שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
אם צריך לבחור את מי להאשים – אז תהיה זו מרצדס. הראשונה למיטב זכרוני שתייגה מכונית סדאן 4 דלתות כ"קופה עם 4 דלתות" ואז הדביקה על הזנב את הסמל CLS – כדי שנדע שיש כאן לא רק קופה אלא גם לוקסוס. ואז הייתה גם פולקסווגן פאסאט CC – שבהמשך קבלה זהות משלה כ"CC" בלבד והייתה לבחירה נועזת יותר מהפאסאט השמרנית. תופעה דומה רואים היום ברכבי פנאי ב.מ.וו X6 ו-X4, מרצדס GLE קופה, ובקרוב גם סחורה דומה מאאודי. ואם צריך למשוך קו אחד – חוט שני – המשותף לכולם. יהיה זה בולשיט שיווקי דומה עד זהה אצל כולם – גם בריח. טיפול דומה קבלה אצלנו רנו מגאן החדשה – שבאירופה נקראת בפשטות ומידת מה של יובש "סדאן" אבל אצלנו היא "גרנד קופה" אולי כי לא נמצא שם מתאים יותר לתצורת נוצ'בק שבין הסדאן שלושת הקופסאות לזו של הצ'בק. אגב, לסקודה אוקטביה תצורה דומה – והיא לא טוענת לשום סוג של "קופה".
משפחתית על סולר
למבחן לקחנו את גרסת הדיזל – עם מנוע 1.5ל' המפיק 110 כ"ס ו-25.5 קג"מ בטווח שבין 1750 ל-4000 סל"ד. העברת הכוח נעשית דרך תיבת הילוכים רובוטית כפולת מצמדים עם 6 הילוכים וההנעה קדמית בלבד. בשלב הזה אציין כי מדובר בפלטפורמת CMF המודולארית של רנו/ניסאן (משהו בסגנון MQB של פולקסווגן) ואתם מכירים אותה מניסאן קשקאי הנוכחי, רנו קדג'אר, רנו סניק – ובעתיד (החזיקו חזק) הדורות הבאים של ניסאן ג'וק וחשוב מזה דאצ'יה דאסטר. בסיס הגלגלים הוא 271 ס"מ ארוכים למדי. לתא המטען נפח עצום של 503 ליטרים ועד 987 ליטרים שאיחסנו לנו שני זוגות אופניים פלוס תיקים פלוס שלוקרים פלוס מצלמת קאנון קומפקטית שנכנס לתא שבין המושבים הקדמיים.
בהיצע רמת גימור יחידה – INTENSE – הכוללת לוח מחוונים ווירטואלי, בקרת אקלים מפוצלת, מולטיסנס המאפשרת לבחור כמה מצבי נהיגה (אבל לא מעוברתת), גוונים רבים לתאורת אווירה, מסך מולטימדיה דמוי טאבלט, ריפודים משולבים עם עור, ועוד רשימה ארוכה שתוכלו לראות במפרט הרכב (להורדה לחץ כאן – עכשיו!).
תחום הבטיחות חלש יחסית למצופה. יש 6 כריות אוויר ואת כל מערכות בקרת היציבות והמשיכה שצריך (5 כוכבים משנת 2015 NCAP – המכונית עוד לא נבחנה בתקנות 2017 המחמירות יותר). אולם אין כלל מערכות בטיחות אקטיביות חכמות מקוריות אלא רק מובילאיי – שזה אחלה אבל לא באמת מתערב כדי להציל אותך. בזמן שיש בשוק מכוניות ברמת מחיר דומה או נמוכה יותר שמציעות מערכות בטיחות מקוריות – זה נראה חסר.
מחירים: גרסת הדיזל עולה 133,990 שקלים בעוד שגרסת הבנזין (איבזור זהה, מנוע 1.2ל' עם 130 כ"ס ורובוטית 7 הילוכים) עולה 131,990 שקלים.
נסיעה ואופניים
המנוע הזה מצטיין בתחום סל"ד נמוך והביניים. שם הוא מציג נתוני תאוצה טובים יחסית – ובעיקר תאוצות ביניים וזמינות כוח טובה עד לכ-130 קמ"ש. מעל הוא קצר נשימה. 100 קמ"ש יציבו 2000 סל"ד ומורגשת ירידה בסחיבה מלקראת 3000 סל"ד ומעלה. כבכול מכונית עם מנוע דיזל בידוד הרעש והוויברציות חשוב מאד. והביצוע כאן הוא בסדר אבל יותר מזה. רעידות מורגשות על פני תחום סל"ד נרחב – והמנוע נוכח בקבינה בכל המהירויות. לא מאד מפריע – אבל נוכח. מנועי דיזל מצטיינים בעיקר בשיוט למרחקים ארוכים והרנו הזו (שאני כבר לא בטוח איך צריך לקרא לה) לא שונה. צריכת הדלק עמדה על כ-21 קילומטרים לליטר אמיתיים – וזה מרשים מאד ומאפשר טווח של כ-700 קילומטרים על מיכל סולר יחיד. כלי נהדר למי שצריך לנסוע המון.
בתוך העיר הרנו לא הבריקה. בעיקר תיבת ההילוכים שלא עבדה הכי חלק – וראינו כבר מופעים מוצלחים יותר של התיבה הזו. אולי עניין של כיול או של מכונית חדשה מדי שהגיעה אלינו. איכות הנסיעה לעומת זאת טובה למדי – גיהוץ המהמורות טוב מאד – וכך גם המרווח לגוף לפנים ומאחור. אהבתי את האפשרויות הרבות להגדיר את לוח המחוונים את העושר של תאורת האמביאנס ואפילו התפעול של המולטימדיה היה אינטואיטיבי למדי. דווקא החלק של מצבי הנהיגה לא תורגם לעברית – ושיחקתי עם זה לא מעט בעודי בוחן את ההשפעה שלו – וזה יוצר הרגשה כאילו העבודה לא נעשתה עד הסוף…אני מניח שהיו בעיות אובייקטיביות בנושא אבל זו ההרגשה שמתקבלת חצי/חצי אפוי.
כמובילת האופניים לרנו מגאן יש יתרונות רבים. תא המטען הענקי – קיפול מושבים המאפשר השחלה פנימה של שני זוגות אופניים ואפילו חלונות כהים מאחור המסתירים אותם מעיני הרשעים. אפשר בקלות לתלות מנשא על תא המטען בזכות רווחים נדיבים של המכסה או להציב מנשא גג במחיר הקרבת המראה הנאה לכל הדעות של העיצוב החדש. פתח הטעינה רחב אבל צר יחסית – וקורת שלדה פנימית הקשתה מעט על ההשחלה של המטען המגושם לעבר מושבים האחוריים שהתקפלו. אם רק הייתה גרסת סטיישן זה היה מושלם.
רנו GC סיכום
על שלדה יפנית ויצור תורכי מגיעה אלינו הצרפתייה הזו ויש לה איכויות משלה. מידות נדיבות, איבזור יפה (בהסתייגות מחבילת הבטיחות) אבל ובעיקר מנוע דיזל מוכח, וחסכוני ביותר. אם הרפתקאות האופניים שלכם מביאות אתכם בשבוע אחד לצוק מנרה ובשבוע שאחריו לסמר, אם באמצע השבוע אתם פשוט חייבים לברוח אחרי העבודה לסינגל חרובית ואם אימוני סופ"ש (לקראת אפיק ישראל הבא) כוללים גיחות בין עמק החולה לשפלת יהודה – רנו מגאן דיזל כזו – תחסוך לכם המון דלק בכל מסע שכזה. ובמחיר הזה יש בשוק אופציות רבות – אולי רבות מדי לבחור מהם. לכן תעשו נכון אם תדברו ישירות איתנו כדי שנוכל לעזור לכם לבחור נכון ועל הדרך לחסוך אלפי שקלים ברכישת הרכב הבא.
