יום רביעי , 16 אוגוסט 2017
דף הבית » מגזין » ג'יפ CJ7 – להתעורר מהחלום
חובבי שטח אמיתיים חולמים על ה-Jeep המקורי. כאשר נפלה לידינו הזדמנות לנהוג באייקון המקורי, CJ7 מודל 1982, לא חשבנו פעמיים; פרקנו את הדלתות, ווידאנו שארגזי הכלים נמצאים ויצאנו לדרך

ג'יפ CJ7 – להתעורר מהחלום

ה-Seven המדליק שייך לאילן גרייצר, איש היי טק שיודע לרחף בפסגות הטכנולוגיה הדיגיטלית, אבל נהנה גם לנהוג בפיסת מכאניקה נוסטאלגית. מזה שנים צמוד אילן ל-Jeep המקורי, ובמדויק – רק CJ7, שיש האומרים כי זהו "הג'יפ האחרון" (אלה האומרים זאת כנראה לא ראו עדיין את ה'רוביקון', אבל לא הגעתי לכאן כדי לריב עם חברים…). אצל אילן אין צמיגי 33" והגבהות מרכב מוגזמות, אפילו נעילת דיפרנציאל לא הרכיב; "ככה הוא צריך להיות" אומר אילן. זה מה שיש, ועם זה נגיע לאיפה שצריך.

אין יפים ממנו. ג'יפ CJ7 קלאסי ושמור מאד - סמל הג'יפאות, הרכב שהתחיל את הכל, הרכב שאנשי השטח חולמים עליו בלילות. צילום: רמי גלבוע

אין יפים ממנו. ג'יפ CJ7 קלאסי ושמור מאד – סמל הג'יפאות, הרכב שהתחיל את הכל, הרכב שאנשי השטח חולמים עליו בלילות. צילום: רמי גלבוע

ההיסטוריה של ג'יפ

רוצים לנהוג בג'יפ רנגלר?

אבל גם 'טהור-גזע' כמו אילן לא יכול להתנגד לגמרי למשק כנפי הטכנולוגיה, ולכן החליף את המאייד המשתנק, במערכת הזרקת דלק חד-נקודתית של Howell. המערכת אינה מוסיפה הרבה כוח ל-130 הסוסים המקוריים אבל מנוע ה-6 בוכנות פועל עכשיו כמו שעון שוויצרי: מניע בנגיעה (ולא ברטינה-שיהוק-גמגום-נפיחות עשן), מסתובב חלק (ולא מדומם בכל שיפוע), וחוסך כ-10% דלק. את מיכל הדלק המוגדל (100 ליטר) ואת מנשא המטען האחורי הרכיב אילן לטיולי 'סולו' בוואדי רם.

להוציא את הכלב לטיול

כאשר יצא אילן למסע 4X4 בנמיביה, ביקש מג'וי לשמור על הג'יפ, ולהוציא אותו מדי פעם לסיבוב שטח – שלא ישכח מאין בא ולאן הוא הולך, ולפני מי ייתן דין ואגזוז. ראוי לומר כי לג'וי יש נוסטלגיה גדולה ל-Seven, וגם בליבי צרוב רומן היסטורי עם ה-Six הקשיש שהיה לי. נוסטלגיה ורומנטיקה זה יפה מאוד, אבל – ב-90 קמ"ש על כביש 5, 36 מעלות בצל וללא מזגן, זה ממש לא סבאבה. חם, רועד, פרצי רוח מטגנים אותך, המתלים נוקשים באופן פוגעני…

ג'יפ CJ7 קלאסי. ללא נעילות דיפ', ללא בקרת משיכה, עם מהלך מתלים, שלדה גמישה ונהג שיודע את העבודה. צילום: רמי גלבוע

ג'יפ CJ7 קלאסי. ללא נעילות דיפ', ללא בקרת משיכה, עם מהלך מתלים, שלדה גמישה ונהג שיודע את העבודה. צילום: רמי גלבוע

לזכות ה-7 אני חייב לציין כי מעולם לא נהגתי ב-CJ המתוחזק ברמה גבוהה כל כך. ה- Seven מדויק ומהודק, אין זכר לחופשים המטורפים המקובלים בג'יפים גריאטריים. ההגה מגיב בצייתנות, הבלמים…. נו, בסוף גם הוא עוצר! בירידה לשטח הורדנו לחץ אוויר ל-15 PSI, צעד חיוני עם המתלים הנוקשים וצמיגי השטח הגדולים. לגבי החלון הקדמי, דילמה גדולה – האם להפשיל את החלון הקדמי על מכסה המנוע ולהישאר בלי צל מעל לראש, או לוותר על הרוח ולהישאר עם הצל? אנחנו מתים על נהיגה בלי חלון קדמי, אבל להיטגן בשמש של 37 מעלות? לא. לא תהיה רוח, ולא תראו תמונות של ה-Seven עם חלון מופשל….

גברים במלכודת

בשטח טכני, ה-Seven מתחיל לחיות; הצמיגים לופתים היטב בקרקע, מנוע הבנזין חרישי וסמוי מן האוזן. ארבעת ההילוכים מעניקים יחסי העברה צמודים, לא שומעים טרטור מעצבן של דיזל, אין ריחות בנזין הנפלטים מקרבורטור לא מכוון, איזה כייף! אבל בסופו של דבר, גו'י ואני מחליפים מבטים; תחושת הג'יפאות הטהורה מנצחת, אבל הנוחות, מה יהיה עם הנוחות? מסתבר שעם בסיס גלגלים של 94" ומשקל עצמי של כ-1300 ק"ג, אי אפשר לצפות להתנהגות של SUV כמו פטרול או דיסקו.

היום אנו מחפשים מדרגה קטלנית אותה מצא ג'וי לפני כמה חודשים. ה-Seven פינק אותנו בנסיעה רגועה ומאווררת, כמה אנחנו אוהבים רוח המלטפת את הגוף! ברגע שיש רוח וצל, אין בעיה לטייל גם בימים הלוהטים ביותר. והנה הוא מתנשא לפנינו, גרם המדרגות. מדרגה ראשונה עוברת בסבאבה, הצלבה תחוחה חולפת מתחתינו כמו כלום. ג'וי מניח את הרגליים הקדמיות על המדרגה הגבוהה, משחרר מצמד… פעם, עוד פעם, הצלבה פראית… אני שואל אם יש בג'יפ ציריות מחוזקות? נראה לי כי העומס גדול… אני חושב שזה בסדר, אומר ג'וי, ועולה את המדרגה העקשנית. אבל לפתע אני מבחין שהגלגלים האחוריים לא ממש מסתובבים; תראה, אני אומר לג'וי, יש כאן דרייבשאפט זרוק על הקרקע, בדיוק מתחתינו, איזה קטע!

ג'יפ CJ7. "קטע קטע" אם הדרייבשפט נראה כמו פרעצל זה הזמן להוציא את הבוקסות מהארגז ולהתחיל ליהנות מהחצי השני של הבעלות על רכב קלאסי. צילום: רמי גלבוע

ג'יפ CJ7. "קטע קטע" אם הדרייבשפט נראה כמו פרעצל זה הזמן להוציא את הבוקסות מהארגז ולהתחיל ליהנות מהחצי השני של הבעלות על רכב קלאסי. צילום: רמי גלבוע

קטע-קטע… מסתבר שתלשנו את גל ההינע ופיתלנו אותו כמו ספגטי Fusilli. נשארנו עם הנעה קדמית בלבד, כמה מושלם, כמה "CJ", כמה סטריאוטיפי! הקטע הבא כבר לא שייך לתחום נהיגת השטח, אלא לסצינת הישרדות של גברים במלכודת; בלי הנעה אחורית אי אפשר היה להמשיך להתקדם בעלייה, צריך היה לסובב את הג'יפ בשפ"צ מאוד לא נעים. בעוד אני משמש כמשקולת איזון על מדרגת הצד הימנית, עשה ג'וי את מיטב יכולתו לסובב את הג'יפ; ברוב זיעה ואבק הבאנו את הגווייה למקום מאוזן, וכל שנשאר היה לפרק את שרידי הדרייבשאפט המרוסק ולהוציא את ה-7 אל הכביש. עליות תלולות, הצלבות, בהנעה קדמית…

ה-CJ7 שלי / ג'וי בירן

 את חיי המוטוריים על ארבע, התחלתי עם CJ. אמנם היה זה CJ5, ארבעה-צילינדרים נטול סמנני פאר קליפורני, אך היה זה ג'יפ אמיתי, פשוט ומלהיב. איתו גדלתי, למדתי את רזי השטח, נהיגה ומכונאות, את אהבת הטיילות וריקודי העבירות (אז לא קראו לזה  Rock crawling). עם השנים התחלף ה-CJ5  ב-CJ7 מפליטי הכוח הרב לאומי, וכך עברו תחת ידי כחמישה Seven's במהלך כ-12 שנים. גם כשעברתי לקולגה הבריטית המפנקת, לא הפסקתי להעריך ולאהוב את הכלי היפיפה איתו גדלתי. ניצלתי כל הזדמנות כדי לנסוע על הכלי של אילן (שנותר נאמן לתאום של ה-CJ האחרון שלי) , כשכל נסיעה מעוררת בי געגוע והנאה. כמו כל פריט נוסטלגי, גם מקומו של הג'יפ האמיתי שמור בליבי, למרות שהבחירה הטבעית היום שונה בתכלית. התבגרנו, התפנקנו והתברגנו במקצת, מה שהביא אותי לאן שאני היום… מטייל ברכב 4X4 גדול ומפנק, אך מסתכל בערגה בכל CJ מזדמן.

ה-CJ7 , היה ונשאר הדבר האמיתי. החל מהעיצוב הקלאסי היפה, וכלה בתחושות שהוא מעורר בכל נהיגה. הוא מחזיר אותי למחוזות רחוקים של תמימות ומקצוענות, נטול עזרים אלקטרוניים ומכאניים משוכללים. הוא מחדד את החושים ומאלץ אותי להיות נהג שטח אמיתי…וזה קסמו האמיתי! 

ג'יפ CJ7 וג'וי בירן - גלגלי עזר בתחילת חיי השטח המוטוריים של אגדת השטח. צילום: יהויכים וינקלהוק

ג'יפ CJ7 וג'וי בירן – גלגלי עזר בתחילת חיי השטח המוטוריים של אגדת השטח. צילום: יהויכים וינקלהוק

Only in a Jeep?

לדמיון ולרומנטיקה אין גבולות, אבל הזמן לא עומד מלכת. ה-Seven של אילן הוא אקסמפלר מפואר ומתוחזק להפליא אבל עדיין, זו טכנולוגיה בת למעלה מ-30 שנה. אפשר להחליף מתלים, להתקין עזרים מכאניים ואלקטרוניים – אבל אילן לא רוצה לשנות את אופיו המיושן של ה-Seven, ולכן הוא מייצג נאמנה את רוח התקופה ההיא. אני עוד זוכר את התחושה החמה שהציפה אותי, בכל בוקר בו חייך אלי הסיקס הלבן שעמד לו בחניית ביתי; אבל רבאק, עכשיו 2013  ויש גבול כמה אתה מוכן לקפוץ ולהיטלטל, לנהוג ברכב בעל היגוי מעורפל ובלמים דהויים…

ג'יפ CJ7. אח...איזו רומנטיקה, לנסוע בג'יפ פתוח בחמסין, לשבור דרייבשפאט ולשכב לנוח בצל היחיד שיש מתחת לאוטו. צילום: רמי גלבוע

ג'יפ CJ7. אח…איזו רומנטיקה, לנסוע בג'יפ פתוח בחמסין, לשבור דרייבשפאט ולשכב לנוח בצל היחיד שיש מתחת לאוטו. צילום: רמי גלבוע

שלא לדבר על עייפות החומר; בכל נסיעה, בכל מדרגה אורבת לך 'החוליה החלשה', זו שהחלפת לפני כל כך הרבה זמן, ועכשיו היא מאיימת להישבר, להיקרע או להיתלש ממקומה. הסיבוב הקצר על סיפון ה-Seven הזכיר לנו עד כמה כריזמטי הג'יפ הקלאסי, איזו תצורה מושלמת הייתה זו, בזמנו. היום, זה כבר לא רכב לצאת איתו למסעות חובקי עולם, אבל לטיולי שטח בני כמה ימים? תנו לי מזג אוויר טוב יותר, מיכל דלק מלא, ציריות וצלבים רזרביים בארגזי הכלים, ואני נעלם איתו במרחבי המדבר!

2 comments

תגובה לפוסט

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר.שדות חובה מסומנים ב- *

*

http://bit.ly/2opbTV6