יום חמישי , 27 יולי 2017
דף הבית » מגזין » היי דרומה עם סאנגיונג טיבולי!
היי דרומה עם סאנגיונג טיבולי!
אפילו גשם כבד, שטפות וברד בטיילת לא יכלו לעצור את משפחת פלדמן והסנגיונג טיבולי שלהם. צילום: צח פלדמן

היי דרומה עם סאנגיונג טיבולי!

צח פלדמן

הכול התחיל בטלפון שאמור היה להפתיע:

"סידרתי לך סאניונג טיבולי," הוא אמר. הייתה זו מעין מכה קלה בכנף של האגו.

כאילו פורשה מחכה בחניה הפרטית שלי ולא שברולט סוניק חבוטה מהשכרה ופורסטר עתיק שאוכל כאפות מדלתות של אמריקאית חסרות מצפון. ובכל זאת, ניסיתי לשמור על התלהבות מזויפת:

"מגניב… טיבולי!".

לא עברה שנייה ורצתי מאפס למאה כדי לחפש את הכלה בגוגל. הכול המשיך בחיפוש מהיר שאמור היה לאכזב. "סאניונג טיבולי," רשמתי לו במלבן החיפוש. איזו חיה מוזרה מחכה לי שם? מעניין… בום. בום. בום. תמונות של הרכב במגוון פוזיציות מגרות. גררררר

ויזואלית, הוא עבר אותי בטסט הראשון. קווי מתאר בזרימה אלגנטית, פרונט לא פראייר המקושט בזוג פנסים שמסתכלים לך בלבן המטאלי של העין. פרופיל קרבי – גולני, לא נ.מ ומגוון צבעים שעושים חשק להעביר ג'ילדה כל שתי דקות ולא לשטוף ידיים. נשמתי לרווחה.

 

אפילו גשם כבד, שטפות וברד בטיילת לא יכלו לעצור את משפחת פלדמן והסנגיונג טיבולי שלהם. צילום: צח פלדמן

אפילו גשם כבד, שטפות וברד בטיילת לא יכלו לעצור את משפחת פלדמן והסנגיונג טיבולי שלהם. צילום: צח פלדמן

הדייט הראשון

התבשמתי בעץ ריח קוקוס, קניתי בקבוק תוסף דלק סינגל מאלט, עליתי על אופניים חשמליים ודהרתי במהירות 12 קמ"ש לכיוון האבא של הכלה שחיכה לי באולם התצוגה. "באתי לקחת אותה לארבעה ימים" אמרתי לו בלי להתבלבל, כמו תיכוניסט שבא לקחת ילדה מבית טוב לסרט רע. הוא חייך וביקש רישיון נהיגה, שלא היה ברשותי (רומני מחונך, לא מגיע לדייט ראשון עם ארנק) לאחר שארגנתי תצלום באדיבות וואצאפ – קיבלתי שני V כחולים ואור ירוק. אני והטיבולי אחד על אחד פלאס חיוך מטמבון לטמבון.

אפילו גשם כבד, שטפות וברד בטיילת לא יכלו לעצור את משפחת פלדמן והסנגיונג טיבולי שלהם. צילום: צח פלדמן

אפילו גשם כבד, שטפות וברד בטיילת לא יכלו לעצור את משפחת פלדמן והסנגיונג טיבולי שלהם. צילום: צח פלדמן

יוצאים לדרך

הכנסתי את המפתח לסוויץ' וקצת נפלו פניי. משום מה, ציפיתי לאיזה מפתח חכם או לפחות למפתח עם כפתורים בילט אין ולא מפתח רגיל לגמרי המחובר לשלט. סובבתי אותו באלגנטיות, פעולה שגרמה למנוע ולמסך מגע מפנק, להתעורר מתנומה קצרה בחנייה תת קרקעית. העברתי לדרייב וברגע שליטפתי עם רגל ימין את דוושת הגז, הוא קפץ כמו איילה פעלתנית ויצאנו לקרוע את העיר הלבנה עם צבע אפור מטאלי.

המבטים של העוברים ושבים ליוו את הנסיעה: ספק מפרגנים, ספק לא מבינים כיצד ילד המפתח הממושקף מסתובב עם קוריאנית יפהפייה, בלי שאשתו העיראקית מניחה קובה בורגול מוצק על בליסטרא – ויורה ללא היכר.

אפילו גשם כבד, שטפות וברד בטיילת לא יכלו לעצור את משפחת פלדמן והסנגיונג טיבולי שלהם. צילום: צח פלדמן

אפילו גשם כבד, שטפות וברד בטיילת לא יכלו לעצור את משפחת פלדמן והסנגיונג טיבולי שלהם. צילום: צח פלדמן

השעה הייתה שלוש לפנות בוקר

בתחזית הבטיחו גשם. בתחזית של אשתי, הבטיחו ברד בטיילת של אילת. העמסתי מזוודה בינונית פלוס, שהרגישה נוח בתא המטען המפרגן. העמסתי ילד גדול שהרגיש נוח לפרק לי חוליה בגב התחתון וילד קטן שהרגיש נוח לצווח כמו שועל קרבות. עורב מנומנם נתן לו צווחה בקונטרה, סובבתי את המפתח – ויצאנו לדרך.

דהרנו לכיוון דרום בטיבולי הנחוש שהפתיע במומנט וגמישות נאה למדי. לאחר שהמחוג עבר את 60 קמ"ש ונע לו בנונשלנטיות מהירה לעבר המאה פלוס. גם שעון הטורים לא הראה סימני מצוקה, אז הרגשתי בנוח לבחון את הגבולות שלו. השמיים נצבעו באפור מטאלי בוהק. הטיפות החלו לרדת ולרדת. אי אפשר היה לעצור אותן… אז שלפתי במבה אדומה והטיפות נעצרו.

אבל אז התחיל גם גשם. והוא, אלוהים שבשמיים, לא עוצר טיפות בתמורה לבמבה אדומה. אז התחלתי להתפלל, תוך כדי חיפוש כפתור הווישר האחורי, שנראה כי שיחק איתי מחבואים על הדשבורד. בעודי דוהר לעבר דיל "3 לילות, חצי פנסיון + ארוחת בוקר + אשתי תקום בחמש בבוקר להניח פריטים הזויים על 5 מיטות שיזוף + תיקח לחדר 4 גביע פרילי תות", מנוע 1.6 ליטר עשה עבודה לא רעה בכלל וקירב אותי לעבר עיר הולדתי – באר שבע.

לרגע אכלתי סרט שקוראים לי "צחי" ונולדתי בבאר שבע ויש לי בגרות חלקית… ואז הציפרלקס התעורר, כמו המנוע שהרחיק אותי מהסרט הרע וקירב אותי לשובר הקופות: "גשם זלעפות באמצע אפריל".

תמונת מצב: אישה עם תיק מלא בכול טוב, שולפת דבר מתיקה בכל דקה עגולה, כדי לזכות בשקט שתוך כדי הסערה. מאחור: פעמיים ילד עם ערימות סוכר בדם ושלפוחית מלאה פיש. מלמעלה: אלוהים ישמור תולה כביסה המטפטפת על רכב פנאי, שצולח בגאון כל שלולית ואספלט חלקלק. מדלג לו בנחת אל עבר החופשה, שאמורה הייתה להיות שמשית, אך משום מה החליטה להפתיע בסערת רגשות.

אפילו גשם כבד, שטפות וברד בטיילת לא יכלו לעצור את משפחת פלדמן והסנגיונג טיבולי שלהם. צילום: צח פלדמן

אפילו גשם כבד, שטפות וברד בטיילת לא יכלו לעצור את משפחת פלדמן והסנגיונג טיבולי שלהם. צילום: צח פלדמן

הירידות למצפה רמון הגיעו מוקדם מהצפוי ואיתן גם: "אבא, מתי מגיעים?" ו"מאמי, תיסע בזהירות, שלא נמות פה כולנו יחד". "אל תדאגי מאמי" אמרתי בקול של קפטן אמריקה "יש לנו 7 כריות אוויר"! הגשם המשיך לעשות לי דווקא. דווקא כשאני נוסע לאילת. דווקא במצפה רמון ודווקא כשיש לי פיפי.

המשכנו בנסיעה: הילדים בהילוך גבוה ואני בהילוך 3, בוחן את תיבת ההילוכים האוטומטית, על ששת הילוכיה ותפעול ידני – טיפטרוניק. אצבע קדימה – אצבע אחורה, סקובידו… כאן הטיבולי התנהג מעט מוזר. אמנם עמד יפה במשימה, אך מעט בגסות. אולי זה הכפתור הקטן הזה, שמסרבל את הכיף בנהיגה ידנית. אולי זה אגודל הקבב שלי.

באופן מפתיע, הגשם לקח פסק זמן והילד הקטן לקח טעמי – פעולה שעשתה טוויסט בעלילה: השמש יצאה מבין העננים ואם כל הטוב טעם הזה לא הספיק – הנה אנחנו כבר שותים שוקו ביטבתה.

לאחר שוקו – פיפי – אני מטפס על כל הפרות שיש פה כי אולי אחת מהן תוציא לי קקאו, חזרנו לטיבולי שחיכה כמו ילד טוב דימונה.

המשכנו לכיוון העיר הדרומית, בעוד אשתי מקבלת דיווחים מהחברים שאמורים היו להיות אתנו במלון: "יש שיטפונות, הכול חסום". ופתאום הרגשתי טוב עם עצמי. ושיצאתי בזול. למרות שכמעט השארתי כליה ביטבתה.

פסי ההאטה בכניסה לאילת לא הרשימו את הטיבולי שדילג עליהם ונתן קריצת פנס מלוכסן לשומר הקשוח בבודקה. הוא חייך. גם אנחנו. סופסוף הגענו. רטובים אך מרוצים. אנחנו והטיבולי שהלך לישון בחניה של המלון.

אפילו גשם כבד, שטפות וברד בטיילת לא יכלו לעצור את משפחת פלדמן והסנגיונג טיבולי שלהם. צילום: צח פלדמן

אפילו גשם כבד, שטפות וברד בטיילת לא יכלו לעצור את משפחת פלדמן והסנגיונג טיבולי שלהם. צילום: צח פלדמן

• להורדת המפרט המלא של סאנגיונג טיבולי

מבחן רכב סאנגיונג טיבולי

זריחה אילתית

בוקר. לאחר שאשתי הניחה בבריכה כובע קש על כיסא שיזוף אחד, עיתון על כיסא שני, חתול סיאמי על כיסא שלישי ופרילי על הרביעי – נעלמנו, אני הטיבולי ועומר בני הבכור, לטבילת בוץ קטנה. לחיצה קטנה על מערכת בקרת המשיכה, לחיצה גדולה על הגז ו…

"אבא השתגעת?!" מהספסל האחורי. לגיבור העל שלי ברח פיפי. טיבולי מצידו נהנה מליטוף חמים של שטח אילתי אחרי המבול.

והרי תוצאות טבילת הבוץ: חיית שטח, הוא לא. פה גומחה, שם חצץ – הוא יצלח בכיף ואף יספק את הסחורה בטיולי שבילים קלילים. אך ברגע שתדרשו ממנו מעבר, הוא ישאיר לכם אבק. ולא של כוכבים.

אפילו גשם כבד, שטפות וברד בטיילת לא יכלו לעצור את משפחת פלדמן והסנגיונג טיבולי שלהם. צילום: צח פלדמן

אפילו גשם כבד, שטפות וברד בטיילת לא יכלו לעצור את משפחת פלדמן והסנגיונג טיבולי שלהם. צילום: צח פלדמן

90 צפונה

לאחר 3 ימים גדושי טיבולי: מהמלון – למסעדה עם העורב האילתי שעושה "קראק". מהמלון – לג'ירף האילתי שעושה "קאק". מהמלון – לטיילת עם הגשר שקפצתי ממנו בתור ילד והיום, רוצה לקפוץ ממנו בגלל ילד. ואם לא די בכול אלו, גם היינו בדיוק בפנג'ויה, שזה אומר סטודנטים עם זקפת לילה וביצה בגודל של הכדור שמעיף ילדים מחוצ'קנים לשמיים. וכעת הגיעה העת ל… מהמלון – הביתה.  אמחייה!

נכנסנו, כולנו, לטיבולי החתיך: אני, אשתי, הילדים, 77 ק"ג סוכר ותיק עם בקבוק יין שנשבר. התחתונים שלי התמלאו במרלו. נפרדנו מהעיר הדרומית ומהנעליים של אשתי – נכנס יין, יצא אלפייה מהארנק.

לדאבוני, בעוד כיום וחצי, אצטרך להיפרד גם מה סאנגיונג טיבולי: ג'יפון חמוד, חתיך ומפתיע במחיר מצוין, שיכול לתת פייט יפה ליקרים ממנו בסגמנט.

נתתי גז וברחתי משם.

משפחה של ערסים עלו על הטריק של אשתי עם החתול הסיאמי.

והם היו עם יגואר.

"קארק"! צילום: HBO

"קארק"! צילום: HBO

3 comments

  1. יאסאלם איזה כתיבה מדהימה! מי זה הכתב המוכשר הזה?

  2. כתיבה נהדרת.
    לגופו של עניין, תוכל לספר קצת על הדרך חזרה? איך התנהג הטיבולי בעליות של סדום?
    מה היה צריכת הדלק הכוללת בטיול?
    תודה!

  3. כתבה מעייפת. לא צריך להפוך כל נושא / תחום למערכון.
    לא היה לך מספיק מה לכתוב? אתה לא יודע לעשות ביקורת רכב? לא נורא, גם חצי מהאורך הכתבה היה מספיק.
    תביא את ההתרשמות + הנתונים ותודה רבה.

תגובה לפוסט

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר.שדות חובה מסומנים ב- *

*

http://bit.ly/2opbTV6