יום שישי , 20 ינואר 2017
דף הבית » טיולי שטח » טיול שטח לעין מימון
טיול שטח לעין מימון
קריר, שקוף ומבודד - בדיוק מה שצריך עכשיו! עין מימון. צילום: רוני נאק

טיול שטח לעין מימון

רוני נאק

הימים הם ימי החום הגדולים של הקיץ. בזמן שחוף הים מלא מדוזות ובדלי סיגריות, אנחנו נמלטנו להרים למצוא מעט קרירות ולברוח מההמונים. כך, התרחקנו מההמונים המשתרכים בטורי מכוניות ארוכים, לאחת הפינות השמורות רק לרכבי 4X4 קשוחים. אנחנו הגענו מצוידים במיצובישי טרייטון רב- יכולת שבארסנל שלו יש Low, בקרת משיכה וגם נעילת דיפ' אחורית. בעוד שזו האחרונה לא הייתה נחוצה, כן הפקנו תועלת ממרווח גחון של מעל ל-20 ס"מ וצמיגים בעלי חתך גבוה. מה שאני מנסה לרמוז כאן שקטע השטח שנעבור – לא הרבה יותר מ-4.0 קילומטרים בסך הכול – אינו מתאים לקרוסאוברים ולרכבי שטח "רכים" וג'יפונים.

על מיצובישי טריטון לעין מימון. יורדים מהכביש - עולים לגולן. צילום: רוני נאק

על מיצובישי טריטון לעין מימון. יורדים מהכביש – עולים לגולן. צילום: רוני נאק

כדי להגיע לנקודת ההתחלה סמנו ב-WAZE את קיבוץ גונן. זה היה היאחזות נח"ל בתחילת שנות ה-50' אשר פשוט סירבה להתפנות מהמקום וההיאחזות קיבלה סטאטוס של יישוב קבע. זו הייתה הפעם הראשונה שבה היאחזות הופכת ליישוב קבע ובהמשך אומץ מודל התיישבותי זה במקומות רבים אחרים. מרבית בתי הקיבוץ הם משנות ה-60' כאשר בשנים האחרונות יש הרחבה קהילתית אשר צפויה להגדיל את מספר התושבים מעבר ל-400 שיש כיום. במקום יש חדרי אירוח ומהווה נקודת זינוק נהדרת לטיולים בגולן ובעמק החולה.

ממש מעל הקיבוץ יש צומת בה נפגשים כביש 918 שמגיע מגדות עם כביש 959 המטפס לגולן לצומת וואסט (המכונה גם צומת האמיר). נפנה לכביש 959 ורק כ-200 מטרים מהצומת נגיע לפניה חדה מאד שמאלה שממנה יוצאת דרך עפר מסולעת המסומנת בסימון שבילים כחול. זו נקודת ההתחלה.

על מיצובישי טריטון לעין מימון. יורדים מהכביש - עולים לגולן. צילום: רוני נאק

על מיצובישי טריטון לעין מימון. יורדים מהכביש – עולים לגולן. צילום: רוני נאק

נחלוף דרך שער הברזל הגדול. אם הוא פתוח נותיר אותו פתוח ואם היה סגור יש להקפיד ולסגור אותו מאחורינו. בהמשך יהיו שערים נוספים – הקפידו לסגור כל שער אחריכם יש בקר בשטח. השביל ממשיך במקביל להר במגמה דרומית כשהוא הולך ומטפס במתינות בשלב הזה. זהו רק קטע קטן אחד מ"ציר המוסכים" הידוע לשמצה. ציר שקיבל את שמו מכל המבנים הסוריים שמולם חולפים או לחילופין מהצורך להגיע למוסך אחד שרכב השטח שלך ייחבט בסלעי הבזלת הגדולים אשר מרכיבים חלקים מובחרים ממנו.

השביל הולך ומטפס על ההר במקביל לואדי אל קצב. חשוב להתעלם משבילים המסתעפים במעלה ההר או במורד ממנו לחרבת טחן למשל. השארו נאמנים לסימון השבילים הכחול גם כשהוא מגיע לפניית 90 מעלות חדה בתוך אפיק הואדי והופך למעלה מסולע תחוח ודי לא נעים.

עם המיצובישי טריטון העברתי את תיבת ההעברה ל-LOW וניווטתי בזהירות בין סלעי הבזלת הגדולים משתדל להימנע ממפגשי גחון/סלע – לא תמיד בהצלחה. המעלה הזה יהיה מעניין לרוב רכבי השטח הקשוחים – אלו שמצוידים גם ב-LOW ומרווח גחון ראוי – אם אתם דוהרים על ג'יפון…עדיף לוותר או לטפס ברגל.

על מיצובישי טריטון לעין מימון. יורדים מהכביש - עולים לגולן. צילום: רוני נאק

על מיצובישי טריטון לעין מימון. כשהצמיגים נרטבים – סימן שהגעתם! צילום: רוני נאק

כמה דקות של טיפוס ומגיעים לצומת T. נפנה שמאלה במורד ונחנה בצל של אחד העצים. איך אתם יודעים שהגעתם למקום הנכון? פשוט מאד! המים של עין מיימון זורמים ושוטפים את השביל עצמו!

כדי להגיע למעיין צריך פשוט ללכת נגד הזרם. קטע קצר על השביל. מעבר בפתח של גדר הבקר, ואז במעלה הנחל הזורם (לא לשכוח לבקש מחזירי הבר שגרים שם לפנות את הציר לרגע), עד שתגיעו לסדרת בריכות קטנות ומקסימות.

את עין מיימון אני מכיר עוד מילדותי. והאמת שזה לא היה זיכרון מדהים מכיוון שזה המקום שבו – לפני כ-30 שנים – פגשתי לראשונה עלוקה אמיתית לגמרי. המפגש הדוחה הזה די "הוריד" לי מהמקום. אבל המעיין המקסים הזה השתנה מאד מאז (גם אני בעצם…) והיום הבקר נמצא במקום אחד, והאזור הפראי והנקי מבודד ממנו ונותר נקי מזיהומים.

על מיצובישי טריטון לעין מימון. מים צלולים וקרים מאד. דגיגים שבמים וסרטנים מתנים אהבה. צילום: רוני נאק

על מיצובישי טריטון לעין מימון. מים צלולים וקרים מאד. דגיגים שבמים וסרטנים מתנים אהבה. צילום: רוני נאק

המעיין שופץ ב-2007 לזכר צחי קרייפס שנהרג במלחמת לבנון השנייה והמקום סודר בידיים של חבריו ליחידה. אומר רק שהמקום נהדר – לא פחות מזה. שלוש בריכות שכשוך עם מים צלולים, קרים מאד, ויש גם דגים וסרטני נחל המעידים על ניקיונם. פינות ישיבה רבות וגם קופסת פלדה עם תיעוד של חצי קרייפס ז"ל. מצאנו את המעיין וסביבתו נקיים לגמרי, הקפדנו לנקות אחרינו ולסדר מעט את המקום – ובסוף של דבר בילינו במעיין כשלוש שעות מקסימות, בבידוד מוחלט כשכל עם ישראל נדחק באטרקציות הסטנדרטיות.

אחרי הטבילה אפשר להמשיך במורד "ציר המוסכים" לאתגרי העבירות המתוקים שהוא מזמן לנו. על כך בהרפתקאות הבאות.

תגובה לפוסט

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר.שדות חובה מסומנים ב- *

*