יום שלישי , 22 אוגוסט 2017
דף הבית » טרקטורונים » טרקטורונים במלכודת
טרקטורונים במלכודת

טרקטורונים במלכודת

שלא יהיה ספק: מי שכתב את הטקסט הוא לא אחר מ: רמי גלבוע

שביל הדיונות הסתלסל לפנינו מעלה-מטה, ימינה ושמאלה; אוויר הבוקר הצונן דקר בעיניים, הפנסים קרעו את שרידי הלילה, המנוע טרטר במונוטוניות שתלווה אותנו משך כל שעות היום. מעבר לאופק החלה השמש לזרוח אל מה שהולך להיות היום הקצר של השנה, 21 בדצמבר. היינו בדרכנו מתלמי יוסף שבצפון הנגב לאילת, כ-260 קילומטרים של שטח מגוון – דיונות ארוכות, ערוצי וואדיות משובשים, חָמַדות דוהרות ולקינוח, נחלי הערבה התחתונה. בקיץ היינו בולעים את המרחק בזחיחות דעת אבל היום היו לנו עשר שעות אור בלבד, מה שאומר ממוצע 25 קמ"ש כולל הפסקות צילום, ברבור, תיקונים, בישולים… יאללה, תנו גז!

IMG_0140

תחילתה של הרפתקה

Terracross 625-EX הוא טרקטורון בתצורתSBS  ('צד בצד') מודרנית, המתאימה מאוד לטיולי שטח – מהיר, נוח, עביר, ומסיע שני נוסעים + ציוד לטיול של יומיים-שלושה. עד היום נמכרו בישראל טרקטורוניSBS  מתוצרת פולאריס (RZR 800 שהחדיר את שיגעון ה-SBS לישראל) ו-קאן-אם (קומאנדר 1000 שהגיע מאוחר יותר). אלו טרקטורונים מעולים, חזקים ועתירי הנאה; הבעיה היא שמחיריהם נעים בסביבות ה-130,000 ויותר, ותחזוקתם יקרה יחסית. טרקטורוני טרה-קרוס של CFMOTO נראים מצוין, מענגים לנהיגה ומחיריהם זולים בעשרות אחוזים, פחות מ-70,000 שקל כולל כל האבזרים העולים על דעתכם. נשמע מדליק, אבל מה עם האמינות? שמירת ערך? האם אלו 'סינים טובים' כפי שאנו רואים בשנים האחרונות, או חבילת תקלות המחפשת להתפרץ?

החלטנו למצוא תשובה לשאלת האמינות, אפילו אם תהיה רק חלקית. חברת 'אבניר' המייבאת את הכלים, שמחה להרים את הכפפה; רוצים מסע הישרדות? בבקשה. איפה אתם רוצים את הכלים?… טוב, זה לא היה כל כך פשוט – נדרשו תיאומים, בדיקות, דחיות עקב מזג האוויר, אבל בסופו של דבר מצאנו עצמנו עוזבים את תל אביב הקפואה, כשהחרטום של מיצובישי האנטר עמוס לעייפה מכוון לתלמי יוסף. רוני נאק ואנוכי בתפקיד נהגים ראשיים, רותם ערד מ'אבניר' כמכונאי מוטס שבדיעבד התגלה כאיש שטח מעולה, בעל עבר עשיר בתחרויות עבירות ומהירות. את צוות הנהגים השלימה רווית נאור, 'נהגת שודים' שהפליאה לתת בגז. תם אלוני נהג את טנדר הליווי, מיצובישי האנטר שהסיע אותנו דרומה; במקרה חירום היה ה'האנטר' אמור להישלח למעמקי השטח כדי לחלץ טרקטורון מושבת אבל לשמחתנו, ואכזבתו של תום, לא היה צורך בהרפתקאות חילוץ.

IMG_0191

היי, דרומה לאילת

לאחר ההכנות המרובות, התענגנו על הנסיעה המהירה; אין בארץ עוד שטחים פתוחים כמו הדיונות של חלוצה ועגור, והטרקטורונים בלעו בעליזות את השבילים המתוחים כסרגל. הדיונות ערסלו אותנו בעדינות המזכירה שיוט בים נינוח, יותר מאשר נהיגת שטח רגילה. שמרנו על מהירות 30-40 קמ"ש בקטעים הטכניים יותר, עד 50 בישורות המהירות. בשלב מסוים הרגשנו שהטרקטורון האדום פחות נחרץ מחברו הכחול-לבן אבל לא ראינו משהו חשוד, אז המשכנו בדרכנו. השמש העולה הצליחה רק לסנוור אותנו, אך לא לחמם; הידקנו שיניים והמשכנו לדהור לכיוון כמהין, כ-50 קילומטרים מתחילת הדרך.

IMG_0168

חצינו את כביש 211 דרומה, חלפנו ליד שרידי מסילת הרכבת התורכית, והתחלנו לג'עג'ע בנחל ניצנה; זה ערוץ נחל משובש ומסולע, מעט קטעים חצציים מהירים והרבה טלטלות – הגיע המבחן למערכות המתלים! חודש מוקדם יותר נסעתי כאן עם ג'יפ רנגלר סדרתי, וטלטלתי את עצמי למוות… עם הטרקטורונים היה אפשר לשייט במהירות 20-30 קמ"ש; כאן קפיצה, שם חבטה, אבל שום דבר שיכול היה להזיז לטרקטורונים. לפתע הבחנו שהגלגל האחורי-ימני אינו מקבל כוח; בדיקה קצרה העלתה שהצירייה נחלצה מהחיבור המרכזי שלה. בעוד רותם מחזיר אותה למקומה, החלטנו שזו כנראה הסיבה שהטרקטורון האדום נסע פחות טוב בדיונה, רק הגלגל השמאלי דחף!

אמצע החיים

בינתיים התחלנו להתחמם, מתקלפים בזהירות מקליפות הפלסטיק. נגסנו בקלמנטינה עסיסית והמשכנו בנחל ניצנה, על פני שרידי חקלאות קדומה, נופי קדומים שהתחילו להיות הרריים יותר ויותר. בנחל עקרב כבר התענגנו על גזעיהן המסוקסים של אלות אטלנטיות עתיקות, איזה עץ מדהים! אל כביש 171 יצאנו בקרבת בורות לוץ, כ-60 ק"מ מהתחנה הקודמת. כאן פגשנו את צוות הליווי; בזמן שתומר ו-רועי החליפו את הצירייה השבורה, הורדנו מעל ה'האנטר' צידנית עמוסת תקרובת; נקניקים וסלטים החזירו לנו את האנרגיה, הטרקטורונים תודלקו, בתצרוכת ממוצעת של 5-6 ק"מ לליטר לאורך כל הטיול; לא לגמרי חסכוני, אבל זה מה שכלים כאלה צורכים בנסיעה מהירה.

IMG_0187

והנסיעה הייתה מהירה, אבל השמש מהירה עוד יותר במסלולה המקוצר; השעה כבר הייתה 13:00, ואילת עוד רחוקה! עם שלוש או ארבע ציריות, שני הטרקטורונים היו מוכנים לתזוזה. מגובה 1,000 מטרים מעל פני הים חתכנו את כביש 171, ירדנו לכיוון מכתש רמון אך לא נכנסנו אליו, אין זמן! נהגנו קטע קצר בנחל ערוד הראוי גם הוא לתשומת לב רצינית אבל דרכנו אצה לנו, לאורך מכתש עריף. הצירייה הסוררת נחלצה שוב ממקומה, ואנו החלטנו להמשיך בדרכנו; הבה נראה כיצד מתמודד הטרהקרוס בנסיעת 3X4! המצב הביטחוני גרם לסגירת מספר שבילים הקרובים לכביש 10, אנו מאלתרים בניווט יצירתי וכשרוני של נאק וממשיכים בתנועה מהירה ומרהיבת עין. את החָמַדות המהירות מעל נחל כרכום אנו תופרים ב-70 קמ"ש יציבים, מתענגים על הנהיגה המהירה ועל נוף הקדומים החולף מולנו במהירות. מעלה כרכום קצת מלחיץ אותנו, אבל גם הטרקטורון נטול הצירייה בולע אותו כאילו לא היה כלום – הצלבות, מדרגות, גלגלים באוויר, שום בעיה. חיזוק חיובי לצירייה הגלמודה מאחור! דרכנו מביאה אותנו אל בארות עדה, ומשם אל חניון עובדה – 110 קילומטרים מהחניה הקודמת.

IMG_5106

השעה כבר 16:30, אור אחרון לפנינו ודילמה גדולה – האם נכון להיכנס אל הלילה ולהתעקש להגיע לאילת? חושך, קור אימים, אסור לנוע בשטח בלילה… או שמא  נחליט שהישגנו את שרצינו? לבסוף בחרנו בפתרון ביניים. ננהג את הטרקטורונים  לשחרות, נרד את מעלה שחרות התלול ונתכנס אל יוטבתה. שם נהיה רק שעה נסיעה מאילת, אבל זו עלולה להיות בדיוק השעה המיותרת והמטופשת. לא טוב. הצמדנו את  דוושות הגז לרצפה, קרענו את החושך והרמנו ענני אבק אחרונים.

עצרנו בפסגת מעלה שחרות, 500 מטרים מעל פני הים והערבה השטוחה. הרי ירדן התנשאו באופק האפל, אורות הערבה ריצדו מלמטה. דוממנו מנועים, מאזינים בהנאה לתקתוק המנועים המתקררים. אילו הייתי מעשן, הייתי מדליק סיגריה… ירדנו בחושך את מעלה שחרות המשובש מאוד, השלמנו 30 ק"מ שטח נוספים והעמסנו את הטרקטורונים על העגלה. המקלחת החמה במלון 'פרימה מיוזיק' אילת הייתה נחשקת מתמיד, שלא לדבר על ארוחת ערב דשנה ושנת לילה עמוקה. סוף טוב, הכל טוב!

חשבון, בבקשה!

עשינו טיול מדהים; ביום הכי קצר בשנה צלחנו את הנגב בצירים מענגים, מאתגרים, ותובעניים מאוד. בטיול רגיל היינו מעבים את המסלול ופורשים אותו על פני יומיים או אף שלושה. אבל אנו יצאנו לדרך כדי לבדוק את אמינותם של שני טרקטורוני טרה-קרוס, לאורך מסלול ארוך ותובעני, עמוסים בכל טוב.

מבחינת חוויית הנסיעה, המסע אישר את שהרגשנו בנהיגת ההשקה; הטרקטורונים עונים באופן מוחלט למי שמחפש כלי לטיולים והנאה, רכב מהיר ונוח המגיע לכל מקום. מנועי ה-570 סמ"ק הסיניים אינם מספקים את העוצמות וההתרגשות של המתחרים מארה"ב וקנדה, אבל הם גם עולים כמחצית מהכלים הצפון אמריקנים. מי שרוצה דריפטים ותאוצות יתכבד לשלם את המחיר אבל בעבור 69,000 שקלים? הטרהקרוס סיפק את הסחורה, במלואה. גם מחלקת המתלים עשתה עבודה מצוינת, עובדה שלא כאב לי הגב לאחר 260 קילומטרים של נהיגת שטח. אהבנו גם את ההיגוי, הבלמים, היכולת לנעול דיפרנציאל קדמי ובקיצור – אין ביקורת על הביצועים.

IMG_0216

גם את שטר האמינות מימשו היטב שני הסינים שלנו. התקלה היחידה הייתה הצירייה הסרבנית אבל זו תוצאה של תאונת עבר, בה התעקם המשולש האחורי. זה לא עניין של אמינות, יכול לקרות לכל אחד ובכלל – עובדה היא שגם בלי הצירייה עבר הטרקטורון הפגוע את כל המסלול, בלי למצמץ. בעיות נוספות הן חוסר דיוק כללי בלוח המחוונים; זה לא נורא, אבל היינו שמחים לראות פתרון בסעיף זה. 5-6 ק"מ לליטר? זה לא מספיק חסכוני עבור טרקטורון עם מנוע צנוע, אבל ממש לא מוגזם לקטגוריה. בסופשבוע אינטנסיבי זה יעלה את תקציב הדלק בכמה עשרות שקלים, לא סיפור.

אז את רף הביצועים עבר הטרהקרוס בהצלחה, וגם את מבחן האמינות לאורך מסע לוחץ של כ-520 קילומטרים (260 כפול 2 טרקטורונים). כעת נותר לראות את הטרה-קרוסים מציפים את שבילי הארץ, שומרים על אמינות גבוהה ועל ירידת ערך ריאלית. בואו ניפגש בעוד כמה חודשים!

IMG_5126

תודות ונצורות! מסע חוצה-נגב לא היה יכול להתקיים ללא תמיכתם של מספר גופים, שנרתמו לפרויקט בהתלהבות – חברת אבניר שסיפקה את הליווי הטכני, כלמוביל שהשאילה לנו את טנדר מיצובישי 'האנטר' שימושי ונעים, מלון פרימה מיוזיק מאילת שהעניק לנו מיטה חמה ופינוק גדול, צימר ספא קסם המגע מתלמי יוסף.

2 comments

  1. מקס בר-גיל

    יש לי כלי כזה כ-שישה חודשים אני נהנה מכול רגע של נסיעה עליו היות ואנחנו גרים בשרון קרובים לפרדסים וניתן לצאת למרחבים כמעט ללא עליה על כביש זוגתי ואני יוצאים לנסיעה של מספר שעות לוקחים צידה ונהנים מהטבע והנוף המדהימים עד עכשיו הכלי לא אכזב ההיפך הוא אני מגלה מנסיעה אחת לשנייה את הפוטנציאל הגדול והעבירות המדהימה , לסיכום אני ממליץ בחום על הכלי הזה.

תגובה לפוסט

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר.שדות חובה מסומנים ב- *

*

http://bit.ly/2opbTV6