יום שישי , 24 נובמבר 2017
דף הבית » חדשות » קטגוריית 'אקסטרים' – הקבוצה הנעלמת בראלי ברסלאו
קטגוריית 'אקסטרים' – הקבוצה הנעלמת בראלי ברסלאו

קטגוריית 'אקסטרים' – הקבוצה הנעלמת בראלי ברסלאו

על הדיונה שלחוף הים השחור היו פזורים מיטב רכבי השטח שיודעת אירופה להציע; מרצדס G  משופרים להפליא, מוטציות משונות של דיפנדרים, לנד קרוזר 73 מדליק ולידו קרוזר 80 גמלוני וענקי, רוביקונים שוויצרים חסונים למראה… שלל מכוניות מדליקות והמכנה המשותף לכולן היה שהן לא התקדמו לשום מקום! משתתפי קטגוריית 'אקסטרים' בראלי ברסלאו 2013 יודעים היטב איך לטחון סלעים ולהשתכשך בבוץ, אבל דיונה יבשה? מסתבר שזה ממש לא השטח שלהם!

ראלי אקסטרים ברסלאו. מתבחבשים בחולות. צוותי המירוצים שלנו - מקטגוריית אדוונצ'ר - היו זוללים את מכשול החולות. צילום: רמי גלבוע

ראלי אקסטרים ברסלאו. מתבחבשים בחולות. צוותי המירוצים שלנו – מקטגוריית אדוונצ'ר – היו זוללים את מכשול החולות. צילום: רמי גלבוע

נערי החוף

בעודם מתחרבשים עם אתי חפירה וכננות, הגיח מאחור דיפנדר Pircher  ירוק (205), נהוג על ידי ארנסט אמורט הגרמני; הוא נהג במהירות ובנחישות, עקף את פקק התנועה בקלילות, הרים ענן חול ודהר את המכשול, כאילו היה אספלט כבוש. רמת התסכול של התקועים המריאה שחקים, ורק הוגברה על ידי מעבר נקי ואלגנטי של לנד קרוזר 73 שטיפס על הסוללה בקצב זחילה, אבל ביציבות זורמת ומרשימה. היה מדהים לראות עד כמה האירופאים לא מבינים את המדיום של חול רך – עבדו על אחיזה ולא על מומנטום, לא בחרו קו התקדמות זורם ונקי, כמעט ולא הורידו אוויר… "אני לא מאמין", אמרתי לעצמי, "אילו היו כאן שי שמעוני, אלי שחר או צוות ינוביץ', איזה שקשוקה הם היו עושים מהמכשול הזה!".

אבל הישראלים (עדיין) לא משתתפים בקטגוריית 'אקסטרים' בראלי ברסלאו; היו לנו שתי מכוניות בקבוצת קרוס קאונטרי (רז היימן והלל סגל בצוות פוינטר, גל שחם ונמרוד 'קיד' בצוות קוקה-קולה זירו) ושני אופנוענים (דורון ווינטר שקטף את המקום השני, ועומר שושני שנפצע ופרש), אבל אף ישראלי לא נרשם לקבוצת העבירות. מתחרי האקסטרים מגיעים מכל רחבי אירופה עם רכבי שטח משופרים באופן מקצועי, אבל אלו לא 'מפלצות עבירות' של ממש. קבוצת האקסטרים עושה מסלול דומה לזה של מתחרי ה'קרוס קאונטרי' אבל במהלך 8 ימי התחרות הם נוהגים 'רק' 1300 קילומטרים, לעומת 1800 הקילומטרים של קבוצת הארנבות.

פארק היוּרָה

אבל עבור רכבי עבירות, גם 160 קילומטרים של מהירות וניווט אינם משימה קלה, ובכל יום נדרשו להתמודד גם עם משימות עבירות מאתגרות. ביום השלישי לתחרות  התרגעתי לי בחשכת יער עבות, נהנה מפכפוך מים קליל ומאוושת הרוח בצמרות העצים. הפסטורליה הופרעה על ידי קולות שלא מן המניין – נהמת מנועים מרוחקים, פצפוץ ענפי עצים נשברים… האם אנו עומדים להיות מותקפים על ידי להקתT-Rex  שנמלטו מפרק היוּרָה? האם יורד עלינו שיטפון פתאומי?

ראלי אקסטרים ברסלאו. נווטות שולטות בכיפה. מכשול טיפוסי בקטע יחיד מתון 1,300 קילומטרים. צילום: רמי גלבוע

ראלי אקסטרים ברסלאו. נווטות שולטות בכיפה. מכשול טיפוסי בקטע יחיד מתון 1,300 קילומטרים. צילום: רמי גלבוע

קצרים היו חששותיי כי כעבור דקות ספורות הגיחה מערוץ הנחל נערה דקיקה וממושקפת; מתנשמת בכבדות היא נבחה הוראות בצרפתית למיקרופון הקסדה, ותוך שניות הגיח מהסבך פרוטוטייפ טויוטהArray  מצולק וקשוח למראה. ה-Array נופף בצמיגי שטח בשרניים, והסתער על מפל המים לידו חיכינו. הגומי הרטוב החליק על סלעי הגרניט, הרכב נטה על צידו, הרים גלגל בזווית מלחיצה, אבל הנהג שמר על קור רוח וסל"ד נמוך. הוא נאחז בציפורניו במדרגות סלע, ובלע את המפל כאילו היה כלום.

הדיפנדר שבא אחריו כבר נאלץ לשלוף כננת ו'שפאלות', בעוד המתחרים האחרים מנסים לעקוף את המכשול מכיוונים שונים, מפצפצים עצים, טוחנים מיגונים על הסלעים הכבירים…

היער נחרד מרבצו, והפך לזירת גלדיאטורים מכאניים. ברגע מסוים הצטופפו באפיק כתריסר רכבי שטח מסוקסים, כולם נוהמים ומקרטעים. נווטים הסתבכו בכבלי כננות, אנשים דהרו עם שפאלות – הייתה זו זירת עבירות מלהיבה ומיוזעת! היציאה מהערוץ כללה טיפוס תלול מאוד על אדמה תחוחה; רוב הצוותים עלו מחצית מהעלייה בכוח הצמיגים, ולסיום שלפו כננת. פטרול קשיש הזין את הכננת בחשמל מגנרטור שהורכב מאחורי מושב הנהג. היה מצחיק לשמוע אותו מניע את הפק-פק באמצע המכשול, ומתקדם בזחילה איטית… גם כאן הדגים ה-Pircher הירוק את יכולתו הכבירה – הוא היה היחיד שהצליח לטפס את המתלול ללא כננת, מרוויח זמן יקר בניקוד היומי (אבל בדירוג הסופי הגיע רק למקום העשירי, למרות שבשלושת המכשולים בהם צפיתי בו, הוא היה מהיר, רהוט ומקצועי).

מרכבות התהילה

בקטגוריית אדוונצ'ר בישראל אנו רגילים לראות דיפנדרים, סופות, סמוראים וכיו"ב. קטגוריית העבירות המקבילה בראלי ברסלאו נקראת 'אקסטרים', ובשורותיה נמצאים חלומות מוטוריים של רבים מאיתנו; מרצדס G קצר, דיפנדר 90, לנד קרוזר 73, באולר וטום-קאט, ניסן פטרול קצר, רנגלרים, ועוד. בראלי ברסלאו לא משתתפים הילדים הגדולים עם יונימוגים ומשאיות, כי הם לא מסוגלים להתמודד עם קטעי הנסיעה המהירה. מסיבה זו, גודל צמיגי המתחרים אינו עולה בדרך כלל על 35-33 אינץ' (למעט חריגים כמו הלנד קרוזר 80 הגמלוני, שצויד גם בהיגוי הידראולי).

ראלי אקסטרים ברסלאו. נווטות שולטות בכיפה. מכשול טיפוסי בקטע יחיד מתון 1,300 קילומטרים. צילום: רמי גלבוע

ראלי אקסטרים ברסלאו. נווטות שולטות בכיפה. מכשול טיפוסי בקטע יחיד מתון 1,300 קילומטרים. צילום: רמי גלבוע

רמת ההכנה והאבזור של כלי הרכב מרשימה מאוד – כלובי התהפכות מקצועיים, כננות פלסמה חשמליות או הידראוליות, מערכות ניווט וזרקורי LED לנהיגת לילה, הגבהות מרכב צנועות עם בולמי פוקס לקטעי הנהיגה המהירה, נעילות, וכמובן – שפע רצועות גרירה, שפאלות לחילוץ ושאר פריטים הכרחיים. לאף אחד אין, אגב, עוגני אדמה, כי בבולגריה יש תמיד עץ תורן לריתום כננת… בין ג'אמוסי השטח הופתענו לראות דאצ'יה דאסטר, ג'יפון רומני נטול הילוך כוח. הדאצי'ה השברירית התמודדה היטב במעברי הטכניים, מסתייעת במשקל הזבוב שלה ולעתים גורסת את עצמה על פני הסלעים בעזרת כננת רבת עוצמה. דווקא במכשול הדיונות הפסיד הדאסטר את מה שעשוי היה להיות רגע התהילה שלו – בלחץ אוויר נאות היה יכול לטוס את הדיונה, ולחלוף על פני הכלים הכבדים.

אחד הדברים שהפתיעו אותי היה לראות את המספר הגדול של נהגות-משנה; בחורות שבירות ועדינות המדלגות למים בעומק המותניים, מושכות כננות ומסדרות סלעים גדולים בכניסה למכשולים… אכן, שחרור האישה הגיע לספורט המוטורי, אבל למה רק באירופה? איפה, איפה הן הבחורות ההן?

They are the champions

בטקס הסיום עלו על הפודיום שלשת הצוותים המנצחים, שניים מתוכם עם נשים נווטות. הפודיום היה כל-צרפתי ו-La Marseillaise התנגנה ברמקולים. עם תום ההמנון הפתיעו המנצחים והפשילו את חולצותיהם, חושפים כיתובי Land Rover על הבטן… עם כל הכבוד לטויוטות ול-G האימתניים, מי שכבש בסוף את הקטגוריה היו הכרכרות הבריטיות –  כבוד לאימפריה השוקעת!…

ראלי אקסטרים ברסלאו. נווטות שולטות בכיפה. מכשול טיפוסי בקטע יחיד מתון 1,300 קילומטרים. צילום: רמי גלבוע

ראלי אקסטרים ברסלאו. נווטות שולטות בכיפה. מכשול טיפוסי בקטע יחיד מתון 1,300 קילומטרים. צילום: רמי גלבוע

וב-2014? מדוע לא נמצא אקסטרמיסטים ישראלים על קו הזינוק בבולגריה?  ראלי ברסלאו אינו קיצוני כמו קרואטיה טרופי המוכר לחלקנו. בברסלאו אין אגני בוץ בלתי נגמרים, אין מכשולים בלתי עבירים. אבל יש שם נהיגה מהירה וניווט לא פשוט, התמודדות במכשולים מדליקים בעלי אופי שונה לגמרי מזה המוכר בישראל, ומסע לאורך בולגריה המיוערת. זה יעד מאתגר, בחסות ארגון משומן היודע להעריך ולקבל את הישראלים. בשנה הבאה בסופיה?

תגובה לפוסט

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר.שדות חובה מסומנים ב- *

*

http://bit.ly/2opbTV6