יום ראשון , 19 נובמבר 2017
דף הבית » אופני הרים » רוח דרומית
רוח דרומית

רוח דרומית

כתב וצילם: ערן אביבי

עד שקמתי חזרה על הרגליים כבר התקבצה חבורה סביבי. ספק מודאגים ספק משועשים ובהומור צה"לי פלט משהו "עכשיו הסלע במקום הנכון". בדיקה עצמית מהירה של כל האיברים החשובים, לצד קבלת מחמאות על הסלטה המרשימה, ובדיקת שלמות האופניים (המושאלים) גילתה ששום דבר חשוב לא נשבר והמשכתי לדווש כשעל פניי פרצוף של "עסקים כרגיל". רק אחר כך, במקלחת לפני הנסיעה הארוכה חזרה הביתה, גיליתי את כל השפשופים והסימנים הסגולים החדשים ש"הרווחתי" במסע הזה.

IMG_5879

הסלע במקום הנכון

עכשיו אפשר לומר רשמית שהסינגל החדש שמול קיבוץ סמר נפתח. הוא התוספת החדשה, והמלהיבה, של שביל ישראל לאופניים ועתה כשדוושתי השמאלית הזיזה את הסלע האחרון ממקומו, אפשר להכריז "זהו זה! המשימה הושלמה ולצאת לרכוב.

אבל הסיפור מתחיל יומיים מוקדם יותר, כשאני מוזמן להצטרף למפגש השנתי של חבורת "עז הרים" ו-25 מחבריהם הקרובים ביותר. המפגש שהפך כבר למסורת מתקיים מזה כמה שנים בקיבוץ סמר. למה דווקא שם? אף אחד לא בדיוק זוכר אבל הם ממשיכים לבוא בכל מקרה. כנראה זה השילוב של הקרבה לשבילי רכיבה משובחים, הריחוק מהחיים הרגילים שלנו וכן גם הסמיכות לסיני ולנופיה שלא ברור מתי ואם בכלל נוכל לחזור לרכוב שם שוב.

צופים לבקעת תמנע - נוף קדומים עוצר נשימה ומנוחה מההתנשפויות של הדיווש. צילום: ערן אביבי

צופים לבקעת תמנע – נוף קדומים עוצר נשימה ומנוחה מההתנשפויות של הדיווש. צילום: ערן אביבי

אהוד בנאי מנגן לנו את הדרך דרומה בסילברדו, החרטום מכוון לחאן שחרות, הירכתיים עמוסים בחמש זוגות אופניים – כל אחד מאלו מלמד על רוכבו והעדפותיו הדו-גלגליות לא פחות מאורך שמפו. יש 26 אינצ'ים אגרסיביים וארוכי מהלך, יש 29 עם שלדת קרבון המחברת ביניהם ואפילו ניצנים ראשונים של 27.5 כבר פורצים את השבילים – בהחלט חבורה מגוונת. אני הצטיידתי ב-29' של KONA אשר הושאלו לי באמונה וכמו שגיליתי בהמשך הסתירו עם היטב את החלודה שהצטברה לי בברכיים מחוסר רכיבה.

חאן שחרות היא מקום מיוחד מאד מול נוף קדומים אשר בשעות אחרי הצהריים אור השמש מדליק את הרי אדום בגוון אשר הקנה להם את שמם. אבל לנו אין יותר מדי זמן להשתומם מול ההרים וכשמגיע ירון דרי, המדריך של סמרבייק, כולם עולים על האופניים ומדוושים למורד התלול של מעלה שחרות היורד בתלילות ליטבתה. המעלה תלול, דרדתי, ובחלקו מסולע מאד. בדיוק מה שהרוכבים המיומנים מחפשים, אבל מאתגר למדי לאחרים – כדאי לשים לב ולרדת שם בזהירות. השמש כבר נמוכה בשמיים, וגם אם אין לנו קילומטרים רבים לדווש, אחרוני הרוכבים מגיעים לסמר כשכבר מחשיך.

IMG_5703

בסמר יש מיזם אופניים אשר הבשיל רק לאחרונה. מלון רוכבים אשר לא רק מספק חדרים ופינות שטיפה אלא גם הדרכת רכיבה, שירותי הקפצה והכי חשוב, ארוחת ערב דשנה. המרק החם היה בדיוק מה שהיה צריך כשצינת המדבר החלה לחדור לעצמות, ואחריו הגיע על מגש עוף ענקי השרוע על מצע של אורז צהוב וזרם עקבי של בירה אשר חותם יום רכיבה ראשון.

עולם גבוה

היום השני מתחיל עם הקפצה ארוכה אחרי ארוחת בוקר שלא תבייש חוות בוקרים בטקסס. בזמן שאנו טוענים קלוריות ומכינים כריכים להמשך היום, מעמיס הצוות את האופניים על עגלה בדרך לנקודת הזינוק של היום השני. היה לי קצת מוזר לראות אופני טיטאניום וקרבון תלויים על עגלה כזו – שברגיל נושאת אופני השכרה פושטיים. לא משנה. בכל מקרה נסענו במעלה ההר על כביש 12 ופחות או יותר מול צומת הכניסה לבסיס צה"לי גדול, אנו פוגשים ממזרח לכביש שביל מסומן בסימון שבילים. פותחים את היום בן 40 הקילומטרים עם דיווש מהיר לחציית בקעת סיירים, אחריה מגיע טיפוס אנכי של כ-200 מטרים בסדרת גבעות עוקבות אשר מביאות אותנו לשפה של צוקי תמנע. וכל מי שמגיע לקצה התהום נשמתו נעתקת מול נוף שאין שני לו בפראותו וקסמו. אני, כפולני טוב, ניהניתי פחות כשהתעסקתי עם צמיג נקור ותמיד יש מישהו בחבורה הזו ששמח להושיט יד, פנימית, או כף חליצה לחבר במצוקה. אבל זה באמת שטויות, בדרך אנו עוברים ליד סלעי בולבוס קדומים, מאובנים של חיות יום, אמוניטים, ענקיים ובעיקר רכיבה מענגת באיזור שלבד קשה מאד להגיע אליו.

IMG_5858

אנו יורדים לתמנע ושם מתחברים לסינגל המקיף את הפארק. 21 קילומטרים לא קשים לרכיבה המנווטים בין נקודות העיניין שבמקום. שווה לכל רוכב, ואפשר להגיע לשער הפארק לחנות ולצאת לרכוב רק בו בתשתית מושקעת ונוחה. המיזם הזה הוא הבייבי של ירון המטפח אותו, עם עזרה מהרשויות, מזה שנים רבות.

הרפתקאות על דניים בסמרבייק. רואים את הכתובת אינטרנט? כנסו עכשיו! צילום: ערן אביבי

הרפתקאות על דניים בסמרבייק. רואים את הכתובת אינטרנט? כנסו עכשיו! צילום: ערן אביבי

היום נגמר בדיווש מנהלתי חזרה לסמר הקרובה. ולחזרה על נוהל הערב הקודם, הפעם בליווי דרבוקות, גיטרה ושירת שיכורים סביב המדורה.

מעלה קטורה

היום האחרון מוקדש למעלה קטורה. מסלול חדש שנפתח רק לפני כמה חודשים וממשיך את שביל ישראל לאופניים אשר מתחיל באילת. המעלה, הוא חלק מאד חשוב במסלול הזה מכיוון שהוא "מעלה" את הרוכבים מהערבה לעבר קיבוץ נאות סמדר. גובה אנכי של כ-250 מטרים בקצת פחות מ-2.0 קילומטרים – תלול! אבל אנו קבוצה של גיבורים, חלקם מדריכי רכיבה, ומנסים לרכוב את המעלה במורד! כשמגיעים לראשו פוגשים שלטים הפוקדים לרדת מהאופניים ולא לנסות לרכוב את המורד התלול המורכב מפיתולים חדים מאד, על שפת תהום, דרדרת בוגדנית ובאופן כללי שילוב של דברים רבים אשר יכולים לספק תעסוקה ל-669. רבים באמת בוחרים שלא לרכוב, ורק בודדים מנסים את כוחם. בתחתית המורד, קונצנזוס, כולם מסכימים שלרוב הרוכבים המורד יהיה מסוכן ומעתה ועד עולם יש לרדת בו בהליכה. העז אמרה את דברה.

יורדים את מעלה קטורה. חלקו העליון תלול מאד ודרדרתי - צריך לרדת אותו בהליכה. צילום: ערן אביבי

יורדים את מעלה קטורה. חלקו העליון תלול מאד ודרדרתי – צריך לרדת אותו בהליכה. צילום: ערן אביבי

הקטע האחרון, והקצר עד לכביש ואני צולל, ובולס פיסת ערבה בין השיניים. דוושה+סלע=כתם סגול המתפשט על הירך אבל אין באמת נזקים למעט האגו החבוט.

האופוריה, מתערבבת בעצבות בתוך החלל של הסילברדו בדרך הביתה. ואנו חוזרים עמוסים בחוויות, תמרים משובחים של סמר וכמה צלקות כבוד בהן נתהדר בשבועות הקרובים. נופי המדבר מתצמקים במראה ואני כבר מתכנן את הגיחה הבאה דרומה – אחרי שהסימנים הסגולים יעלמו.

ותודה להוריי שהביאוני עד הלום...שברולט סילברדו גיבור, KONA SATORI שנתנו בראש, מלון סמרבייק וירון דרי המדהימים וחבורת עז הרים העליזה שתמיד כיף לפגוש. צילום: ערן אביבי

ותודה להוריי שהביאוני עד הלום…שברולט סילברדו גיבור, KONA SATORI שנתנו בראש, מלון סמרבייק וירון דרי המדהימים וחבורת עז הרים העליזה שתמיד כיף לפגוש. צילום: ערן אביבי

תודות:

לנמרוד כהן ואנשי עז הרים על ההזמנה לטיול.

לדן דורון מסלאלום כפר מל"ל על האופניים.

ל-UMI על השברולט סילברדו.

ירון דרי ו-צוות סמר Bike.

תגובה לפוסט

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר.שדות חובה מסומנים ב- *

*

http://bit.ly/2opbTV6