יום חמישי , 8 דצמבר 2016
דף הבית » מגזין » ביקור PIVOT Cycles
ביקור PIVOT Cycles

ביקור PIVOT Cycles

אם לא הייתי מרים את הראש ואת המבט הייתי יכול להיות בטוח שאני מזיע ומתאמץ על אחד ממעלות הנגב המוכרים. קרקע תחוחה, אבנים רבות, פודרה, מדרגות סלע, ושיפוע כה תלול שמקשה עליך להצמיד את הגלגל הקדמי לקרקע ובאותה מידה להימנע מלסחרר את הגלגל האחורי ולאבד מיידית את מעט המומנטום שצברת. דיוושתי לעבר הפסגה הקרבה, לא  נותן לשיפוע להכריע אותי ואז הרמתי מבט ומולי בעמק שטוח ורחב ידיים התגלתה העיר פניקס דרך נוף של קקטוסים גבוהים ודופק גבוה עוד יותר.

ביקור ב-PIVOT. על MACH6 באריזונה. אופניים רב-תכליתיים ממותג נחשב עם מחיר ויכולת בהתאם. צילום: רוני נאק

ביקור ב-PIVOT. על MACH6 באריזונה. אופניים רב-תכליתיים ממותג נחשב עם מחיר ויכולת בהתאם. צילום: רוני נאק

PIVOT

כריס קוקאליס – הבעלים של פיווט – הוא אייקון בסצינת אופני ההרים האמריקנית, סצינה הסוחפת אחריה את העולם כולו. כילד צעיר בפניקס אריזונה הוא החל לשחק ולהתאים שלדות כבר מגיל 9, אבל את השלדה השלמה שלו הוא יצר אחרי שנים של עבודה בענף. בתחילת שנות ה-90' הקים את מותג TITUS עם קונספט של יצור אופניים בהזמנה אישית ועם זמני אספקה מהירים ללקוחות. להערכת קוקאליס ב-17 השנים שלו בטיטוס הוא המציא כ-5,000 עיצובי שלדות שונים וזיכה את טיטוס לסטאטוס מאד נחשב במדרג מותגי האופניים העולמי. הניסיון שלו בטיטוס נתן לקוקאליס ידע רב לא רק בעבודה עם סגסוגות אקזוטיות אלא גם בסיבי-פחמן (קרבון). כשקוקאליס מכר את חלקו בטיטוס הוא כבר ידע בדיוק לאן הוא הולך עם החברה החדשה שלו – PIVOT – אשר הוקמה פחות משנה, בשנת 2007, אחרי טיטוס.

ביקור ב-PIVOT. שלדת קרבון MACH6 מחכה להתקנת הקיט - מאחור על הקיר השלדה הראשונה של PIVOT. צילום: רוני נאק

ביקור ב-PIVOT. שלדת קרבון MACH6 מחכה להתקנת הקיט – מאחור על הקיר השלדה הראשונה של PIVOT. צילום: רוני נאק

הרעיון הבסיסי היה להמשיך את הפיתוח הפרטני של כל דגם וגרסה אבל לעשות את הייצור הסדרתי באופן כלכלי יותר במזרח – לאמור טיוואן. היצור אמנם סדרתי והיקפו גדול יותר, וכיום גם מספר המעצבים והמהנדסים שעובדים בפיווט ומעורבים בכל פיתוח רב יותר, אבל קוקאליס בוחן, מאשר, ומתקן כל עיצוב אשר לבסוף נושא את החותם המיוחד שלו.

התהליך

אופניים חדשים מתחילים כסדרה של מספרים, איורים ,גיאומטריות ורעיונות במוחם של קוקאליס וצוותו. אלו מתורגמים למספרים ונוסחאות הכל בהתאם לייעוד האופניים. האם אלו אופני דאון היל, אם מיועדים לאנדורו או אול-מאונטיין, האם המטרה היא אופני מירוץ קלי משקל. בהתאמה גם מהלכי המתלה הרצויים וקוטר הגלגלים נקבע בשלבי הרעיונות הראשוניים. כאן נכנס לתמונה אדם נוסף, דייב וויגל, הממציא ובעל הפטנט על מתלה DW-LINK. למי שמכיר מכוניות מדובר במתלה עצמות-עצה כפולות א-סימטרי. ובקצרה, מדובר בשתי נדנדות בעלות אורך שונה אשר תולות ושולטות בתנועת משולש/זרוע האחורית. המבנה המורכב מאפשר לדמות תנועה של זרועה ארוכה הרבה יותר מאורכן האמיתי של תמוכות השרשרת וכן לשלוט באופן מדויק בגיאומטריה של התנועה (סינמטיקה).

יחד דנים השניים במטרה ומגיעים לפתרונות, לפעמים אחרי מחזורים רבים של ניסויים ובניית אבי-טיפוס. אלו אגב מיוצרים היום במדפסת תלת-מימד משוכללת, ובעבר היו מיוצרים בעבודת יד. אבי הטיפוס הכרחיים מאחר שדייב קנאי מאד לעיצובים שלו ולא אחת גילה קוקאליס שתצורת המתלה לא משאירה מקום לתושבת מעביר הילוכים, מרווח לצמיגים ועוד. אחד הפתרונות שעלו הגיע בשיתוף פעולה עם יצרנית הרכיבים שימאנו אשר יחד עם קוקאליס פתחה תושבת קראנק חדשה אשר נושאת את המעביר הקדמי – ובכך לפנות מקום לנדנדות המתלה של וויגל.

בהמשך מיוצר אב-טיפוס בסדנה בה ביקרתי בעיירה טמפי שבאריזונה. רעיונות וציורים הופכים לשרטוטים ומספרים הנכנסים למכונת עיבוד שבבי עליה מפקד ביד רמה ביל קיבלר – גם הוא דמות מוכרת ובעל עבר עשיר בקבוצת אינדי-קאר, בתעשיית התעופה וגם באופניים. ראיתי במו עיניי את ביל עובדה בסדנה ואת התוצרים של העבודה שלו – מאד מרשים.

אב טיפוס אחד מעולם לא מספיק, הראשון הוא גולמי למדי ורק אחרי חמש ואפילו שש אבי טיפוס מגיעים לתוצאה ולאופניים שאליהם התכוונו בהתחלה. עתה מגיע שלב הגימור, יצירת הפרופילים היפים של הצינורות, ניתוב הכבלים, ועיצוב המדבקות ובחירת הצבעים.

העבודה עד לנקודה הזו נעשתה באלומיניום, ופיווט עושה מאמץ עילאי לגרום לאלומיניום להיראות כמה שיותר דומה לחומר ממנו מיוצרים האופניים הסדרתיים – סיבי-פחמן. וזה חשוב מכיוון שעלות תבנית אחת מגיע ל-100 אלף דולרים ויותר. גם כאן פיווט עושה את הדברים אחרת. קוקאליס לא מסתפק בשליחת קובץ נתונים למפעל הקרבון בטיוואן, אלא שולח נציג משלו (ופעמים רבות הוא עצמו) כדי להיות על רצפת היצור של המפעל. והמפעל שלבסוף הביא את התוצאות הטובות ביותר, הוא מפעל קטן יחסית המייצר את השלדות המעולות של CERVELO ו-ENVE. גם תהליך היצור של השלדה מיוחד ופותח משנים של ניסיון בקרבון באופניים כמו גם בתעשיית התעופה ממנה יש פעילות רבה באריזונה. אלו הסודות השמורים ביותר של פיווט: מאיזה ספק לקנות את סיבי הפחמן (מיצובישי במקרה זה), מה היחס בין כמות השרף לסיבי הפחמן, עובי הסיבים, סידור וכיוון השכבות השונות וכן תהליך ה"אפיה" שנעשה הפוך. והכוונה היא שהתבנית היא חיצונית, סיבי הפחמן מוחדרים פנימה ונלחצים החוצה לא על ידי שקיות – כמקובל – אלא עם אינסרטים קשיחים. התהליך הזה נעשה בדלתיים סגורות והוא מאפשר לפיווט לשלוט על דחיסות החומר, לקבל גימור הרבה יותר אחיד, להיפטר מאיגום של שרף ובסופו של דבר לקבל שלדת קרבון שהיא קלה מאד, קשיחה מאד ועמידה לקראת ההתעללות שמצפה לה בשטח.

ביקור ב-PIVOT. רוכב המפעל נותן בראש באחת הפינות של השביל הסמוך למפעל. ההתקדמות בפיתוח תלויה ישירות בפידבק של הצוות ושל הספורטאים. צילום: Colt Maule

ביקור ב-PIVOT. רוכב המפעל נותן בראש באחת הפינות של השביל הסמוך למפעל. ההתקדמות בפיתוח תלויה ישירות בפידבק של הצוות ושל הספורטאים. צילום: Colt Maule

השלדות חוזרות לאריזונה, אחרי בקרת איכות במפעל הן עוברות ביקורת נוספת של 31 נקודות שונות בשלדה ואם הכל תקין רק אז מתחיל תהליך ההרכבה הראשונה אשר נעשה על-ידי צוות קטן-אך-ססגוני של רוכבי אופניים. אלו מתקינים את כל האביזרים לפי המפרט של הדגם ואורזים הכל למשלוח לחנויות וללקוחות.

קקטוסים ומדרגות

לזה ממש לא ציפיתי. אחרי הטיפוס הקשה והארוך, על אופניים עם מהלך של 155 מ"מ – רדפתי אחרי מלווי במורד אחד הסינגלים הנחשבים יותר באיזור. הראש עוד מנסה להתמודד עם חווית הטיפוס והאופן שבו האופניים האלו נאחזו בסלעים וצלחו את הדרדרת כל הדרך למעלה. והנה גינת סלעים רודפת גינת סלעים, ואני תוקף את אבני הגרניט מרים גלגל היכן שאפשר, נכנס ברבק וסומך על מזלג פוקס 34 מ"מ שיספוג את הפיספוסים שלי. ואז השביל הופך תלול מאוד, וגינת סלעים משתנה למפל גבוה, ואחריו דרופ, ואני חופר עמוק כדי להתמודד עם השביל הלא מוכר ומרגיש – בפעם הראשונה מזה הרבה זמן – שהאופניים האלו מאתגרים אותי ומדרבנים אותי לנסות מכשולים שברגיל לא הייתי מהסס לרדת אותם ברגל. רבאק. הם עזרו לי להפוך לרוכב טוב יותר כבר ברכיבה הראשונה!

 

ביקור ב-PIVOT. תקריב של רמה. ממרחק כזה אפשר לראות את ההקפדה על הפרטים. כיסויי האלומיניום באנודייז כחול סוגרים על מיסבים אובר-סייז המשמרים את הקשיחות הכללית של שלדת הקרבון. צילום: רוני נאק

ביקור ב-PIVOT. תקריב של רמה. ממרחק כזה אפשר לראות את ההקפדה על הפרטים. כיסויי האלומיניום באנודייז כחול סוגרים על מיסבים אובר-סייז המשמרים את הקשיחות הכללית של שלדת הקרבון. צילום: רוני נאק

תמונת מצב

כשפיווט החלה לייצר ב-2007 לא היו לה שלדות קרבון. קוקאליס לא חשב, אז, שהחומר הגיע לבשלות ולתכונות הקשיחות והעמידות שרצה. היום יש לפיווט שש דגמי קרבון בהם גם אופני זנב קשיח ולאחרונה גם אופני סייקלוקרוס. הם נותנים שלוש שנות אחריות לשלדה (שנה אחת לגימור) ולפי פיווט שיעור כשלי היצור עומד על 2.5% בלבד. נפחי היצור קטנים יחסית, ואני לא ממש מצליח להפיק מהם מספר מוחלט, אבל מה שבאמת חשוב הוא שהאופניים האלו עושים את דרכם ממש עכשיו במשלוח לישראל.

מבחן הישבן

רכבתי על המאך 6 החדשים. אופני אנדורו ארוכי מהלך 155 מ"מ, עם שלדת קרבון, גלגלי 27.5 וקיט שימאנו  2X10 XT. מאד התרשמתי מהחבילה הכללית, מאיכות הפעולה של המתלה, אשר לגמרי עומד בהבטחות שלא להפריע לדיווש בטיפוס (למעשה הוא היה כל-כך יעיל שלא הייתי צריך להתעסק עם בורר המצבים של בולם FOX מאחור ויכולתי להשאירו רך ואקטיבי לגיהוץ מירבי) ולתת לך במורד ספיגה ובטחון. זווית ההיגוי שטוחה מאד – 66 מעלות. וציפיתי לקבל היגוי עצל למדי, אבל הפרונט הגיע בדיוק לאן שהייתי צריך, היה מדויק גם בפניות ארוכות ומהירות ומאד נסך בטחון בסינגל המאתגר עליו רכבתי. לאופניים משרעת יכולת רחבה מאד, והם יכולים להיות כלי שבילים נוח ויעיל מאד אבל גם להפציץ בסינגלים טכניים מאד – כמעט מיני דאון היל. וכשהיכולת הזו ארוזה עם איכות כוללת גבוהה אפשר רק להתרשם. מוצר פרימיום לכל דבר הנושא תג מחיר בהתאם. האופניים עליהם רכבתי עולים אצלו – אצל מצמן את מירוץ המפיצים ("ציר מרכזי" הם היבואן) – 27,000 שקלים עם קיט דומה. כאן תוכלו לבחור בעצמכם את הרכיבים, להחליט היכן לחסוך או ללכת על כל הקופה רק עם רכיבי קצה. מה חשבתם? 400 שקלים בתחנה הישנה?

ביקור ב-PIVOT. קשה להעריך את היכולת של האופניים האלו אלא רק על השבילים שעליהם פותחו - וממרום מכנסי הרכיבה השורפים שלי - מאד התרשמתי מהתוצאה. צילום: Colt Maule

ביקור ב-PIVOT. קשה להעריך את היכולת של האופניים האלו אלא רק על השבילים שעליהם פותחו – וממרום מכנסי הרכיבה השורפים שלי – מאד התרשמתי מהתוצאה. צילום: Colt Maule

2 comments

תגובה לפוסט

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר.שדות חובה מסומנים ב- *

*