יום שישי , 29 מרץ 2024

דיפנדר מת – יחי המלך החדש?

מאת: רמי גלבוע

ב-2015 יתגלגל הדיפנדר האחרון מפס הייצור ב'סוליהל' ויחתום היסטוריה מוטורית מפוארת,  בתאי השטח הקשוחים ביותר על פני הפלנטה. ג'יפאים מסוקסים ירכינו את ראשם, וייפרדו מהאייקון המוטורי שנשאר נאמן למקורותיו ותמיד היה קשוח, עמיד ועביר. משחר נעוריו שמר הדיפנדר על עיצוב מסוקס ורבוע; קובייה חצובה בגרזן ומרוקעת במסמרים, עם חרטום קשוח הקורץ בפנסי 'רטרו' מקסימים.

לנד רובר דיפנדר האחרון. יהיה זה ניחוש די בטוח כי הדפנדר האחרון שירד מפס היצור בסוליהול ייראה כך. אוקיי..אולי לא בצבע אדום אבל אתם מבינים למה אני מתכוון - מרובע ומקסים! צילום: לנד רובר

מ-1948 עד 1983 קראו לו 'לנד רובר' ומאז הוא נושא את השם 'דיפנדר', משווק בשלושה בסיסי גלגלים: 90 אינצ'ים מלכותיים, 110, ו-130 אינץ'. על השלדות המסיביות הורכבו עשרות גרסאות – מרכבי ברזנט או סגירת אלומיניום, טנדר פתוח, אזרחי, צבאי ומכבי אש, דגמים מוטסים… דיפנדרים כיכבו במסעות 'קאמל טרופי', הסיעו מטיילים בדרום אמריקה וצלמי BBC באפריקה, גררו בולי עץ ביערות, והובילו את מיטב בחורינו למשימות עלומות בעורף האויב.

לתאום נסיעת מבחן על לנד רובר

עוד על לנד רובר DC100

אבל האימפריה הבריטית התפרקה כבר מזמן, וגם 'רובר' עברה תהפוכות רבות; לאחר סיבוב קצר אצל 'ב.מ.וו' ו-'פורד', נחת שטר הבעלות של רובר בחיקו של קונצרן 'טאטא' ההודי. טאטא? בומביי? כמה שזה כואב, ריינג' רובר בטעם קארי!

יורש העצר

למרות הצלחתו העולמית של הדיפנדר, הלכו השווקים ונסגרו בפניו – תחילה היו אלה בעיות זיהום אוויר, לאחר מכן היעדר מערכות בטיחות, והמכה הסופית ניחתה עליו עקב תקנות בטיחות והגנה על הולכי רגל; ב-2015 כבר אי אפשר יהיה למכור רכב נטול כריות אוויר, ובעל חרטום פוגעני כל כך. שוחרי המותג יימצאו תנחומים בעובדה שמה שהרג את הדיפנדר לא היו בעיות אמינות או הנדסת האנוש הלקויה, אלא כוחות אופל ממשלתיים…

לנד רובר DC100. חביב ואדמוני האם הוא באמת יחליף את הדיפנדר? צילום: לנד רובר

בתערוכת פרנקפורט 2011 הוצג מחליפו של הדיפנדר, וקהיליית הג'יפאים לא ידעה את נפשה: לאיפה נעלמה שלדת הסולם? התייפחו הבריטים. מי לקח לנו את הסרנים החיים? התפלצו האוסטרלים. האמת? אני, לא על זה התעצבתי. לנד רובר כבר הוכיחה שהיא יודעת לייצר רכבי שטח רבי יכולות, גם עם מרכב אחוד ומתלים עצמאיים. זה עובד מצוין ומה שנגרע על ידי מגבלות המכאניקה המודרנית, מוחזר לנו על ידי בקרת משיכה אלקטרונית, המשפרת את יכולות השטח.

יחד עם זאת, קשה לי לראות כיצד ניתן יהיה למכור רכבי שטח נטולי שלדה בעולם השלישי, ואינני בטוח כיצד הם יספקו לקוחות מוסדיים – צבאות, כוחות חילוץ וכיבוי אש, ושאר לקוחות שאינם יוצאים מהבית בלי שתי טונות בארגז.

בגדי המלך החדשים

קל לי עם הטכנולוגיה החדשנית אבל מה שמטריד אותי, הוא דווקא המהפך החיצוני. ברור שצריך לעדכן את המראה, אבל איפה השורשים והמסורת? להיכן נעלמו ערכי המותג? איך אפשר לזרוק במחי עכבר-מחשב, מסורת וויזואלית של עשרות שנים? הבעיה שלי עם רכב הקונספט DC100 בגרסת Expedition  (מרכב סגור) או Sport (מרכב פתוח) היא, שאין שום קשר בין עיצובו המקומר והחמקני, לבין הקווים הבוטים של הדיפנדר המוחלף. זוהי נטישה טוטאלית של ה-DNA הבריטי, ומכך אנו מופתעים לרעה.

ג'יפ רנגלר אנלימיטד חדש מול ג'יפ CJ8 עתיק - המורשת המשפחתית בולטת מאד והיכולת בשטח נשמרת. צילום: רמי גלבוע

נטישה זו אינה מתאימה ל'רובר' שהצליחה טוב כל כך, להבשיל את עיצובו של הריינג'-רובר הראשוני לגלגולו הנוכחי. גם את הדיסקאברי העבירו הבריטים שלושה דורות של עיצוב, תוך שימור מוצלח של הגנטיקה המקורית. מעבר לאוקיינוס, מעצבי Jeep עיצבו 'רנגלר' המצליח להיות מודרני, תוך שהוא שומר על קווי דמיון עם CJ7 בן עשרות השנים. ראו גם מיני מיינור, פיאט 500… לא חסרים אייקונים מוטוריים השומרים על גחלת העבר, תוך שהם צועדים אל העתיד. DC100 הוגדר כקונספט ראשוני שעוד יעבור שינויים רבים, אבל בינתיים – שום איור סודי אינו דולף ממעבדות המחקר, ויש כבר אפילו אבי טיפוס הנוסעים באירועי השקה ותצוגה.

ובכל זאת, נוע ינוע?

מבט בוחן מתחת לקליפתו המקומרת של ה-100DC מצביע על פוטנציאל שטח משמעותי ביותר. בסיס הגלגלים הוא 100 אינץ' (כמו דיסקאברי דור 1), יש הטוענים כי זהו שילוב אופטימאלי בין יציבות כיוונית וכושר תמרון. גלגלי 100DC מוצבים בפינות המרכב, זה מבטיח זוויות גישה מצוינות. חישוקי 22 אינץ' והצמיגים המגוחכים? אני בטוח שזו פיקציה ראשונית, שום רכב לא יכול לרדת לשטח רציני עם הצמיגים האלה, בוודאי יוחלפו.

מרצדס G וואגן. השמועות על מותו היו מוקדמות - ומוגזמות. ה-G קלאס הוא הרכב הכי מוספד של מרצדס אולם כאותו עוף חול מצליח להמשיך ולעלות מן המתים עם גרסאות "אחרונות" כבר יותר מעשור. לקראת 2013 הנה (בצילום) גרסת בסיס חדשה וקשוחה "פרופשיונאל". צילום: מרצדס

חיזוק-מה ותנחומים אפשר לשאוב מדינוזאור אחר, מרצדס G, גם הוא שריד לעידן בו רכבי שטח היו קיבוצניקים מסוקסים, ולא נערות מקהלה שבריריות. על מותו הקרוב של ה-G הופרחו בלונים עיתונאיים בלי סוף, ובכל פעם יוצאת לשוק 'גרסת פרידה' חגיגית עם שיפורים ותחכומים, המרחיקים את ה-G ממורשתו הטכנולוגית, אבל – לא הורגת את המוצר. גם ה-G אמור לרדת מהמדפים ב-2015, ועוד לא הוצג לו מחליף.

התקווה מתה אחרונה

ואם תרשו לי לפנטז לרגע; מצדי, שיימכרו DC100 ברחובות צ'לסי הסואנים, בגרסה יאפית-עירונית; אבל במקביל אני רוצה לראות גם דיפנדר ראוי, המשלב טכנולוגיה ועצוב חדשני עם DNA בן 67 השנים. שיימכרו מסכי מגע ומערכות אלקטרו-פניאומטיות לידועני לוס אנג'לס אבל שישאירו לנו גם דיפנדר הבנוי ברזלים, נועל צמיגי שטח ראויים לשמם, ומזמזם ביחסי העברה קצרצרים. רכב כזה ירכוש את ליבם וארנקם של ג'יפאים רומנטיים, חוקרי יבשות במדבר סימפסון, מובילי הרואין בג'ונגלים של מלזיה, מדריכי ספארי בסרנגטי ואנשי צבא ברחבי העולם.

ואולי? אולי ברגע זה טורחים ברזילאים ומרכיבים בחשאי פס ייצור של דיפנדר 'קלאסיק', מפעל עולם-שלישי שימשיך לספק את צרכי הרומנטיקנים האחרונים, לוחמי מוג'יהאדין וחוקרי טבע באפריקה? לו יהי!…

חידושים טכנולוגיים שהוזכרו בהקשר לרכב התצוגה DC100: מרכב אחוד עם חצי-שלדה, כמו בדיסקאברי 4. מתלים עצמאיים. הנעה קבועה 4X4, עם אופציה להנעה קדמית 2X4 ושילוב ידני להנעת 4X4. זיהוי אוטומטי של טיב השטח, על ידי  Terrain response. מצלמות להצגת פני השטח בתא הנהג. סנסורים לבדיקת עומק המים, לפני צליחה. וה'שוס' הכי גדול,  ברמת המדע הבדיוני: צמיגי כביש רחבים, ובתוכם מערכת פינים, הנשלפים החוצה להגברת האחיזה בשטח רך…

Check Also

בשורה לבעלי לנד רובר ויגואר

1,450 שקלים בלבד. חבילת טיפול מוזלת לבעלי דגמי לנד רובר ויגואר. מוצרי מגנטי-מרלי - שהיא גם ספקית OEM של יצרנים רבים עכשיו בחברת המזרח

2 comments

  1. רמי נראה לי שזה לא יסתיים עד שלזה לא יסתיים, לא בטוח שבברזיל אבל אולי בהודו או בכוש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

fourteen + five =