יום חמישי , 8 דצמבר 2016
דף הבית » מגזין » דמעות עצב, דמעות שמחה – דקאר 2015 קו הסיום
דמעות עצב, דמעות שמחה – דקאר 2015 קו הסיום
נאסר אל עטייה. ניצחון במיני פרטית לנהג הקאטרי. צילום: יח"צ

דמעות עצב, דמעות שמחה – דקאר 2015 קו הסיום

כתב: ניר בן זקן צילום: יח"צ סייע בהכנת הכתבה: רני דקל

אחרי שבועיים של מרתון מתמשך במהלכו גמעו 9,000 קילומטרים בתנאי שטח קשים ומשתנים; חצו את הרי האנדים, דיונות החול של צפון צ'ילה ומדבר המלח בדרום בוליביה, עם טמפרטורות שנעו בין מינוס 5 מעלות ל-40 מעלות, בגבהים שנשקו ל-5,000 מטרים מעל פני הים, מירוץ השטח הקשה והמפרך בעולם הסתיים אתמול (יום שבת). רק כמחצית מ-400 המתחרים שהתייצבו לקו הזינוק, הגיעו לקו הסיום בבואנוס איירס, במירוץ שייזכר בדפי ההיסטוריה כאחד הקשים המותחים ובעיקר המפתיעים ורבי התהפוכות.

האוחזים בכידון
גיבור המירוץ השנה הוא ללא ספק חואן ברדה, הרוכב הראשי בקבוצת הונדה. זו הפעם החמישית שהוא משתתף בדקאר, ולפחות במחצית הראשונה של המירוץ נראה היה שהפעם שהוא עשוי לנצח תוך שהוא מפגין רכיבה שקולה ומחושבת וגם משתמש בטקטיקות מתוחכמות כדי לשמר את יתרונו על מארק קומה, בדרך לנפץ את דומיננטיות בת 13 שנים של יצרן האופנועים האוסטרי.

ברדה והונדה, כמעט וכמעט הצליחו להפיל את ק.ט.מ. מכסא המלכות. צילום: יח"צ

ברדה והונדה, כמעט וכמעט הצליחו להפיל את ק.ט.מ. מכסא המלכות. צילום: יח"צ

אבל אלת המזל הפנתה עורף לברדה במחצית השנייה. זה התחיל עם שבר בכידון כתוצאה מנפילה באמצע קטע הדירוג השביעי שחייב אותו לרכב את 120 הקילומטרים שנותרו עד הסיום עם יד אחת בלבד. היות ומדובר בקטע מרתון ללא סיוע, ניאות רוכב קבוצת הונדה המקומית, דמיאן גירלד להקריב את המירוץ ולתת לברדה את הכידון שלו כדי לאפשר לו להמשיך בקרב. יום המחרת כלל קטע דירוג במדבר המלח הגדול בעולם, סלאר דה אויוני שבדרום בוליביה ולמרות גשם זלעפות שירד והציף את המדבר ותחנוניהם של המתחרים כי ביצוע הקטע אינו אפשרי המארגנים החליטו להמשיך במירוץ. מנועי האופנועים לא עמדו בשילוב הקטלני של המים עם המלח ו-15 רוכבים נאלצו לפרוש. גם המנוע של ברדה שבק והוא נגרר לסיום על ידי ג'רמיה ישראל, רוכב נוסף בקבוצת הונדה, אבל הזמן הרב שאיבד דרדר אותו למקום ה-24 והוציא אותו מהקרב על ההובלה. "ביקשנו שלא נוזנק בגלל תנאי מזג האוויר אבל המארגנים התעקשו. כשדברים כאלה קורים צריך לחשוב למה הם קורים. שנה הבאה אולי נביא אופנוע ים" אמר ברדה בתסכול.

גם קומה ציין ש"זה היה יום ממש אקסטרים, היינו בקצה גבול היכולת", אבל הוא הצליח לסיים את הקטע ועבר להוביל, בפעם הראשונה מתחיל המירוץ. פאולו גונזלבס הפורטוגאלי, רוכב הסיוע של ברדה שאמור היה לעזור לו במקרה של תקלה, מצא עצמו כיחיד שמסוגל לאיים על קומה וברדה מצידו הוכיח חברות אמיצה כשהחליף תפקידים עם גונזלבס ועבר להיות רוכב הסיוע שלו בניסיון להשיג ניצחון על קומה. אלא שבכך לא תמו הצרות של קבוצת הונדה וגם המנוע של גונזלבס שבק חיים והחלפתו הוסיפה 17 דקות עונשין שסתמו את הגולל על היכולת לאיים על קומה. הסיום במקום השני מהווה את התוצאה הטובה ביותר עבור גונזלבס בפעם התשעית בה הוא משתתף בדקאר וההישג הטוב ביותר עבור הונדה ב-25 השנים האחרונות. בחינת טבלאות הזמנים מגלה אגב כי אם מפחיתים את עונש הזמן שקיבל גונזלבס בשל החפת המנוע מהדירוג הכללי, הוא היא מנצח את המירוץ ואת קומה בפער של 7 שניות! כך או אחרת אין ספק שבשנה הבאה, הרוכבים של הקבוצה היפנית יתייצבו נחושים מתמיד לכבוש את הפודיום. מארק קומה מצידו יחזור הביתה בפעם החמשית בקרירה שלו עם גביע המקום הראשון מהדקאר, משווה בכך את מספר הגביעים למתחרהו הגדול מהעבר סיריל דספרה ורק גביע אחד פחות ממחזיק השיא בקטגורית האופנועים, סטפן פטרהנסל. "זה מפעל חיים, עם כל הצוות והאופנוע האידיאלי. עכשיו, אחרי כל כך הרבה מאמץ, זה הזמן להירגע וליהנות" אמר קומה כשהוא נושם לרווחה בסיום. לשאלה האם יחזור גם בשנה הבאה לקו הזינוק רכוב על שני גלגלים לא ענה, אבל אנחנו מאוד מקווים שהתשובה תהיה חיובית.
טובי פרייס, ה"רוקיז" מאוסטרליה, יכול להיות הרבה יותר מרוצה מהמקום השלישי בפעם הראשונה בה הוא משתתף בדקאר, הישג שרק מעטים בהיסטוריה של המירוץ הצליחו. "תמיד ידעתי שזה הולך להיות קשה, אבל עד שאתה לא מתחיל את המירוץ אין לך מושג עד כמה. אין מילים שיכולות לתאר את התחושה של להיות כאן בקו הסיום ועוד במקום השלישי זה פשוט מדהים. אנחנו נחזור בשנה הבאה ועכשיו כשאנחנו יודעים מה מצפה לנו אנחנו נהיה קצת יותר מוכנים וקצת יותר טובים" אמר פרייס בקו הסיום.
אחרונה הראויה לציון בין הדו גלגליים היא ליאה צאנז, רוכבת קבוצת הונדה שסיימה את המירוץ במקום התשיעי, קובעת בכך את המיקום הגבוהה ביותר אליו הגיע אישה בקטגוריה הקשוחה ביותר בדקאר.

האוחזים בהגה
קטגוריית הרכבים תיזכר השנה כזו שבה נפלו גיבורים. לאחר שסיינז' התהפך ופרש, וסיריל דספרה התקשה לספק את הסחורה, סטפן פטרהנסל היה היחיד מקבוצת פיג'ו שהצליח להתמקם בתוך העשירייה הראשונה אך בקטע הדירוג התשיעי הוא התדרדר מטה למקום ה-14 בשל בעיות מכאניות. עד קו הסיום הוא הצליח לצמצם פערים, אבל נותר מרחק נגיעה מהעשיריה הראשונה עם המקום ה-11 בסיום. "לפני שישה שבועות לא היינו בטוחים שנצליח לעשות סטייג 1 ועכשיו  אנחנו כאן בקו הסיום. במהלך השבועיים האלה אספנו הרבה מידע על התנהגות המכונית ובחודשים הקרובים ננתח אותו ונבוא מוכנים הרבה יותר בשנה הבאה" הביעה מסייה דקאר תקווה לשנה הבאה.

אל-ראג'י עוד נהג פרטי מנסיכויות המפרץ, ערער את שורות הנהגים הרשמיים. צילום: יח"צ

אל-ראג'י עוד נהג פרטי מנסיכויות המפרץ, ערער את שורות הנהגים הרשמיים. צילום: יח"צ

גם עבור נאני רומה, מנצח שנה שעברה, לא פסק מבול הצרות. כזכור כבר ביום המרוץ הראשון יצא מתמונת ההובלה בעקבות תקלה במשאבת השמן ורומה הפך להיות רכב הסיוע עבור המתחרים האחרים מקבוצת "מיני X-raid" כשהוא נושא עבורם צמיגים רזרביים וחלקי חילוף. אלא שרומה גם רצה להחזיר לעצמו מעט הביטחון העצמי שאבד לו עם ניצחון בקטעי הדירוג ובקטע ה-10 התהפך ונאלץ לפרוש באופן סופי.
יזיד אל-ראג'י היה הפתעת המירוץ. נהג הראלי הסעודי שעבורו זו השתתפות הראשונה בדקאר התברג למקום השלישי מרחק כ-20 דקות מהמוביל עם סיכויים ריאלים לזכות. לאחר שניצח את קטע הדירוג ה-8 אמר בשחצנות "המירוץ הזה קל מידי. אני מגיע ממדינה מדברית, יש לי שליטה טובה ברכב ואני חושב שאני יכול לנצח". שלושה ימים לאחר מכן למד הרוקיז על בשרו עד כמה הדקאר יכול להיות אכזרי כשבעיית חשמל בקטע הקישור דוממה את מנוע הטויוטה היילקס ושלחה אותו בידיים ריקות בחזרה הביתה. "דקאר כאן גם בשנה הבאה וגם בשנים שאחרי ואנחנו נהיה כאן גם בשנה הבאה וגם בשנים הבאות" הצהיר אל-ראג'י. המרוויח הגדול מפרישתו של הסעודי הוא כריסטוף הולוצי'ץ, בעברו חבר פרלמנט באיחוד האירופאי, שיחזור עם גביע המקום שלישי, התוצאה הטובה ביותר שהשיג בפעם העשירית בה הוא לוקח חלק במירוץ.
הקרב על הובלה התנהל בין ג'ינל דה-וויליה בטויוטה לבין נאסר אל-עטייה במיני.כשהדרום אפריקאי הבין כי לא יוכל לעקוף את הקטארי ששמר על קצב גבוה ונטול טעויות הוא החליט לנסות קיצור בתוואי הדרך בקטע הדירוג התשיעי. לצערו המהלך לא צלח ואף עלה לו בהגדלת הפער ליותר מ-20 דקות, פער אותו הודה דה-וויליה כבר לא היה ניתן לסגור. אל-עטייה שהוביל את המירוץ מקטע הדירוג השני ולמרות הפער שנפתח הוא לא הוריד את הרגל מהדוושה וניצח את שני קטעי הדירוג הבאים עם חמישה ניצחונות סטייג'ים בסך הכל, מפגין דומיננטיות בלתי ניתנת לניפוץ. "הגעתי לדקאר מוכן ומחוזק הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית. יום אחרי יום הצלחנו לשמור על ההובלה ולשלוט במירוץ. זו תחושה פנטסטית לסיים ככה. עכשיו אני רוצה לנצח אפילו יותר" אמר אל-עטייה בסיום.

הבחורים הגדולים
אלס לופריס מקבוצת מאן היה היחיד שאיים על ההגמוניה של קבוצת קמאז הרוסית כשהיה מדורג במקום השלישי, אבל בקטע הדירוג ה-6 בדיונות של צפון צ'ילה הוא נתקע באמבטיית חול והחילוץ שארך זמן רב דרדר אותו מחוץ לפודיום. לשמחתנו ובשונה מכל שאר קבוצת היצרן הרשמיות בקמאז אין הוראות קבוצתיות מה שפתח מאבק ענקים בין אדוארד ניקולייב לאייראט מרדיאב. ניקולייב הוביל בתחילה, אבל קטע הדירוג ה-7 שבק מגדש הטורבו ועיכב אותו זמן רב והוא איבד את הובלה והתדרדר למקום הרביעי.

מרדיאב ומשאית קאמאז - נהג בן 28 - חוגג ניצחון ראשון בדקאר. צילום: יח"צ

מרדיאב ומשאית קאמאז – נהג בן 28 – חוגג ניצחון ראשון בדקאר. צילום: יח"צ

בחמשת קטעי הדירוג הבאים פתח מבערים אך ללא הועיל והוא נאלץ להסתפק במקום השני בפער של 13 דקות בלבד ממרדיאב, הצעיר מבין שלושת נהגי הקבוצה (חגג בינואר האחרון 28 חורפים) שקטף ניצחון ראשון בדקאר. אנדרי קרגינוב סוגר פודיום מושלם לארמדה הכחולה עם המקום השלישי.
אחרי שבועיים של אקשן מוטורי ובשוך החגיגות בבירה הארגנטינאית אנחנו כבר סופרים לאחור את 50 השבועות הבאים עד הזינוק הבא למירוץ המרתק ביותר בעולם.

תגובה לפוסט

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר.שדות חובה מסומנים ב- *

*