שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
הדישון הוא נחל הררי היורד מהר מירון אל עמק החולה, כ-37 קילומטרים מרהיבים ביופיים הפראי. אני אוהב את כל נחלי הצפון, אבל הדישון מעניק צ'ופר מיוחד לג'יפאים – השביל המסומן חוצה את הערוץ עשרות פעמים ועבור מי שמתענג מנהיגת מים, זוהי חוויה ייחודית ומאתגרת, המזכירה מסלולים אקזוטיים ברחבי הפלאנטה.
משך מאות שנים היה הדישון נחל איתן שזרם רוב ימות השנה, אבל עם קום המדינה החליטו פרנסי 'מקורות' לאסוף את המים המתנקזים אליו מהנחלים הסמוכים, נחלי גוש חלב, צבעון ו-אביב. את הזרימה הטבעית ותחנות הקמח הנושנות החליפו בֶטונָדות מכוערות וצינורות פלדה, והגרוע מכל – הג'ינג'י עם המפתח יכול היה להחליט מתי לשחרר מים לערוץ ומתי לאסוף אותם לשימוש חקלאי, מעין גרסה היסטורית של 'ישראל מתייבשת'. לקראת סוף החורף ותחילת האביב הייתה זרימה נאה בערוץ אבל אי אפשר היה לסמוך על כמות המים, שהייתה כפופה להחלטות 'מקורות'.
no images were found
ג'יפאים צוללנים חיכו כל החורף לסופות גשמים גדולות, שגרמו לעלייה דרמטית במפלס המים בנחל. ביום טוב היו מגיעים המים לעומק של מטר ויותר והזרימה בערוץ הייתה מהירה וחזקה, עד כדי הטבעת וסחיפת רכבי שטח, פיצוץ מנועים, ושאר דרמות מוטוריות. זכורים לי מקרים בהם עברנו חצי מהערוץ והחלטנו לסגת לאחור, במקרה אחר צלחתי את המעברים העמוקים בהילוך אחורי; תא המטען של הדיסקו הוצף במים, אבל המנוע המשיך לגרגר…
התפוצצות אוכלוסין
השנה הספקתי לבקר בדישון פעם אחת, בסיומו של טיול שלג; השלוליות בשביל נחפרו והעמיקו, הקוליס התרחבו לכל עבר, ניכר היה שהערוץ מתקשה להכיל את תנועת רכבי השטח. לכן, לא לגמרי הופתעתי לשמוע שרשות שמורות הטבע והגנים החליטה לשנות את נוהלי הנהיגה בנחל דישון. זה נשמע כמו משהו גרוע מאוד ("סגרו את הדישון!", "סגרו את נחל פרצים!") אבל האמת היא, שרש"ט השקיעה מחשבה במתן פתרון כולל, שישדרג לכולנו את ההנאה מהנחל.
חלקו העליון של הנחל (מכביש 899 עד כביש 886) ייסגר לחלוטין לתנועה מוטורית. חלקו התחתון של השביל יישאר פתוח לתנועת רכבי שטח, מכביש 886 ועד כביש 90. הפעם לא רק 'לקחו לנו', אלא גם 'נתנו' תמורה לאגרה – חברת מקורות תפסיק לחלוטין את שאיבת המים מהערוץ, והוא יחזור לזרום באופן טבעי! עם קצת מזל ועוד כמה עונות גשומות, יחזור הדישון להיות נחל איתן, הזורם בכל ימות השנה. סביר להניח כי בשיא הקיץ תיפסק הזרימה אבל בתי הגידול יישמרו, מעניקים תוחלת לצפרדעים וקרפדות, סלמנדרות, רכיכות ואולי אפילו דגי "חפף" העשויים לשחות במעלה הדישון, מנהר הירדן. אינשאללה!
האינסטינקט הראשוני הוא לזעוק "הצילו, שודדים!" אבל במחשבה שנייה, אנחנו בעד השינוי. נכון, לא נוכל לנהוג את הערוץ למלוא אורכו, ואת חלקו התחתון נוכל רק לרדת מזרחה; אבל עדיין יישארו קרוב לעשרה קילומטרים מקסימים, עם מעברי המים המדליקים ביותר. זרימת המים תימשך לאורך חודשים ארוכים ואת החלק העליון? בבקשה, אפשר לצעוד ברגל או לדווש באופניים, לא קרה כלום!
חכם השביל מן ההולך בו
השינויים ייכנסו לתוקף ב-15 למרץ, ואנו ניצלנו את ההזדמנות לערוך ביקור פרידה מהדישון, עם אייקון השטח שהמציא את הכל, ג'יפ Wrangler; זהו רכב שטח אמיתי ומסוקס, שבולע את הדישון כמו לו היה אוטוסטרדה מגוהצת היטב. פני המים כבר ירדו במקצת אבל עדיין, הם הגיעו בערך לחצי גובה גלגל. השביל אינו מציב בעיות עבירות אבל יש בו קטעים סלעיים, שאינם ידידותיים לכלי רכב נמוכים. בנהיגה מבוקרת ועם מיגון גחון, שום בעיה. ג'יפוני עיר מתבקשים להישאר מחוץ לתחום!
לאחר חורף גשום כל כך, הערוץ מתפוצץ בעצים מוריקים ומלבלבים, אלות אטלנטיות, שקדיות, עצי חרוב, זית וכליל החורש. הקרקע מכוסה בעשבייה ירוקה, עם מרבדי כלניות אדומות ולבנות, רקפות, חרציות, פרגים – בעונה הנכונה אפשר למצוא כאן גם חלמוניות, סחלבים ואירוסים. ראויות לציון מושבות ענקיות של שפני סלע, ועדרי בקר; ברי מזל עשויים לפגוש גם צבאים וחזירי בר. בערוץ יש גם שרידים של תחנות קמח קדומות, שהופעלו על ידי המים הזורמים. אם גם אתם שוחרי נהיגת מים, צאו להיפרד מהדישון העליון. סעו בזהירות, הישארו על השביל (סימון שבילים אדום), עצרו להפסקת קפה לצלילי המים המפכפכים!
