יום שישי , 29 מרץ 2024

שומרים על הביצים – בלוג סטירי

לאחרונה התבשרנו על "פיתוח עולמי" חדש בתחום הצמיגים. צמיגים שאינם דורסים צבים, ביצים של צבים, חרדונים וחיות אחרות. רשות הטבע והגנים הלאומיים, החרדה לשלום החי והצומח, הזדרזה לרכוש את הצמיגים המופלאים הללו ולהרכיבם על רכבי שטח חדשים, פרי פיתוח מדעני החלל, כלי רכב שאינם משמיעים רעש למרות מנוע דיזל רב עוצמה המותקן בקרבם. בעקבות הרכישות האחרונות של הרשות יוכלו עתה פקחי רשות הטבע והגנים, לנוע בחופשיות בשמורות ובחופי הים, ביום ובמיוחד בלילה, דבר שאסור בתכלית על אזרח רגיל מדרגת חפ"ש, ולתפוש עבריינים. עבריין כזה שייתפס עושה מה שהפקחים עושים, ייעצר מיד ויתכבד בקנס כואב של כ- 500 עד 1000 ₪.

טביעת הצמיג על החול הרך כפי שצולמה דקות לאחר המפגש עם הפקחים. נהיגה בלילה בלי אורות על חוף הים תמנע דריסת ביצים? האם החרישיות של הטנדרים הירוקים של הרשות מספקת כדי למנוע פגיעה קשה בצבונים הצעירים. צילום: גולש "שטח"
טביעת הצמיג על החול הרך כפי שצולמה דקות לאחר המפגש עם הפקחים. נהיגה בלילה בלי אורות על חוף הים תמנע דריסת ביצים? האם החרישיות של הטנדרים הירוקים של הרשות מספקת כדי למנוע פגיעה קשה בצבונים הצעירים. צילום: גולש "שטח"

איך זה עובד? כלי הרכב החדשים של רשות הגנים, מזהים באופן אוטומטי, ביום וגם בלילה, תנועות של צבים על חוף הים למשל, מגיעים עד לצב, "מרימים רגליים", עוברים מעל הצב מבלי לפגוע בו, דבר שלא יודעים לעשות כלי הרכב אזרחיים רגילים.

זו בדיוק הסיבה מדוע לפקחי רשות הטבע מותר לנוע על החוף ביום ובלילה ולאזרח הפשוט – אסור.

מה קורה לאחר שהצבה הטילה ביצים וטמנה אותם בחול? איך שומרים שהביצים לא יפגעו? גם כאן גייסו רשות הטבע ופקחיה את המדע. מדעני הרשות פיתחו את ה"אגומטר", מכשיר החמוש ב"חיישן ביצים ואגו" שמזהה היכן טמונות הביצים, תרתי משמע, ומסיט את הרכב מהאזור, גם אם הנהג לא ממש רואה בחושך (לא מדליקים אורות בשביל לא להפריע לחיות).

כאמור, עתה יכולים פקחי רשות הגנים לצאת בלילות, להסתובב חופשי באזור הצבים מבלי לפגוע בהם, לתפוס את העבריינים שנוסעים על החוף בלילה, לעכב אותם מעל ביצי הצבים שדרסו ולשחרר אותם ברינה עם קנס גבוה.

לתצוגת תכלית שנערכה לפני זמן לא רב, לרגל רכישת הציוד המתוחכם, הוזמנו כל החיות בשמורה. הפקחים קצרו מחיאות טלפיים מקהל המוזמנים שכלל: צבאים, יעלים, יחמורים, שועלים, חרדונים, חמורי בר וסתם פקחים נוספים.

חרדוני הצב, היחידים שלא התרשמו מהחידוש והעלו שאלות נוקבות כמו: איך יכול צמיג "להרים רגליים"? או – איך יכול להיות שרכב דיזל רב עוצמה ורב זיהום ינוע בשקט רב שלא ישמעו אותו? ולא יזהם? אך כרגיל, פקחי הרשות לא "ספרו" את חרדוני הצב שממילא נמצאים בסכנת הכחדה ודעתם אינה נחשבת.

ולבסוף האזרח הפשוט. האזרח הפשוט מסיר את הכובע (אלו שעוד נישאר להם כסף לכובע) בפני מדעני, פקחי וראשי הרשות לטבע ולגנים שעושים ימים כלילות, וכרגע יותר לילות מימים, למיגור התופעה של שהייה בחופי הים בשעות שלאחר חשיכה.

פקחים יקרים – עלו והצליחו. תמשיכו להעניש אותנו בעזרת הכסף שאנחנו מעבירים לכם, על עבירות שאתם מבצעים, בדיוק כמונו, אולי אפילו יותר.

על החוף עם קסדה! פקחי הרשות נוסעים ברכבם כפול ההנעה בדיוק היכן שאסור לאזרחים. האם הם לא מזיקים לטבע? איור: צח פלדמן. לאיורים נוספים של צח פלדמן חפשו בפייסבוק "קריקטורה שעושה את היום" - סנטטה!
על החוף עם קסדה! פקחי הרשות נוסעים ברכבם כפול ההנעה בדיוק היכן שאסור לאזרחים. האם הם לא מזיקים לטבע? איור: צח פלדמן. לאיורים נוספים של צח פלדמן חפשו בפייסבוק "קריקטורה שעושה את היום" – סנטטה!

 כל העניין האבסורדי הזה התעורר אצלי לאחר שישבתי יום אחד על החוף בפלמחים. כידוע על חוף פלמחים ניטש עד לא מזמן קרב קשה. יזמים התחייבו לבנות והתחייבו גם לאפשר גם לציבור להגיע למים. אילו הרשות התנגדה, ביחד עם עוד גופים ירקרקים. הרשות ניצחה. חשבנו שמרגע זה והלאה נשב בשקט, בחוף נקי, שקט ובלי כלי רכב. טעינו. ישבתי לי על כסא, בחוף, אחרי יום עמוס, חם ולח כשאני מקשיב לגלים ולשיחות הדגים ולפתע, ממש על ידי חולף לו טרקטורון, כזה עם צמיגים ומנוע והכל, עליו שני רוכבים שלפחות אחד מהם שייך לרשות הטבע. הטרקטורון עבר ביני לבין המצוק, כשאני יושב כמעט על קו המים, רוצה לומר – עבר על החול הרך עליו אמורים הצבים להטיל או שכבר הטילו, כך לפי דברי הפקחים.

חשבתי לעצמי: "במה שונים הצמיגים של הפקחים מהצמיגים של האזרח הפשוט?"

במקום שאסור לאזרח לנוע בכלי רכב אסור גם לפקח לנוע בכלי רכב. למה הדבר דומה? לניידת משטרה שרושמת דו"ח לרכב שחונה בחניית נכה והיא בעצמה חונה בחניית נכה אחרת. הייתכן?!

הטור נמסר לתגובת דוברת רשות הטבע והגנים לפני כ-10 ימים – לא התקבלה כל תגובה.

הטור נכתב על ידי גולש של "שטח". הפרטים המלאים שמורים במערכת. – העורך

Check Also

ג'נסיס GV70 עולה להרים

מועמד לא צפוי לחבילת שיפורי שטח. ג'נסיס GV70 מקבל קיט נאה מסדנה גרמנית וגם מגלשי סקי בקאסטומציה ייעודית לג'נסיס

4 comments

  1. אורי בן דוד

    וואלה נכון.:-)

  2. דני שטיינמן

    חבל שאותו "גולש" לא היה אמיץ מספיק לכתוב בשמו; מה יש לו להסתיר? לפחות על סמך כתיבתו אני מרשה לעצמי לנחש שהוא כנראה חטף דו"ח, כועס על כך, לא ממש התעמק בחוק, בהיגיון שמאחוריו ובעבודת הפקחים ומהותה. גם הכתיבה, סליחה מראש, קצת ילדותית ולא עניינית. אתה מלין על כך ש"הרשות והגופים ה"ירקרקים" ניצחו"?!? שיש לנו את חוף פלמחים? על מה אתה בדיוק מלין?!? קראת את מה שכתבת? ואז אתה מתבעס ש"במקום שקט לו ציפיתי עבר בחוף טרקטורון …של הרשות"?!? יש לי התחושה שאתה לא ממש משתייך אל חובבי השטח האמיתיים – בעיני לפחות – כאלו החובבים גם את השטח, לא רק את הרכב שלהם… ו-וואלה, משום מה מעולם לא קיבלתי דו"ח, לא התעמתתי עם פקח ואני לא מתעצבן כשאני רואה אחד. הכובע לא בוער על ראשי. לא משנה, אני מקווה שיש עוד גולשים לאתר…
    ולגופו של עניין. אני מרשה לעצמי להגיב מאחר והנושא קרוב לליבי, אני גם חובב טבע, גם אוהב לנהוג ולרכוב, ובעוונותי יש לי גם חברים ושלא נדע – גם קרובי משפחה פקחים (משפחה לא בוחרים…חברים דווקא כן, ואני לא מתנצל). בניגוד לרבים אחרים – ביררתי לפנים ומלפנים את החוק, הבעיתיות שבאכיפה, התנהגות האזרחים, רגישות הטבע וכיו"ב. קודם כל, למרות הציניות – כן, כלי הרכב של הפקחים לא פוגעים בצבים ולא בהטלות. תתפלאו; יש עקבות ברורות של הטלה והפקח יודע – בניגוד להדיוטות – היכן ומתי בדר"כ יש הטלות. בנוסף, פקח שנוסע על החוף הוא לא "עוד פקח" שעובר שם במקרה. מדובר בפקח שזו חלק מעבודתו והוא יודע מה לעשות. אם תרצו – יש בזה קצת מן ה"גששות" (וכשהוא נוסע בלי אורות, יש לו אמצעי ראיית לילה. באמת. יש דברים כאלו…). ונכון, כמו שוטר שלפעמים נוסע באין כניסה או באור אדום – גם הפקח הוא לצורך העניין שוטר (אגב, לא רק לצורך העניין. גם מבחינת הסמכויות). זה גם קצת ילדותי להתעצבן על זוג פקחים על טרקטורון (אם אכן היו אלו פקחים); לא נראה לי שאם אכן כך היה, שהם נסעו בווילי על 100 קמ"ש בין ילדים ומשפחות שלוות. אתה גם מקנא בשוטר שיש לו קטנוע חדש?… זה כמעט אותו הדבר…
    ואגב, הפקח לא מטייל על החוף בלילה בזמן הטלות הצבים בשביל הכיף או מתוך שיעמום; אם לא היה חשש שאזרחים יבצעו נזק, יסעו על החוף, ידליקו מדורות וכיו"ב – האמן לי שהוא היה בוחר להעביר את זמנו בדרך שונה… דבר אחרון לגבי הצבים – לא רק צבים יש בחוף. פגיעת כלי הרכב בחופים היא הרבה יותר משרוב הציבור מבין או יודע, וזה כולל רבים וטובים, כולל בעלי מודעות לשמירת הטבע, שפשוט לא יודעים. אחרון חביב, לצערנו הפקחים הם מעטים, השטחים עליהם יש לשמור הם (עדיין) גדולים יחסית והציבור, מה לעשות, אבל רובו (ולא, זה כבר מזמן לא "מיעוט קולני") פשוט "שם זין", מצפצף והחוק לא ממש מעניין אותו. רבים נוהגים בשמורות בלילה, יורדים משבילים, זורקים לכלוך ועוד – במודע או שלא. שלא לדבר על חוסר הרצון המובן של הפקחים בד"כ להיות נחמד מדי, לאחר שבאופן יומיומי מקללים אותם, יורקים עליהם, תוקפים אותם – גם פיסית, ולאחרונה התגבש תחביב של לירות עליהם (!! – עובדי מדינה, להזכירכם). חשוב לזכור שהחוקים תמיד היו שם (לפחות ב-10-15 השנים האחרונות), קרי אסור לנסוע על קו המים, לחצות שמורות, לצוד חיות וכיו"ב. רק מה, במקביל לעלייה המטאורית במטיילים עם כלי רכב בשטח, הוחל גם ביתר אכיפה. מה רע בזה? וכי יש ברירה אחרת?
    בשורה התחתונה, יש לכולנו בעיה קשה, ואני קורא לה "בריונות". "אני ואפסי עוד". אני לא מצליח להבין – האם לא כולנו רוצים שגם בעתיד יהיה לנו שטח, טבע ושמורות? אם לא – I rest my case. אבל אם כן, ונראה שכך זה לגבי רובנו, למה לא להתחשב? קצת יותר הבנה? מה הבעיה ללכת 100 מ' מהג'יפ אל קו המים בכדי להכין קפה? למה לרדת "רק בקטנה" מהשביל להכין תה? למה לא לקיים את החוק כלשונו? הרי אנחנו – חובבי השטח והטבע כאחד (אני לא יכול להפריד בין הדברים) – בסופו של דבר צריכים להבין את מלאכת הקודש של הפקחים יותר מכל אחד אחר. ובניגוד למערכות אכיפה אחרות – דווקא הרט"ג דואגת לשטחים הפראיים, לטבע ולבעה"ח שאמורים להיות קרובים ללב כל נהג ורוכב שטח. אלא אם הוא חוליגן, שמעניין אותו רק להתחרע. ואז גם אין לו בעיה לדרוס איזוה אצנית או רוכב אופניים… חבל שציבור נהגי ורוכבי השטח לא חושבים לשתף פעולה עם הרשויות במקרה זה, במקום להנתגח בהם ולהפוך אותם לאויבים. טוב זה לא יעשה לאף אחד. צר לי, אבל אני אסיר תודה על העבודה שהרט"ג עושה, ועל אחת כמה וכמה כאשר לוקחים בחשבון שמדובר בגוף ממשלתי, על כל הבעיתיות שבכך, מגיע לכולם שם 'שאפו' גדול. אני יכול להעיד שאף אחד מכמה הפקחים שאני מכיר לא עושה עבודתו מסיבות של אגו, כוחניות או …שכר (הסעיף האחרון ציני במיוחד…). אלו אנשים שעובדים 16-20 שעות ביום, כל יום. רובם משרתים בנוסף ביחידות מובחרות במילואים – והרבה – ומגדלים משפחות לתפארת. מלח הארץ.
    ולא, אל תצפו שרט"ג יגיבו על הטור; עם פתיחה שמלינה על כך ש"לפקחים מותר ולנו אסור, איזו חוצפה" או משהו בסגנון, לא מעט הערות ציניות ומרושעות – ולא ממש ענייניות, יש כאן קצת ילדותיות ובעיה קשה מאוד בהבנת החוק ובמקרה זה גם ההיגיון. שמעתם פעם מישהו אומר שזו חוצפה שלמכבי אש מותר לחצות באור אדום ולנו לא? גם אני לא הייתי מגיב כרט"ג. אני חלילה לא מתיימר לשמש להם פה, אך כסתם אזרח אני מביע דעתי ומקווה שלפחות חלק מגולשי האתר יפנימו את הנאמר ויסתכלו על כל העניין מזווית שונה, בוגרת וחכמה יותר. לצערי רבים מנהגי השטח בחרו את האויב הלא נכון. שיהיה לכולנו הרבה שטח, 4×4 והרבה טבע – וגם לדורות הבאים.

  3. סחתיין עליך דוד דני 🙂

  4. בתור איש שטח מושבע ומדריך הישרדות, יצא לי לא מעט לפגוש בפקחים או בחוקים ותקנות. זה אכן מעצבן שלא לומר מכעיס ומוציא לפעמים את החשק מלצאת לטייל. לא אחת קרה לי שהגעתי בשעת לילה מאוחרת לאחר מסע מתיש לגדת נחל או חורשה, כאלו שהכרתי היטב מילדותי ולא יצא לי לבקר בה בשנים האחרונות, ולהפתעתי מצאתי במקום המוכר והאהוב שלט האוסר על חניית לילה. באחת הפעמים השלט היה מוסתר בצמחייה שגדלה עליו וכאשר התעוררתי בבוקר הגיע פקח והגיש לידי דו"ח מפוצץ על לינה בשטח אסור והדלקת אש. לא עזר ההסבר שלא הכרתי את השינוי שחל לאחרונה כנראה ואת העובדה שהיינו בעונת החורף ואם לא הייתי מדליק את המדורה, הייתי קופא למוות- למסע יצאתי עם מינימום ציוד בסיסי…
    אז כמובן שחמתי עלתה לקבלת הדו"ח ואיתו התחושה שאין מקום בארץ למי שבאמת רוצה לחוות את השטח על בוריו.
    אך עדיין אינני מלין על הפקחים ועל הרשויות, מטיולים במדינות אחרות צפיתי כיצד הטבע והחי ניראים בהעדר רשויות חוק ואכיפה. חיות ניטבחות ע"י ציידים מקומיים ללא בקרה, פוליטיקאים מושחתים "מוכרים" את הקרקע לשלל שימושים אשר אינם מיטיבים עם הטבע ואף לא עם התושבים המקומיים.

    אני שמח שיש בארץ שלנו חוק ואכיפה ומקבל בהרכנת הראש את הדור שאליו נולדתי לחיוב ולשלילה. בדרך הזאת לפחות ישאר קצת מה להראות לילדים ולנכדים…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 + six =