יום ראשון , 24 ספטמבר 2017
דף הבית » מבחני דרכים » מבחן דרכים – אודי Q5 TDI
מבחן דרכים – אודי Q5 TDI

מבחן דרכים – אודי Q5 TDI

 

 

האודי Q5 היא רכב פנאי מאד "מהודק". מהודק בהרבה מאד מובנים: לא גדולה כמו Q7 ולא קטנה כמו פולקסוואגן טיגואן. היא לא מרווחת מדי ולא דחוסה מדי ובכביש אינה רכה מדי או קשה מדי.  ו"בידיים" כשנוהגים אותה היא חשה מוצקה ו-"מהודקת". כמו מתחרותיה – דודניות מגרמניה ואחרות – גם ה-Q5 מתבססת על שלדה של מכונית פרטית – A4 במקרה הזה – וגם היא שואלת רכיבי הנעה מהמדף ומיתוג ג'נרי ומוכר לרוחב קו המוצרים של אודי. בעצם אנו כבר די מכירים את המוצר הזה כשהנעלמים היחידים הם נוגעים לאופי שמקנה יחידת הנעה מציתת-סולר לרכב פנאי-פרימיום וכן האם סגמנט מפונק – יחסית – יהיה מסוגל לבלוע מנוע דיזל באריזה כזו?   אודי Q5 TDI במבחן שטח. ההבדל החיצוני היחיד ל-Q5 הרגיל הוא התוית על הישבן צילום: פז בר

הנוסחה

אבל עוד לפני הצלילה לקרביים מעט רקע. רכב הפנאי-שטח הגדולים נמצאים בנסיגה מתמדת בתום עשור וקצת יותר שבהם הם מלכו בכבישים ואיפשרו לרבים לגלות את השטח. אולם כדרכה של אופנה שקיבלה הרבה רוח גבית מזרם ירוק מתחזק, משבר פיננסי עולמי ומחירי דלק מזנקים יחד עם חקיקה "ירוקה" הקונסת מכוניות מזהמות – הפכה את רכב הפנאי/שטח הגדול – "ג'יפ" בלשון העם – לכלי רכב שמביש להראות בו. אבל בעוד שצפוי היה שאותם מוליכי דעה וטעם שהיו הראשונים לטפס למרום המושב של ה-4X4 שלהם – לא התעופפו להם בחזרה במורד הגבעה לפרטיות של סגמנט הפרימיום – אלא נעצרו באמצע הדרך, על מדף צוק אם תרצו, של רכבי פנאי קומפקטיים (פרימיום כמובן) אשר מציעים את כל ה"מגניבות" ומעבירים את המסר הנכון רק באריזה קטנה יותר – עם הרבה אחריות חברתית (אפילו לכאורה) ומבלי לוותר הרבה במישור היוקרה. והסגמנט הזה פשוט התפוצץ כמעט בבת אחת עם דגמים חדשים שהגיעו מוולוו, ב.מ.וו, אודי, מרצדס (כשבדרך צפויה פורשה להכנס למשחק יחד עם אלפא-רומאו ואפילו יגואר). בתוך הנדידה הגדולה הזו כמעט ונשכח הפרילנדר של לנדרובר אשר היה מראשוני הסגמנט ובשעתו אף הוביל באירופה את מכירותיו במשך כמה שנים. והמכנה המשותף? כל הדגמים, נציגי מותגי הפרימיום, מבוססים על שלדות ומערכות הינע "מן המדף" שיימצאו בפרטיות שלהם. להלן דוגמאות: וולוו XC60 והפרילנדר של לנדרובר נהנים מהבסיס המכאני של הוולוו S80, ב.מ.וו X3 רוכבת על שלדה של סדרה 3, המרצדס SLK על ה-C קלאס והאודי Q5 היא על הרצפה של ה-A4 הצנועה. וזה אומר לנו כמה דברים על עלויות הייצור של המכוניות הללו, ועל מעטפת היכולות שלהן בכביש ומעבר לו. ומעבר לכל פרייבט – אפילו תהיה זו ה-A4 קוואטרו סטיישן הכי מגניבה בעולם – יש ל-Q5  מקדם משיכה הרבה יותר משמעותי – וזה שווה משהו כשצריך לגהץ ת'וויזה.

 

אודי Q5 במבחן שטח. תא הנהג מעוצב בצורה האופיינית לכל משפחת אודי - MMI לא אינטואיטיבי צילום: פז בר

 

מרכיבים

המראה של ה-Q5 לא ממש השתנה ב-2011. הצללית הקלאסית של SUV עודנה כאן ובמקרה שלנו עם יחס נכון בין אורך מכסה המנוע, שיפוע הגג והירכתיים הקטומים והמוצקים למראה. סרחי עודף קצרים וחישוקי גלגלים גדלי-קוטר חוברים כדי ליצור יחדיו מראה אתלטי ונמרץ. ביישור קו כמעט מוחלט עם כל משפחת אודי ולפי ה-ד.נ.א המותגי כפי שמוכתב מההנהלה. את מבחן הרחוב ה-Q5 עובר בהצלחה יתירה וגם אם העם היוב בציון כבר מכיר את המכונית הזו מצליח אחיו הקטן של ה-Q7 הכביר לעורר ריספקט. בתוך דגם הפנאי הקומפקטי של אודי תגלו את כל המבחר המסורתי של היצרן הזה. עשוי לעילא בקפדנות ועם חומרים מעולים. אודי לא יכולים להרשות לעצמם ליפול במישורים של מראה ומגע והם לא. גלגל ההגה שמנמן ועטוי עור רך, למיתוג המשקל הנכון ומייצר "קליק" בריא במגע יד. המושבים מדיפים ריח עמוק של עור איכותי והם לא רכים מדי ולא קשים מדי. אבל דווקא כאן היכן שמושג הפנאי צריך לבוא לידי ביטוי באופן הפרטי ביותר בין הנהג למכונית, אני מתקשה למצא את הייחוד. תנוחת הישיבה עמוקה ועוטפת – כמו בפרייבט. החללים והמרחבים מספקים אבל לא נרחבים – כמו בפרייבט ואפילו תא המטען גדול אך-לא-ענקי, כמו בפרייבט. עוד תמצאו בפנים מערכת מולטי מדיה "קונצרט" עם מחליף דיסקים ושקע לכרטיס זיכרון. המערכת, מעין MMI חלקי, שולטת גם בהגדרות המכונית ובפונקציות רבות נוספת – ומצאתיה מאד לא אינטואיטיבית ולעיתים אף מסורבלת להפעלה כשדרשה יותר מדי לחיצות מתגים כדי לעבור בין פונקציות פשוטות יחסית. בקרת אקלים מפוצלת שוכנת תחת מערכת השמע, ובמרכז לוח המחוונים, מסך אדום מונוכרומי של מחשב הדרך שמציג עוד מידע חיוני באשר למערכת השמע, טווח הנסיעה וכיוב'. על ההנעה מופקד מנוע טורבו-דיזל בנפח 2.0 ל' המפיק 170 כ"ס וכמעט 36 קג"מ. הנתונים יפים לכשעצמם והופכים ליותר נחמדים כשרואים שהמנוע הזה מגיע לשיא המומנט כבר ב-1750 סל"ד. והמשמעות היא זמינות כוח מהממת כבר מתחילת הלחיצה עד הדוושה – וכוח שממשיך להיות מופק עד לשיא ההספק ב-4200 סל"ד. נחמד! על חלוקת המומנט ממונה תיבת הילוכים רובוטית עם 7 יחסי העברה. זו הגרסה של אודי ל-DGS מפולקסוואגן ובאריזה הזו נקראת S-טרוניק. אבל בת'כלס זה אותו הדבר. בנקודה הזו העסק הופך למעניין. ההנעה היא כפולה קבועה באמצעות דיפ' מרכזי המפצל את הכוח באופן קבוע ביחס של 60% לאחור ו-40 לחזית. המטרה היא להקנות ל-Q5 התנהגות כביש ממריצה. במצבים קיצוניים – אחיזה מאד נחותה – מסוגלת מערכת הקוואטרו לתעל עד 65% מהמומנט לגלגלים הקדמיים ועד 85% לאחוריים (לא ביחד כמובן…).

 

אודי Q5 דיזל במבחן שטח. מערכת ההנעה מסוגלת לספק המון כיף משהו שטמון ב-DNA של אודי צילום: פז בר

 

הנאה

ה-Q5 מאד מרשימה על הכביש ומרשימה עוד יותר בכביש מפותל ובקצב נמרץ. וכאן אני יכול לומר בבטחון מלא שהמכונית עומדת בכל ההבטחות של הברושור.  עוד לא שזפתי את מושבו של ה-X3 החדש אבל עד אז תיהיה ה-Q5 רכב הפנאי הנחמד ביותר בכביש ההררי. וכן, גם עם מנוע דיזל אשר יחד עם שבעת הילוכי התיבה – תמיד מספק המון כוח וכמעט שאף פעם לא נגמר לו האוויר – כפי שקורה לפעמים בדיזלים. את המחיר ליכולת הזו בפיתולים משלמים בעיר או על אספלט משובש. האודי – כאחיותיה – נוקשה ומותכננת לחיות על כבישים של מדינה מפותחת. אצלנו, היא מתקשה מעט לסנן מכסי ביוב לא מפולסים, אספלט שבור או פני כביש גליים. אפשר להתייחס לזה כאל נהיגה מעורבת יותר – ואפשר להתייחס לזה כאי-נוחות. בכל מקרה החוויה מעייפת למדי. עוד תגלו בעיר את מנוע הדיזל ורחשיו. זה לא ממש מפריע כשיושבים במכונית אבל מן החוץ המנוע הזה נוכח מאד וכן בהתנעה הראשונה על-הבוקר הוא די מחוספס וחקלאי. מעבר לאספלט יתן לכם ה-Q5 יכולת לנוע בנחת על שביל עפר מפולס. לקוואטרו המון אחיזה בדיוק במצבים אלו ועם רשת הבטחון של בקרת יציבות ומשיכה תצטרכו לעות דבר מה ממש מטופש כדי להסתבך בצרות. הוא יביא אתכם לפיקניק או לחלקת הכלניות הסודית שהיא רק שלכם – בלי בעיה. אבל אל תנסו יותר מזה. חבל על המרכב היקר…

 

אודי Q5 במבחן שטח. רכב הפנאי הקומפקטי של אודי מרגיש נוח גם על דרכי עפר כאלו - בכביש הוא מתגמל צילום:פז בר

 

דיזל או בנזין

בנסיעת המבחן הגענו לממוצע צריכת דלק של כ-11 ק"מ לליטר. וזה נחמד גם אם לא מבריק למנוע דיזל מודרני. ומה שיותר מטריד בהקשר הזה היא דווקא גרסת הבנזין אשר צמאונה לנוזל לא גדול בהרבה (9.5 ק"מ/ל' בנסיעה שקיימנו לא מכבר) ומנוע ה-2.0 ל' טורבו בנזין הוא באמת יוצא דופן בזמינות הכוח שלו, בעוצמתו וכן גם בחרישיות שבה הוא עושה את הדברים. אז ללא יתרון משמעותי בתחום צריכת הדלק, ללא יתרון ביצועים או איבזור גדול. האם בכ"ז יש הצדקה להציג גרסת דיזל בסגמנט ממוקד בנזין כשגרסת הבנזין שלך כל-כך טובה ועולה בדיוק אותו הדבר?

2 comments

תגובה לפוסט

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר.שדות חובה מסומנים ב- *

*

http://bit.ly/2opbTV6