הימים היו ימי פריחת הכלניות. ימי עוררות אחרי חשרת העבים של החורף, כשאת השקט וחמימות השמש קרעה אוושת צמיגים והדף אוויר מטלטל. כבר ביליתי כמה מאות קילומטרים על ה-T5 הקטנה של וולוו ואני מתקשה לשבוע ממה שיש לקטנה הזו לתת לי. הכבישים הפתוחים התחלפו בפיתולים של הרי ירושלים ומשם לנייווט עירוני בעיר הקודש ומשם בחזרה בדרך המפותלת לשרון והביתה. יום שני על הכבישים ואני נועל את הטיל הקטן ומביט בו בחיוך של לפני פרידה.
וולוו V40
אני מנחש שאילו הייתי זבוב בחדר הישיבות של הנהלת וולוו ישראל הייתי שומע היטב את הראשים דופקים בשולחנות. בניסיון לפצח את הנוסחה שבה ניתן לעשות את הלא ייאמן ולשבור את ההגמוניה של אודי, ב.מ.וו ו-מרצדס – להלן: ה"שילוש הקדוש" של עולם הפרימיום. אלו הגרמניות, מסלקות מאולמות התצוגה A3, A-קלאס ו-סדרה 1 כאילו מחלקים אותם בחינם כאשר במקרים אחדים הסמל על החרטום גורם ללקוחות להיות סומים נוכח מוצר פרימיום לכאורה ולא להלכה. אבל זה כבר עניין אחר.
לבחינה קיבלתי את הגרסה הבכירה של V40 המצוידת במנוע החזק ביותר. 2.0ל' טורבו עם 245 כ"ס ו-36 עד 40 קג"מ (תלוי ב-BOOST). המנוע הזה זמין אגב גם בגרסה V40CC המוקשחת יותר ובעלת אוריינטציה לפנאי. העברת הכוח היא באמצעות תיבת אוטומטית עם שישה הילוכים (לא רובוטית) והנעה קדמית בלבד.
חבילת האבזור של "אמצע הדרך" כללה מולטימדיה מקורית עתירת פונקציות, לוח מחוונים משתנה, מערך בטיחות מדהים ועשיר מאד – "אקטיב" הכוללת קריאת תמרורים, בקרת ערנות, התראה מפני התנגשות, ריפודים משולבים וחישוקי 16 אינץ' (את ה-17 הם השאירו לגרסאות R).
חובבי הטריוויה ישמחו לדעת שה-V40 הוצגה בתערוכת הרכב של ז'נבה בשנת 2012 והחלה להיות משווקת באותה השנה. היא מבוססת על הפלטפורמה הקומפקטית של פורד המשמשת לא פחות מ-11 דגמים שונים בין מאזדה, פורד ו-וולוו כאשר לטובת האדפטציה ל-V40 היא עברה שינויים מהותיים למדי.
בסיס הגלגלים עומד על 264.6 ס"מ, האורך הכולל הוא 437 ס"מ והנומך רק 142 ס"מ שפופים. נפח תא המטען הוא 335 ל' והמשקל העצמי 1470 ק"ג. מחיר הגרסה הזו 200 אלף שקלים. וזו – לא תקבלו ממני מספרים נוספים.
מטשטת את הנוף
תא הנהג וסביבת הנוסעים משאירים רושם חזק של איכות. הממשקים עם הנהג רכים למגע, משקל המיתוג והמינוף נכון והישיבה העמוקה בתוך הרכב יוצרת רושם של כלי כוחני וגדול יותר העוטף אותך בחליפת אבירים מוטורית. בעוד שהמרווח לפנים הוא בסדר (על הצד המחבק של "בסדר"), המרווח מאחור מעט פחות נדיב, וזה אמור בעיקר כלפי מרווח הרגליים והברכיים. מרווח הראש הוא נהדר, ומאחוריו תא המטען קטן אך מספק.
הבחירה של וולוו לצייד את הגרסה הזו בחישוקי 16 אינץ' נכונה כמו שהיא לא. עם מידת החישוקים האלו מתקבלת נוחות נסיעה טובה מאד. וזה חשוב בעיקר בעיר ועל אספלט בינעירוני משני ושבור. כאן ה-NVH זורח עם בידוד מצוין של הנהג, ורעש סביבה, מתלים ומנוע מזעריים. אבל חישוקים "קטנים" הם חרב פיפיות כשמגיעים לצד הדינאמי שכן ה-T5 הזו מסוגלת להציב קצב מהיר מאד, וכאן הצמיגים השמנמנים מתעוותים, ופוגמים בדיוק ההיגוי והניהוג של שלדה אשר אחרת היא רהוטה באופן יוצא מן הכלל.
• הדרך הסודית מגבעת אולגה למכמורת
אבל לב העניין הוא יחידת ההנעה. זו מספקת כמות מטורפת של כוח זמין. אוקיי, לא מטורפת במונחי "על" ובכל זאת כמעט 40 קג"מ על רכב השוקל 1400 ק"ג יגרמו לך לצחקק כמו ילדה בכל לחיצה על המצערת. יש למנוע הזה mid range ממכר והוא מושך את ההילוכים הגבוהים של תיבת ששת ההילוכים כמו אצן אשר בבת אחת פותח צעדי ריצה ארוכים יותר. רוצים ממש לטוס? תוכלו לתקתק הילוכים ידנית, כדי לרתום את כל 245 הסוסים של המנוע הזה. אם לעקיפה מהירה בכביש הררי או סתם כדי להקדים את הטיסה של ארקיע לאילת.
נתוני צריכת הדלק משניים למדי. שכן הפער בין נתוני היצרן (בבדיקה תקנית) לבין צריכת הדלק שמתקבלים ממנוע טורבו בנסיעה נמרצת מאד – גדולים מאד. ריאלית, בנהיגה מתונה הכפופה לשלטי המהירות תקבלו בין 10 ל-11 ק"מ לליטר.
סיכום
גיליתי ב-וולוו V40 הרבה ממה שנכון במכונית פרימיום קטנה. איכות יוצאת מן הכלל ודינאמיות ממכרת אשר מקבלת חיזוקים משילוב מרשים של מערכת הנעה, העברת כוח ושלדה. חבילות הבטיחות הן מהמתקדמות ביותר שיש היום בעולם הרכב אם אקטיביות או פאסיביות. כרכב משפחתי היא מוגבלת בשל מרווח מצומצם במושב האחורי ותא המטען. אבל כרכב GT, מהיר ומהנה לנהיגה, כרכב שני בבית או כרכב לזוג אשר מחפש ייחודיות, אופי ולצאת מה"שטאנץ" של המותגים מדויטשלנד – יש לוולוו V40 המון מה לתת.