צפון הגולן הוא אחד האיזורים הקסומים בעיניי. למי שמגיע לשם ממקום אחר בארץ התחושה היא כאילו מדובר בארץ אחרת. הכפרים הדרוזים, הנוף הבזלתי הפרוע, מטעי נשירים כמו תפוחים וכרמים רמים – והגובה הרב והמרחק מהים משרים אוויר ואווירה אחרים לגמרי בגולן. זהו גם אחד האיזורים הראשונים בישראל בו מתחילים להרגיש את העונות המתחלפות ולא נדיר להגיע לשם לקראת סוף הקיך ליום קריר ונעים ובוקר אפילו צונן.
כך הגענו בבוקרו של יום סתיו ליער אודם. אחד היעדים הקבועים שלנו בעיתות חורף ושלג – ראו כתבה נפלאה של רמי גלבוע – הוא מקום שמספק עניין רב גם בקיץ. נגיע לנקודת ההתחלה על כביש 98 שיוצא ממסעדה דרומה. באבן דרך 85 ק"מ נרד ימינה למפגש עם שביל הגולן (הקטע השלישי שלו). כאן פרקנו את אופני EVOKE והתחלנו לרכוב.
השביל מסומן היטב בגוונים האופייניים לו, והוא מטפס בעצלתיים במעלה הר אודם. הטיפוס ארוך ואין הרבה מרחב לנוח, והשביל מהר מאד מתחלף מדרך 4X4 לסינגל אופניים/הולכי רגל. הטיפוס הופך למאתגר ככל שמתקרבים לפסגה של הר אודם – הרום 1145 מטרים מעל לפני הים וכשמגיעים לשם זוכים בנוף מרהיב ורוח המקפיאה את הגוף המיוזע.
אז מתחילים בצלילה מהירה במורד לעבר הישוב אודם. חולפים ליד מכרות סקורית פתוחים, בורות עצומים בטוף ואדמה, עד לכניסה דרך גדר הישוב וליקב הר אודם. כאן פגשנו את ישי אלפסי – מבעלי היקב – שבנועם וקבלת אורחים חמה, נתן לנו טעימות, וסיפר על מקומות ראויים בגולן לטיולים הבאים שלנו. כל היינות שטעמנו היו מדהימים ויכולנו רק להצטער שהיינו חייבים להמשיך לדווש.
והמשכנו עם שביל הגולן, דרך השטחים החקלאיים של אודם, למפגש עם הכביש ואנדרטת פלס"ר 7. נחצה את כביש 98 בזהירות ונמשיך מזרחה לעבר הר חרמונית, שביל הגולן – במפתיע – מסובב את השביל ממזרח ונותן לנו נוף, מקרוב, על סוריה ועל "עמק הבכא" בו בלמו כוחות השריון של חטיבה 7 את השטף הסורי. כזכור, חטיבה 188 אשר הייתה אמונה על דרום הגולן, נעקדה כמעט כולה בקרבות הבלימה. נצא מהעמק הנורא דרך כרמי אלרום על כבישים שבורים ספק דרכי עפר לצומת אלרום. כאן מחכה לנו קטע כביש קצר באורך של כקילומטר עד שנמצא את הכניסה לאתר "באב אל הווה" – שער הרוחות – שרידי כפר סורי על בסיס חורבות רומיים וביזנטיים. שווה ביקור.
נחצה שוב את הכביש ונרכב לאורך מאגר בנטל, נמשיך ונסובב את הר בנטל ממזרח ודרום. נחצה את הצומת המחברת את הבנטל עם האביטל ונרד בשביל על מורדות האביטל למפגש עם הכביש מעט מזרחית לצומת עין זיוון. נדווש פנימה לתוך הישוב למנוחה ולגימה ביקב בהט.
עופר בהט לא התכוון בכלל. הוא עשה מעט יין לחברים הקרובים מהכרמים הטובים ביותר של הקיבוץ. התגובות היו כה טובות שעוםר הבין שעליו ללמוד, להתפתח ולהתחיל ליצור יין ברצינות. כל היינות מופקים מגפני הגולן כשהוותיק שבהם הוא מרלו מבציר 2007. טעים מאד ומומלץ. הדרך היחידה שלכם לטעום מהאדום האדום הזה היא לטפס לעין זיוון – יינות יקב בהט אינם משווקים ב"ישראל".
בעין זיוון אנו נפרדים משביל הגולן – הוא פונה מזרחה לרכס הר חזק ואנו ממשיכים דרומה ומערבה על בסיס הדרכים הרבות של שטחי האימונים כאן. זה המקום לציין כי חלק מתוואי המסלול עובר בשטחי אש פעילים מאד ולכן יש לטייל רק בסופ"ש, בחגים או בתיאום מראש עם צה"ל (בגולן: 046977224, פיקוד צפון: 046979007).
מול צומת אביטל נמתח שביל עפר רחב וגלי מאד המושך דוך דרומה לעבר הר יוסיפון. אחד התלים הגעשיים של הגולן. האיזור פעיל מבחינה צהלית והנוף קודר ואפוקליפטי – ואולם יש בו את הקסם המיוחד השמור לגולן. מימין (מערב) הר שיפור ואנו סובבים אותו ממזרח ודרום באיגוף רחב. מרגלי היוסיפון נמשוך לחורבת סינדיאנה. כמות השבילים והדרכים רבה מאד – וקשה להמליך דווקא על אחת. הכיוון הכללי מערב – דרום מערב ואתם מתחילים לזהות את הערוץ שהולך ומעמיק של נחל משושים. חרבת קדריה היא היעד הבא – עוד שרידי כפר – ומשם נגיע לכביש ונרכב עליו כברת דרך קצרה לכניסה לישוב קדמת צבי וליקב בזלת הגולן.
בזלת הגולן מתהדר בטרואר הייחודי של היינות שלו. כולם על טהרת הכרמים המקומיים. השילוב של קרקע בזלתית מקומית, רום של 500 מטרים או יותר מעל פני הים ומקורות מים מקומיים הופכים את ענבי הקברנה של האיזור למשובחים במיוחד. יואב לוי הוא היזם, הבעלים והיינן – והוא זה שעשה לנו סיבוב במקום ונתן לנו טעימה נוספת שכבר סחררה אותנו.
המשכנו לרכבו במורד הכביש עד לסיום המסלול בצומת קצרין צפון. אם היום חם במיוחד מומלץ להמשיך ישר בצומת, לאתר את המזלג הראשון ולפנות שמאלה בדרך העתיקה – רכב לא יוכל להמשיך – חצו את השער והמשיכו בכביש המתפתל עד לעין אמפי – טבילה צוננת ומומלצת מאד!
תענוג של טיול תמשיך להביא עוד כתבות טיולים כאלה תודה בהצלחה .