זו אחת מדרכי הנוף המקסימות שיש, בוודאי בעונה הזו של השנה כשהאביב עדיין עימנו והשדות מוריקים ופורחים. מדובר בדרך שדות חדשה יחסית, בת כ-4 שנים, אשר עברה שיפוץ מקיף לאחרונה ונראה ע"ש אריאל שרון אשר חוותו, חוות השקמים, סמוכה לדרך. במסגרת השיפוץ והפתיחה המחודשת של הדרך, סודר השביל עם מצע רענן וכן נשתלו שלטי כיוון והסבר חדשים ונאים לאורכה. אופיה מאפשר תנועה קלה לכל רכב פנאי ושטח ובוודאי ליונדאי סנטה-פה שעל סיפונה עשינו את המסלול הזה.

אורך המסלול כולו הוא כ-30 קילומטרים בקטע בו עברנו מקיבוץ אור הנר ועד לשמורת פורה ולמוצא בכביש 40 (ת"א – באר שבע).
כדי להגיע לנקודת המוצא נסע דרומה על כביש 4 עד לצומת יד מרדכי. בצומת נפנה שמאלה לכביש 34 ואחרי כ-4.5 ק"מ תגיעו לפניה שמאלה לקיבוץ אור הנר. המשיכו בזהירות על הכביש הצר עוד 1,500 מטרים עד למוצא של שביל חולי הפונה ימינה מן הכביש. מולכם תראו את הקיבוץ אשר שמו נגזר מחידה בתלמוד הבבלי"תנא קול ריחים בבורני שבוע הבן שבוע הבן אור הנר בברור חיל משתה שם משתה שם".

השביל עליו נסע מסומן בסימון שבילים ירוק והוא יובילנו בין גדרות של שטחי מרעה ובר, ובין שקמים גדולים למצע המסודר של דרך נחל שקמה. את דרך השקמה נפגוש אחרי כ-1.5 קילומטרים על הדרך הזו. מהנקודה הזו ואילך כל מאמצי הניווט שלכם יופנו למצא ולזהות את השילוט של "נחל שקמה". נפנה שמאלה ונסע לכיוון צפון. נחלוף על פני הריסות כפר ערבי ונחצה את ערוץ הנחל (שהיה בזרימה מאד חלשה ולא היווה אתגר כשעברנו במקום). נמשיך מזרחה במקביל למאגר מים עד למפגש עם כביש 232. נחצה את הכביש בזהירות, בקו ישר ונמשיך עם השביל הרחב והשילוט כשאנו בעליה מתונה עד לחורבת מירשן – ישוב מהמאה ה-18 אשר בעצמו נח על שרידי ביזנטיים. המיקום גבוה ומקנה ראות מושלמת לכל עבר ולנוף הגבעות העגלגל דרכו נסע.
אנו ממשיכים מזרחה, נוסעים בין חורשות אקליפטוס נטועות לבין שדות מעובדים. בין לבין, בערוצונים הקטנים אפשר לראות "מישארים" איזורים זעירים שאי אפשר לעבד עם טרקטור ובהם נותר זכר חי לטבע שהיה כאן בעבר. כיום המישארים בעלי חשיבות רבה מאד ומשמשים בתי גידול לבעלי חיים רבים ולצמחיית האיזור.
נסובב את קיבוץ רוחמה מצפון ונחלוף בנוף הבתרונות אשר נושא את שמו. הנוף ייחודי בכך שהוא מורכב מהתאבנות של דיונות חול קדומות (כורכר) ואופיו המבותר נוצר מהתחתרות המים בקרקע. בשמורה בעלי חיים רבים: קרקלים, זאבים, דרבנים ואפילו צבועים. אבל את כל אלו תוכלו לראות רק בלילה.

נמשיך לאורך השביל כשאנו מלווים קו מתח גבוה. הדרך לבסוף פונה ממנו ומביאה אותנו לתל נגילה. המקום יושב עוד באלף הרביעי לפני הספירה וכמעט ברצף עד לימי הביניים. התל כלל מערך ביצורים מרשים אשר היה כה גדול עד כי השפיע על הצללית של התל עד ימינו. בתקופה התורכית שכן בראש חא'ן ובהמשך במלחמת העצמאות הפך למשלט של צה"ל שנועד למנוע פלישת הצבא המצרי.
View 69 in a larger map
מהתל נמשיך על השביל ונסובב אותו מדרום, נחלוף ליד באר שקמה העמוקה ורווית מים, ואחריה נגיע לגשר הרכבת התורכי. חלק ממסילת הברזל של מייסנר הגרמני שמעולם לא הושלמה בשל התבוסה התורכית במלחמת העולם הראשונה.
התחנה האחרונה שלו במסע המקסים הזה היא שמורת פורה. שמורה שסיבותיה גיאולוגיות ויוצרת אי של סלע בין גבעות הלס שסביבה. סוג הקרקע הזה אוגם מים ויצר את האגמון הקטן שסביבו תמצאו פינות ישיבה ופיקניק רבות. זו נקודת המפגש בין האקלים הים תיכוני למדברי ובמקום תגלו עירוב של תרבויות הצמחים משני האקלימים. בעונה שופע המקום באירוסים, דבורניות וכלניות. פנינת טבע של ממש.

משמורת פורה נמשיך עוד כברת דרך קצרה עד למפגש עם כביש 40 בו ניתן לצאת רק דרומה לעבר צומת בית קמה. אם בא לכם להמשיך את ההרפתקה סעו על דרך העפר המקבילה לכביש (מצידו המערבי) לכיוון צפון, עד שתגיעו לחוות פיליפ – ממנה תוכלו להמשיך מזרחה עם מסלול השטח "מחוות פיליפ ליער יתיר".