רוני נאק
עכשיו אפשר להודות בזה. מעולם לא הבנתי מדוע ג'יפ הייתה צריכה את הקומפאס ואת הפטריוט במקביל. שניהם פרי שת"פ עם מיצובישי (אאוטלנדר ולאנסר ארה"ב), חולקים אותה טכנולוגיה ומערכות הנעה כשרק חלקי הפח שונים במהותם – ושניהם לפחות בדור הראשון היו ביצוע בינוני למדי בוודאי ביחס לאאוטלנדר של אותן שנים.
אולי בג'יפ – לפני עשור – הקדימו את המאוחר ופספסו את הרכבת של אפנת הג'יפונים הקטנים אשר התחילה להתגלגל רק בשנים האחרונות. ובוודאי שאי אפשר להתעלם מהעובדה שיש היום בעל בית חדש – FCA (פיאט) – אשר מושך בחוטים ארוכים ואינטרסים גלובאליים שונים מאלו של קרייזלר ובתוכו מותג ג'יפ. כדי לקבל מושג לסדרי הגודל השונים, אספר לכם כי הרנגייד מיוצר בשלושה מפעלים בעולם: איטליה לשוקי המערב וישראל, סין (JEEP ראשון להיות מיוצר שם) וברזיל במפעל של פיאט אשר מייצר גם טנדר פיאט טורו – על בסיס אותה פלטפורמה.
רנגייד
ג'יפ מעולה לא וויתרה על השם "רנגייד" אשר סימן בעבר גרסאות מיוחדות ובייצור מוגבל של דגמי CJ בתחילת שנו ה-70' ועד לצ'ירוקי (ליברטי) של תחילת שנות האלפיים. אם רצית ג'יפ מצויץ ומאובזר ברוב המקרים רנגייד היה הגרסה בשבילך.
עכשיו ג'יפ מציגה את הרנגייד כדגם בזכות עצמו. ויש לשם הזה משקל רב בהיסטוריה של המותג – משקל שלא נופל בהרבה מזה של השם "רנגלר" האייקוני. ואולי לשם בדיוק רוצים לכוון אותנו אשפי השיווק של פיאט – שהרי היסטוריה ומסורת הם שמות נרדפים לשיווק.
ולעצם העניין. ג'יפ רנגייד "יושב" על אותו הבסיס המכאני של פיאט 500X ו-500L על הפלטפורמה של פיאט המיועדת לרכבי פנאי קטנים עם אופציה להנעה כפולה. אותו בסיס מכאני משרת גם טנדרון של פיאט בברזיל.
לא תמצאו כאן מנוע פנטאסטאר 6V כמו בגרנד צ'ירוקי ובצ'ירוקי אלא – ברוח התקופה – מנוע 1.4 ל' טורבו אשר בגרסת הלימטד שנבחנה מפיק 170 כ"ס ו-25.5 קג"מ (לעומת 140 ו-23.5 קג"מ בגרסת לונגטיטיוד). גם תיבת ההילוכים שונה – אוטומטית פלאנטרית עם 9 הילוכים נהדרת של ZF אשר משרתת גם את הצ'ירוקי וגם דגמים אחרים של מותגי פרימיום רבים. זו תיבת הילוכים יקרה ומצויינת. ההנעה לשם שינוי היא כפולה קבועה עם מצב אוטומטי (ברירת מחדל של הנעה קדמית) או נעילה ויש בורר למצבים של נהיגת שטח (סלקט טריין) אשר משנה פרמטרים של מערכת ההנעה ובקרת המשיכה כדי להתמודד עם בוץ, חול, הצלבות בסלעים או נהיגה ספורטיבית על הכביש.
עם בסיס גלגלים של 257 ס"מ ג'יפ רנגייד בהחלט נכנס להגדרה של קומפקטי. הוא מפצה על הקוצר הכללי עם רוחב של מעט מעל 2.0 מטרים וגובה של כמעט 170 ס"מ. בפועל זה מתורגם לתא נהג ונוסעים מרווח מאד – אם כי במחיר של תנוחה ישיבה זקופה למדי מאחור. תא המטען גם הוא נהנה ממידות הרוחב והגובה לנפח כולל של 524 ליטרים – מכובד למדי בסגמנט הזה.
חשוב לציין חבילת בטיחות מקיפה מאד – ו-5 כוכבי בטיחות NCAP – יש 6 כריות אוויר, מערכות בטיחות מתקדמות כמו הזהרה מסטייה מנתיב ותיקון ההגה, קורות חיזוק, עיגוני ISOFIX והמערך הרגיל של בקרת יציבות, אחיזה, זינוק בעליה TPMS ועוד.
גם איבזור הנוחות של גרסת לימיטד עשיר מאד. יש לוח מחוונים בר התאמה אישית, מולטימדיה מקורית, בקרת אקלים, נגיעות של עור היכן שחשוב, מושבים מאד מרווחים ונדיבים, חלון שמש ענקי על רוב שטח התקרה ווילון חשמלי. שקע 220V מאחור ועוד ועוד.
המחיר. נכנס לרווח שבין המותגים העממיים למותגי הפרימיום בסגמנט: 215,000 שקלים.
נהיגה בג'יפ
מיד עם הכניסה לרכב תבינו שמדובר כאן במשהו אחר. ואם יצא לכם לנהוג בג'יפ פטריוט תדעו למה אני מתכוון. מושב הנהג רחב ומספק תמיכה עם בסיס יוצא דופן בממדיו – מתאים לישבן טקסאני שלמזלי איני סוחב עדיין – השמשה הקדמית רחוקה לפנים, ניצבת באופן זקוף ונתמכת על ידי שתי קורות A רחבות מאד אשר מצד אחד מקנות תחושת בטחון אבל מצד שני מסתירות יפה בסיבובים. מכסה המנוע נוכח מאד ויש לו את אותם הקונטורים המזכירים את זה של CJ של פעם. מאחרי ההגה התחושה היא של רכב גדול הרבה יותר מכזה היושב על פלטפורמה מקבוצה B.
בתא הנהג תגלו את כל המאפיינים הקלאסיים של ג'יפ – כאילו מישהו עמד עם צ'ק ליסט וסימן V על כל פריט. זה נחמד מאד לגלות את הפרטים הקטנים – ואכן יש רבים מאלו וההקפדה מרשימה מאד – ליגות מעל מה שהכרנו בקומפאס ופטריוט. יחד עם זאת, קשה לי (אולי זה רק אני…) להשתחרר מהתחושה של התפאורה אשר מוצגת לנגד עיניי. מרגיש מסובן.
המושבים מאחור טובים גם כן. תנוחת הישיבה זקופה, המרחב לרגליים מוגבל אבל זה לא מקום נורא לשבת בו שעה עד שמגיעים לסטיקייה הנכונה.. מפתח הדלתות גדול מספיק כדי להשתחל בנוחות והמרווח לראש ולכתפיים נהדר בשביל רכב פנאי קומפקטי.
בעיר הנסיעה ברנגייד (כמעט יצא לי רנגלר…שיואו) נעימה למדי. המנוע חרישי והמכונית מתגלגלת בזריזות בין הרמזורים עם פעולה חלקה ונעימה מאד של תיבת ההילוכים וגיהוץ מרשים של המתלים. בכלל – ה;NVH של ג'יפ רנגייד מרשים למדי. וזה נכון גם לגבי רעשי הכביש ורעשי הרוח במהירות גבוהה.
בעיר החיים הטובים מוגבלים בשל קורות A שמסתירות וכן שדה ראיה מוגבל לאחור. שימוש במראות, חיישנים ומצלמת חנייה הכרחי.
מחוץ לעיר נהניתי להתעלל בבקרת הסטייה מנתיב. זו מחזירה אותך למרכז הנתיב ורוטנת כלפיך בצירטור אלקטרוני. צחוק בצד המערכת עובדת מצוין ותזהה את פסי ההפרדה הדהויים ביותר. מרשים.
ההיגוי כבד משקל אבל לא מדויק במיוחד – ועם הפידבק שמגיע מההיגוי האקטיבי – לא ממש התחברתי לגלגל ההגה. מצד שני הבלמים היו מצוינים וגם תגובות השלדה נכונות במצבים של עומס או נהיגה נמרצת יותר.
• טיול שטח על מסלול המבחן של ג'יפ רנגייד
יחידת ההנעה לא מרגישה חזקה כמו שהנתונים מלמדים ולמרות משקל עצמי של 1500 ק"ג בלבד הביצועים חסרים לטעמי מעט יותר "עובי" וצריך לסובב למנוע הקטן את הצורה כדי להפיק תאוצות חזקות. תיבת ההילוכים כאמור מצוינת ואף עוזרת לנהג עם הורדת הילוכים בבלימה חזקה ולימוד אופי הנהיגה כדי לחסוך לעצמה העברות הילוכים מיותרות. "אגואיסטית" תגידו? אולי. אבל עובדת נהדר.
בשטח עם ג'יפ
גרסת לימטד נהנית ממרווח גחון של 20 ס"מ – 3.0 ס"מ יותר מזו של הגרסה הבסיסית יותר. וזה מביא עימו גם זוויות גישה ונטישה משופרות מעט 21 מעלות ו-32 מעלות בהתאמה. אז אפשר להתמודד עם נהיגה בשטח קל עד בינוני עם תשומת הלב הראויה לשלמות הפגושים וספי הצד. היעילות של מערכות בקרת האחיזה במצבי הנהיגה השונים (חול, בוץ וסלעים) מרשימה מאד ובמידה רבה נחוצה כדי לפצות על העדר מהלך מתלה ארוך – שהוא תנאי מקדים לכל רכב שטח אמיתי.
בידוד התא מחירפוצי שביל טובים למדי – הייתי נזהר או מתרחק משבילי אבנים קשים (רמת הגולן למשל) אבל לא חושש ממדרגות או הצלבות – הקטנצ'יק הזה הרבה יותר גיבור ממה שנראה.
סיכום
ב-215 אלפי שקלים קבלו ג'יפון שהוא מעוצב ומיוחד כמו שהוא רב יכולת.זה נכון שמעטים הם רכבי הפנאי/קרוסאוברים הנמכרים עם הנעה כפולה ולטעמי זה פספוס שכן ההנעה הכפולה מעניקה לרכב מימד – עולם אפילו – נוסף של שימוש שאין למכונית-כלואת-אספלט. רנגייד לימטד מצויד בעושר רב, הוא מלא פרטים קטנים שכיף לגלות, והוא מלא אופי וזהות. האם הוא יפה/מכוער אשאיר את ההחלטה לכם. לצד זאת הביצועים לא מלהיבים, וצריכת הדלק גבוהה – כ-10 ק"מ לליטר בממוצע – בסגמנט הזה.
ואי אפשר להתעלם כבר מהפיל שבחדר. המעבר של מותג ג'יפ לסמל"ת. איך הוא ישפיע על שמירת הערך של הרכב, האם המחירים יעלו או ירדו, אילו גרסאות יוצעו למכירה ועוד שאלות רבות שבינתיים עוד אין תשובות עליהן.
פספוס גדול של היבואן בבחירת הדגם. יש את גרסת "טרייל הוק" שהוא כידוע דגם שמתאים לנסיעת שטח, יש לו את כל הפארמטרים לשטח, הילוך כוח, מרווח גחון של 22 ס"מ, פגוש בתצורת שטח, בורר לנסיעה על שטח סלעי ועוד… את כל אלו אין בגירסה שהביאו לארץ, למי מיועדת הגירסה הזו? לי זה לא ברור..
דבר נוסף, אין בארץ היום ג'יפון (בעל מידות קטנות) עם הילוך כוח ומערכת 4X4 כמו בדגם "טרייל הוק". אם הדגם הזה היה מיבא לארץ, היו לו הרבה רוכשים..
בסגמנט הזול יותר יש את הדאצ'יה דאסטר, אמנם ללא הילוך כח אבל עם ראשון קצר וזויות גישה טובות יחסית שמספק יכולות שטח לגמרי לא רעות.
גם ככה מחיר גירסת ה-4×4 ה"רגילה" ממש גבוה (כמו הגירסה המאובזרת של הפורסטר).
לדעתי, מחיר הטריילהוק, אם היה נמכר כאן, היה עובר את הרבע מליון ש"ח (מישהו אמר פורסטר טורבו…???).
אז אם ממש רוצים את הטריילהוק במחיר "שפוי" (יחסית, כמובן…), צריך לברר אם ניתן ליבא אותו ביבוא אישי…