יום חמישי , 28 מרץ 2024
פורשה קאיין במסע נון-סטוף מקאפ-נורד עד קייפטאון. אתנחתא בישראל. צילום: עמי הלל
פורשה קאיין במסע נון-סטוף מקאפ-נורד עד קייפטאון. אתנחתא בישראל. צילום: עמי הלל

שוברים שיא בנהיגה רצופה דרך ישראל

כתב: ניר בן זקן

מאז גילוי אמריקה לפני יותר מחמש מאות, מסעות חוצי יבשות גירו את דמיונו של האדם, את יצר ההרפתקנות ואת הצורך לכבוש טריטוריות בלתי מוכרות. אבל במאה השנים האחרונות הפך הגלובוס לכפר גלובאלי קטן, מה שמביא את שוחרי ההרפתקאות לחפש אתגרים בדרכים מקוריות המשלחת שחצתה את ישראל בשבוע שעבר. הם עשו זאת בדרך לשבור את השיא העולמי לנסיעה רצופה ללא הפסקות מהקצה הצפוני של אירופה בנורט קייפ נורבגיה עד קייפ טאון שבשפיץ הדרומי של דרום אפריקה. מדובר בדרך היבשתית הארוכה ביותר, כ-20 אלף קילומטר, מרחק גדול יותר מנסועה הממוצעת למכונית פרטית בישראל, במהלכם ייחצו לא פחות מ-23 מדינות.

לא סתם זו הנהיגה הארוכה ביותר...מנסים לשבור שיא של 10 ימים בלבד...
לא סתם זו הנהיגה הארוכה ביותר…מנסים לשבור שיא של 10 ימים בלבד…

השיא הקודם עומד על 23 ימים, 16 שעות ו-36 דקות מה שכנראה לא היווה אתגר גדול מספיק עבור הצוות ועל כן הוחלט לנסות ולשבור על הדרך גם את השיא מלונדון לקייפ טאון שנקבע לפני כשנתיים (ועומד על 10 ימים, 3 שעות ו-16 דקות) למרות שנדרש לכך עיקוף של כ-1,700 ק"מ לבירת אנגליה במקום לנסוע ישירות דרומה. התוכנית המקורית היתה לחצות את הגבול מטורקיה לסוריה ומשם לירדן ולישראל, אבל מלחמת האזרחים המתמשכת לא ממש מאפשרת לנסוע באזור זה. במקום זאת טסו מאיסטנבול לתל אביב כשהזמן המשוער שהיה לוקח להם בדרך היבשה חושב ואותו המתינו בשדה התעופה בטורקיה. זו אגב הייתה להם ההפסקה היחידה בכל המסע.

נוחתים בישראל מאיסטנבול - מדלגים מעל לקטע עם דאאש. צילום: יאן קלמר
נוחתים בישראל מאיסטנבול – מדלגים מעל לקטע עם דאאש. צילום: יאן קלמר

"אנשי הברזל" שמרכיבים את הצוות הם סבסטיאן בירהלטר (31) מגרמניה שמשמש כמכונאי, מייקל גריפית (57) מדרום אפריקה שאחראי על הניווט והשתתף מספר פעמים במירוץ ראלי דקאר ומנהל הצוות יאן קלמר (41) מדנמרק, נהג מירוצים בעבר וכיום בעלים של חברה להדרכת נהיגה מתקדמת, ספורט מוטורי. זה אינו המרתון הראשון של השלושה. ב-2011 קבעו שיא עולם בהיותם הראשונים לנהוג באותו קו רוחב לאורך אירופה ואיסיה (13,800 ק"מ במהירות ממוצעת של 96 קמ"ש), שנה לאחר מכן חצו את צפון אמריקה בנסיעה רצופה לאורך קו הרוחב ה-48 (8,800 ק"מ במהירות ממוצעת של 98 קמ"ש) ולפני כשנתיים הקיפו את יבשת אוסטרליה ללא דימום המנוע (14,300 ק"מ במהירות ממוצעת של 104 קמ"ש). את הסיבה ליציאה למסעות סיזיפיים כאלה הסביר קלמר בצורה פשוטה למדי: "אלה הרפתקאות שאני אשמח לספר לחבר'ה סביב המדורה כשנהיה זקנים. זה לא משהו שהרבה אנשים עושים ורק כשאתה דוחף את עצמך לקצה אפשר לקבל חוויה עוצמתית". עלות המסע לא שווה לכל נפש, כ-75 אלף יורו סכום אותו הם מנים בעיקר מכיסם.

נפרדים מישראל במעבר טאבה לתוך סיני. הדרך עוד ארוכה...צילום: עמי הלל
נפרדים מישראל במעבר טאבה לתוך סיני. הדרך עוד ארוכה…צילום: עמי הלל

הרכב שישמש את השלושה הוא פורשה קאיין V6 דיזל סטנדרטי כמעט לחלוטין. השינויים היחידים הם מגן חזירים להגנה מפגיעה בחיות גדולות, כננת לחילוץ, כלוב התהפכות, מיגון תחתון, גגון, שנורקל ומיכל דלק נוסף בנפח 200 ליטר. מכיוון שהקאיין משמש גם כבית הספסל האחורי הוסר ובמקומו הותקן מושב יחיד שניתן להשענה אחורנית ויאפשר לאיש הצוות שבמנוחה לצבור שעות שינה חשובות ובתא המטען הותקן מקרר לאוכל ושתייה.

הליך קליטה בנתב"ג התעכב קצת יותר מהצפוי. למרות בקשה מיוחדת ששיגר סגן שגריר ישראל בקופנהגן, רועי דביר, לתהליך מהיר, את פקידי המכס זה לא ממש הרשים ורק לאחר שלוש שעות מורטות עצבים שוחרר הקאיין ויצא לכיוון אילת והחלק הבעייתי ביותר של המסע באפריקה. אנחנו ליווינו את הצוות בדרכם דרומה למעבר הגבול בטאבה, שהיווה גם את המעבר לחציו השני והמאתגר ביותר של המסע ביבשת השחורה. את הסיפור המלא נביא כשיגיעו לקו הסיום, בתקווה בעוד כמה ימים. בינתיים תוכלו לעקוב אחר התקדמותם כאן: http://live.longestdrive.org/

Check Also

אינאוס גרנדיר השיווק מתחיל

1000 יחידות ראשונות נמסרו בחודשיים. אינאוס גרנדיר מתחיל את השיווק בצפון אמריקה. המחיר מתחיל מ-73 אלפי דולרים. ומה בישראל?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

seventeen − fifteen =