שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
אחרי סופשבוע ארוך של נהיגה ופורענות – אני עדיין ניצב ליד הדבר הזה ומגרד את פדחתי כמו ברגע שקיבלתי את המפתח לידיי כמעט 1000 קילומטרים מוקדם יותר. חושב לעצמי "מה זו החיה הזו?". סובארו עשתה לעצמה שם כיצרנית נישה – ושם היא מצטיינת מרבות אחרות אשר מביסות אותה במיינסטרים – אבל הפעם הרזולוציה עדינה כל-כך שגם אני מתקשה. ומי שקורא אותי, יודע שאני אוהב את המותג – אולי כמו שאוהבים אנדרדוג שמצליח היכן שאחרים נכשלים. ואני אוהב סובארו מספיק כדי שאשלם במטבע שלי בשביל המכוניות האלה – כיום על השביעית בשושלת. אבל לא על מספר 7 אני רוצה לדבר אלא על מספר 5. WRX וואגון פרודרייב – מכונית שבמבט לאחור, היא ושלוש מאות כוחות הסוס שלה היו חייבים להישאר באורווה שלי (במקום להגיע בצורת אקורדיון למוסך המרכזי רק חודשים אחרי שנמכרה – ליבי המדמם). היה ל"BELLA" שילוב מהמם של שימושיות בורגנית אפרורית יחד עם ניצוץ של טירוף בזווית הפנסים – ואילו רק יכולתי לספר לכם על ההרפתקאות הרבות שהיו לנו – כמו אותה התערבות שאגיע מאילת לשדה דוב לפני הטיסה של ארקיע. זו הייתה מכונית שחייכתי אליה וממנה, ובתוכה ידי הזיעו עוד לפני שהמנוע התעורר ברעם מפלט פרו-דרייב גרוני וקילף את הטיח של החניה המתפוררת בה חנתה. אייקון – ואבודה לנצח.
ומה זה?!
שאלה טובה. האם סובארו מתאמצת מדי להמציא עצמה מחדש? לבורג היא מעין אנדרוגינוס שבין אימפרזה ל-B4. בשווקים מסויימים הוא אימפרזה וואגון, באחרים לגאסי טורינג ואצלנו ובארה"ב לבורג – שם אניגמטי שמחייב ספיגת ליטרים רבים של סאקי כדי לקלוט שמדובר בבחירה של אותיות מתוך משפט בסגנון "לאגסי, רבולושין,טורינג" (כמו למצא את השם "סובארו" בעמוד אקראי של אנציקלופדיה בריטניקה אם זה עוד קיים בכלל). אז הבסיס המכאני משותף ללגאסי ואימפרזה – אבל בסיס הגלגלים הוא ארוך יותר משל אימפרזה וקצר יותר משל הלגאסי – 265 ס"מ אם אתם חייבים לדעת. החזית נראית בדיוק כמו ב-STI החדשה, האחוריים מעוצבים דווקא בהשראת האאוטבק כדי להתחנף ללקוחות בצפון אמריקה שלא אוהבים שמזיזים להם את הגבינה.
גם הפנים קרוב יותר ל-STI מאשר לאימפרזה אפרורית. יש לוח מחוונים עשיר במידע וחיווי, מולטימדיה מהדור האחרון עם חזית זכוכית נהדרת וממימשוק מלא, גלגל הגה בצורת D קטום בתחתית – המון מיתוג "ג'י שוקי" על גלגל ההגה ומאחוריו ועוד איבזור נוחות רב – כמו חמישה חלונות כהים, בקרת אקלים מפוצלת, מובילאיי (בהעדר אייסייט מקורי של סובארו) – איבזור בטיחות עדכני ועוד קונצים שמראים על עירנות מבורכת מצד צוות התיכנון. למשל: מתגים המקפלים את המשענות מתא המטען (קיים כבר…חחח), המון שקעי USB – ספרנו 4, תאי איחסון קטנים ונסתרים בתחתית תא המטען ועוד.
על ההנעה מופקד מנוע חדש. 1.6ל' בנזין עם הזרקת דלק ישירה ומוגדש טורבו. התפוקה עומדת על 170 כ"ס מ-4800 סל"ד ו-25.5 קג"מ מ-1800 סל"ד. לא רע! את הכוח לכל ארבעת הגלגלים הוא מוריד דרך תיבת הילוכים אוטומטית רציפה – לה גם תפעול ידני ומפות ניהול משתנות למנוע ולתיבה בשביל הרגעים שתרצו לחסוך בדלק ולרגעים האחרים שתעדיפו לשרוף דליים ממנו. מערכת הנעה אקטיבית לא רק בשמירה על אחיזה מירבית אלא גם מסייעת בפניות על ידי תיעול הכוח לגלגלים החיצוניים וחידוד הפניות.
המשקל על פי המפרט עומד על כ-1500 ק"ג, המחיר 175 אלפי שקלים (אאוץ'!), הזמן ל-100 על 8.9 שניות וצריכת הדלק המוצהרת 13.5 ק"מ/ל'.
נהיגה
אז ככה. ביום הראשון לקחתי את האופניים שלי – TREK SUPERFLY SL – לעין השופט. המושבים קופלו בלחיצת כפתור – מסתיר הכביסה עבר למחסן – ואופני ה-29 אינטש עם שלדת הקרבון הושחלו פנימה בקלות. נותר מקום רב בפנים לתיק הציוד ושישיית מי עדן. 50 דקות מהירות ונעימות – עברו בין הרצליה לחניה בקצה הסינגל. ועוד לא הספקתי להתרגל להפרשי הטמפרטורות בין התא הממוזג לחום של צהרי שישי – וכבר דיוושתי בין העצים. אהבתי את הנון שלאנט שבא המכונית זללה את הקילומטרים ואת העובדה שהביאה אותי במהירות ולא עייף לרכיבה.
בחזרה ברכב, קיפול מהיר – ספרינט הביתה ובערב שישי דלילות התנועה כבר מאפשרת ספרינט כדת וכדין. האוטו מהיר – מאד מהיר. והוא עושה זאת באדישות כאומר "שמע ילד כפות! גם אם היו לי עוד 100 כ"ס זה לא היה מזיז". והאמת – צודק!
למחרת השכמה מוקדמת – מדי. שש בבוקר כבר נפגשים בבן שמן לרכיבת אול מאונטיין כסחנית. את אופני הקרבון העדינים החליף זוג אחר כבד, עם מזלג ומתלה שמנים. עליו – קומה שניה עוד אחד כזה של בת הזוג שלי (לרכיבה ולחיים). הכל נכנס פנימה בקלות – שמיכות שומרות על חלקי הפנים שלא ייפגעו. כביש 6 עובר מתחת לגלגלי ה-18 אינטש' של לבורג בקצב ראוי. מעט מאד רעשי רוח, המנוע עומל לו ברקע – רחש הצמיגים מודיע על רמת החיספוס של האספלט ואנו מגיעים לחניון של מצפה מודיעין עם זמן להתארגן בנחת ולקפה של לפני רכיבה עד שהאחרים מגיעים.
היום השלישי מוקדש לנהיגה טהורה. "לופ" קלאסי שיורד לים המלח מדרום, עולה צפונה לאורכו וחוזר לגותהם דרך עיר הבירה. המכונית נטולת מטען – מיכל הדלק מלא ואת הקצב שלנו שוברים רק אופנועי כביש בדרך לפיתולים של סדום וערד. לבורג פורחת בקצב מהיר – והיא עושה זאת בנינוחות של מכונית GT סנובית. אם היה דבר מה אשר הרשים אותי זו הקלות שבה היא גומעת קילומטרים – והקצב…נו טוב אני לא יכול לרשום מספר – אתם מבינים כן?
בקטעים המפותלים לבורג הייתה מדויק וחדה – חדה מאד. הרבה יותר משציפיתי. אני זוכר את הימים בסובארו של ההיגוי המעורפל והבלמים הספוגיים – היי זה היה אז ב-DNA שלהם. לא עוד. הבלמים חדים, נושכים, חסרי ספוגיות ובעלי מינון מדויק ונכון. גם ההיגוי מפגין משקל וחדות טובים עם דיוק שלא הכרתי בעבר – גם לא בדגמים הכי חדים של המותג. בתנאים אשר שררו ביום ההוא אחיזת הכביש הייתה נהדרת, העברות המשקל מדודות, והנהיגה דרך הישבן הזכירה לי את הכיף שהיה לי פעם – באותה כחולה שכה אהבתי.
אם היא הייתה מושלמת לא היה לה אופי. אז היא לא. המתלים רכים מדי וחסרי ריסון מספק. בטח אם תנסו לנהוג אותה חזק. לבורג אינה מכונית ספורט אלא מכונית ספורטיבית ופשרה בין נוחות לדינאמיות. המתלים התפשרו על נוחות – את זה הם עושים נהדר. נסו לנהוג מהר ותגלו חסך בריסון ורכות בעיקר בחזית. זה משפיע על נוחות הנסיעה של יושבי השורה השניה – אשר נהנים ממשענת ברת כיוון ומרווח סביר לרגליים ונדיב לראש. צריכת הדלק רחוקה ממה שמצוין על המפרט. 10 ק"מ/ל' בשיוט, ו-8.0 ק"מ לליטר בממוצע עם דופק וכפות ידיים מיוזעות.
400 סמ"ק
כשלאופל אסטרה טורר ופורד אסקורט…פאק! פוקוס טורר, מנועי טורבו עם הספקים של 150 כ"ס ומומנט של 25 קג"מ – מתקשה ה-1.6 טורבו של סובארו להתבלט. והביצועים על הנייר של שני אלו קרובים עד דומים אם כבר ההנעה הכפולה רק מעיקה על הסובארו. ועם פער של 40 אלף שקלים! במחיר הלבורג יכול מהר מהר להפוך לסיוט שיווקי שלא לומר בוננזה של גיול בעוד 11 חודשים – אשר אולי תוריד את המחיר לרמה שפויה יותר.
הנה שתי תובנות בשבילכם: הראשונה היא שהמנוע הזה צריך להיות ב-XV שם יהיה מכפיל כוח של ממש. השנייה היא אם כבר לבורג בחייאת תביאו את גרסת ה-2.0ל' טורבו! 290 כ"ס מעל 40 קג"מ – זה כבר ירים את האקשן לרמה של פלייסטיישן ואולי יהיה לסמל"ת תירוץ טוב יותר לתמחור הזה.
סיכום
לא סוס ולא פרד – אבל מכונית נהדרת. סובארו לבורג בעלת תכונות רבות וטובות מאד – אפילו העובדה שמיוצרת ומגיעה מיפן זו נקודת חוזקה היום. מה דופק אותה? במילה אחת? "ג'יפונים" אשר במחיר של 175 אלפי שקלים אתן כבר תוכלו לשים ישבנכן ברנו קדאג'ר בגרסה המאובזרת ביותר ועוד יישאר לכן עודף של 10K שקלים לשמונצס. ולמה בלשון נקבה? כי בא לי.
