מבחן דרכים ריינג' רובר ספורט

• דור שני לדגם
• החל מ-845,000 שקלים
• דיזל  306 כ"ס/60 קג"מ
• צריכת דלק ממוצעת (מבחן) 10 ק"מ/ל'
• 7.0 שניות ל-100 קמ"ש

רוני נאק

זה לקח בערך דור דגם עד שהריינג' רובר ספורט הבשיל. הדור הראשון שהיה כבד וגמלוני החל להראות את הפוטנציאל הטמון בקונספט רק כשקיבל מנוע מפלצתי עם 510 כ"ס ודילג קדימה בזינוק נחשוני (יחד עם דיינמיק ריספונס) לרמה של דינאמיות שטרם חווינו ברכב פאר לשטח. תוך זמן קצר הפך הריינג' ספורט לרב מכר כשהוא פונה ללקוחות בחתך גילאים צעיר יותר מזה המסורתי של המותג האנגלי.

הדור השני של ריינג' רובר ספורט כבר הפך לחיה מסוג אחר. פלטפורמה חדשה ואחודה. עם משקל עצמי מופחת של כמעט חצי טון (באותו מפרט מנוע) וסדרה של מנועי בנזין ודיזל מעודכנים אשר יחד הסיטו את המיקוד של ריינג' רובר ספורט יותר לכיוון הכביש ועם הכוונות ב"צלב על" הצוואר של גרסאות השרירים של ב.מ.וו, מרצדס ואודי המקבילים. יחד עם זאת – לנד רובר זה לנד רובר – הריינג' ספורט המעודכן אשר הגיע אלינו ב-2013 עדיין שמר על יכולת השטח. תיבת העברה, טריין ריספונס מלא ודיינמיק כאופציה (קריטי פחות בדור 2). עתה זנח היבואן, חברת המזרח, גם את ערכת השטח. לדבריו ממילא רוב לקוחות הריינג' ספורט לעולם לא ישתמשו בתכונות הנ"ל ותוספת המשקל ומחיר האביזרים מכבידים הן על הרכב והן על תג המחיר – אשר התקרב מדי לזה של הריינג' רובר ווג הבכיר. כך שעתה ריינג' רובר ספורט משווק ללא פק"ל השטח המסורתי ועם תג מחיר של 845,000 שקלים (החל מ…) בדומה לזה של ב.מ.וו X6M שנותן מושג גם על קהל היעד.

• מבחן דרכים ריינג' רובר ספורט מול פורשה קאיין

• דבר איתנו על ריינג' רובר ספורט

נהיגה

בתוך הריינג' רובר ספורט הנוכחי תמצאו את מנוע הדיזל 6V 3.0ל' בגרסתו החזקה. הוא מפיק 306 כ"ס ו-60 קג"מ זה נתון מדהים ממנוע דיזל כפול מגדשי-טורבו. פעם 100 כ"ס לכל ליטר של נפח היה משהו מעולמות של מכוניות ספורט ואופנועי כביש..הכוח עובר לכל ארבעת הגלגלים דרך תיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית עם 8 הילוכים – כן זו אותה ZF נהדרת שנמצאת בכל מכונית ששווה משהו. ההנעה כאמור כפולה קבועה עם חלוקת מומנט משתנה על פי הצורך ומערך טריין ריספונס מדולל המחלק את הכוח, שולט על רמות האחיזה והמשיכה וכמובן היציבות של הכלי. המשקל עומד על 2,110 ק"ג והוא נשען על מתלי אוויר אקטיביים במיטב המסורת, להם שלושה מצבי גובה: גישה, נורמאלי ושטח עם מרווח גחון של 27.8 ס"מ.

אחרי גלגל ההגה קל להרגיש מהר מאד בבית. הארכיטקטורה הבסיסית לא שונה מאז השקת הדגם לפני כשלוש שנים. תנוחת הנהיגה גבוהה ודומיננטית, קו השמשות נמוך, וכל הפרופורציות נהדרות ונוחות מאד. לוח המחוונים הוא אירוע דיגיטאלי מלא, לידו תמצאו מסך טאצ' של מערכת מרידיאן משובחת למדי, עתירת וואטים וצלולת צליל.

נו כבר!? איך זה זה נוסע?! הרבה יותר מהיר ממה שאתם מדמיינים!

יש המון כוח זמין מסל"ד סופר נמוך ועם 8 הילוכים יש תמיד כוח זמין – והרבה ממנו – תחת דוושת התאוצה. הריינג' יוצא מהמקום עם מינימום של השהיית טורבו וממשיך ומאיץ בטירוף עד…שנגמר לך האומץ או הכביש. לפי היצרן הוא יגיע ל-100 קמ"ש תוך 7.0 שניות ולמהירות סופית של 220 קמ"ש. אבל אלו לא הנתונים היבשים שעושים את זה אלא הקלות הבלתי נסבלת שזה קורה – כמעט כלאחר יד – תהיו הכי מהירים על הכביש ללא אגל זיעה שניכר על המצח.

עם מתלי אוויר, גם חישוקי 20 אינשט מצליחים לספק נוחות נסיעה טובה מאד, ועד זיגוג כפול ושכבות של בידוד רעשים וחום – מתקבלת חווית נסיעה שיהא "ריינג' רוברית" כמו שהיא אצילית ומפנקת. רעש המנוע עובר פנימה במינון הנכון בתאוצה, אבל בשיוט הוא שקוף לגמרי ולא נשמע – ורעש רוח יש רק אם ממש תרצו לפתוח חלון ולתת למיזוג המקפיא לברוח לאקלים הישראלי.

תא הנהג וסביבת הנוסעים נהדרים. איכות הביצוע וחומרי הגלם הם בהחלט ברמה הטובה ביותר שיש בעולם הרכב. כל מה שכסוף הוא אלומיניום אמיתי – לרוב מכורסם ומלוטש בשלמות – ריפודי עור נאפה רכים למגע ותפורים בתפרים בצבע קונטראסטי ברמה הראויה למותג על. המושבים עצמם נוחים מאד ותומכים היטב בגוף. יש כמובן כיוון חשמלי ואופציה למערכות קירור ועיסוי.

יוצאים להרים – והדרך אליהם מהירה ונעימה מאד. במהירות שיוט חוקית המנוע סובב על כ-1,500 סל"ד בהילוך השמיני מציב צריכת דלק ביניעירונית של -14 ק"מ/ל'. הממוצע שלנו אגב היה באיזור ה-10 ק"מ/ל' סבירים מאד לכלי בגודל כזה.

כביש מפותל חושב כל זאת את המשקל ואת הסירוב של המאסה לשנות כיוון בחדות – כאן קיללתי את המחסור בדיינמיק ריספונס (תוספת יקרה של כ-25K שקלים) אשר הייתה מהדקת ומקשיחה את המתלים. בכל קצב סביר, הניהוג מספיק חד ומדוייק כדי לספק את רוב הנהגים – וזה נתמך עם מערכת בלמים חזקה מאד – מהלך דוושה ראשוני מעט ארוך עד לתחילת בלימה – המתמודדת היטב עם העומסים הדינאמיים שכלי כזה מייצר.

בשטח חשתי עירום לא חבילת השטח הרגילה של לנד רובר. ובלי LOW, נעילות או צמיגי דו-שימושיים. ובהתאם גם הגבלתי עצמי לשבילי יער כבושים ומסודרים שאותם הריינג' זלל בתיאבון של לברק מורעב.

אז מה לא?

לא אהבתי את גודש פריטי הדקורציה שעל המרכב. כונסים ושבכות משנה רבות בצבעים שונים (שחור על רקע לבן במקרה שלנו) יוצרים מראה מצועצע ולא ראוי לטעמי למכונית פרימיום אפילו שספורט הוא חלק משמה. הפז"מ של הדגם כבר מתחיל להיות מורגש וזה בא לידי ביטוי בגודל של מסך המולטימדיה ובהעדר חלק מסוגי הקישוריות שכבר קיימים בשוק. יותר מכל חסרו לי מערכות בטיחות מתקדמות ומערכות אוטונומיות למחצה (כמו שכבר יש במכוניות במחירים מקבילים בארץ) למשל סטיה מנתיב, חניה אוטומטית, ועוד. בינתיים היבואן מציע מערכת מובילאיי כתוספת לחבילת הבטיחות – אבל הובטח לי כי ב-2017 המכוניות הבאות כבר תגענה עם מערך בטיחות מודרני ומלא.

סיכום

845,000 שקלים זה הרבה מאד כסף – מה ששם את המכונית הזו לרבים מאיתנו על מדף הפנטזיה. והיא עומדת בהרבה מהגדרות היצרן לגבי דינאמיות, איכות, סטייל וסטאטוס. דינאמית היא תהיה טובה מרבות ממתחרותיה ויש לכם מנעד רחב של מנועים והתאמה אישית לבחור מהם אם תבחרו ללכת בדרך הזו (וזה יקפיץ את המחיר לשבע ספרות כמובן). הריינג' רובר ספורט שנבחן מביא עימו את אותה חוויה ייחודית של המותג ואורז אותה עם יכולת דינאמית מרשימה אבל גם צריכת דלק הגיונית מאד שלה יש בכל זאת ערך סביבתי ומאפשר טווח נסיעה ארוך מאד בין תידלוקים. ועל הדרך תהפכו לקנאת כל הפלצנים של השכונה.