לא תמיד תבינו את הדילמות הקורעות ג'יפאים לגזרים, ואחת מהן אכזרית במיוחד; ההתלבטות הקיומית בין ירידה ל"צייד שיטפונות" במדבר לבין העפלה צפונה, אל מחוזות השלג הקפואים. שתי האופציות מרוממות את הרוח, מגיחות לחיינו בפתאומיות ומתפוגגות לאחר יום או יומיים… הפעם בחרנו לצאת אל מה שהוגדר כ'סופת השלג הגדולה ביותר מאז 1991; שאנחנו נשאר מכורבלים תחת שמיכות הפוך?
החורף הנוכחי מצטייר כ-Like גדול בכל הנוגע לסופות פרא אז בואו נראה, איך אפשר לרדוף אחרי הרוח? לצערכם הרב, ג'יפונים אופנתיים (ספורטאז', קשקאי, ix35, פורסטר ואחרים) אינם טובים לשעשועי שלג רציניים; הם מעניקים יתרון בטיחות משמעותי בכבישי הצפון החלקים, אבל לא יאפשרו שיטוט בשלג בתולי. בכדי לחרוץ 'קוליס' רציני בשלג צריך רכב שטח בסגנון הישן (לנד קרוזר, פג'רו, דיסקברי או טנדר 4X4) עם מרווח גחון נאות, וצמיגים בנטיית שטח של לפחות 50:50. חייבים גם רכב נוסף שיוכל לחלץ אתכם ממלכודת שלגים תמימה למראה.
ההתחמקות מכוחות האופל
בארצות ארקטיות, השלג מכסה את הקרקע חודשים ארוכים ואין סיבה למהר. אצלנו, כדי להתענג על שלג רציני, חייבים לתפוס אותו טרי ורענן – זהו חלון הזדמנויות קצרצר המתחיל עם הצטברות השלג על הקרקע ומסתיים בהתמוססותו לאחר כיומיים, או הצפת האזור במטיילים הפוקקים כל כביש ושביל. במחירי הדלק הנוכחיים קשה להצדיק נסיעה צפונה, אלא לצורך חווית שלג בתולית וצחורה… עם צניחת פתיתי השלג הראשונים מתחילים טלפונים להתעופף, כוחות משימה מתגבשים, ושיירות הג'יפאים מתחילות לזחול אל הרמה המושלגת. הבעיה היא שבדיוק באותו זמן מגיחים ממאורותיהם קב"טים צפוניים משועממים, ומחליטים לסגור את הצירים המושלגים; אני מכבד לחלוטין מחסום של הצבא או מג"ב אבל מה, כל קב"ט נעשה לי כאן שריף?
המלצתנו היא לעלות אל הרמה בכביש 91 היוצא מצומת מחניים, בדרך תתפעלו מזרימת מים מדהימה בירדן שהפך לנהר פרא. רוב הסיכויים שלא תיתקלו בשלג עד צומת השריון, זה מצוין; אנחנו אוהבים שלג אבל שכבת קרח על כביש הררי מתפתל, זה כבר לא כייף… את 'צומת השריון' ניתן לעקוף על שבילי טנקים מקומיים ולהמשיך ב-978 צפונה, לכיוון מסעדה.
לבן בעיניים
הישארו ערניים מאוד – כביש 978 חלקלק, יש ערפל, ומתישהו יתחילו פתיתי השלג לצנוח לעברכם. עוברים ל'נוהל שלג', מורידים מהירות ומגדילים מרחקי בלימה, וחוץ מזה – אנחנו כבר כאן, אז למה למהר? תוך כ-20 קילומטרים תגיעו אל מחוזות השלג, יער אודם שבדרך כלל מושלג ויפהפה, תמונה קסומה שכמו הגיעה אלינו מאגדות הצפון; ביום טוב מכוסה היער במרבד צחור בעומק 30-20 סנטימטרים, מתוכו מזדקרים עצי אלון עבותים… אם הגעתם ברכב פרטי או ג'יפון, פה נגמר המסלול. מחנים את הרכב במקום בטוח, ויורדים לטייל ברגל. אם באתם עם ילדים, בדקו אם 'יער האיילים' פתוח, שווה ביקור.
קבוצת פקודות
- אל תרדו מהכביש, אלא אם יש לכם לפחות שני רכבי שטח משופרים.
- הישארו על שבילים מסומנים. השלג מסתיר בורות ותעלות עמוקות, והחילוץ יהיה קפוא ומייגע. באזורי הגבול יש שדות מוקשים, אל תרדו מהשביל!
- סעו בזהירות מופלגת על כבישים קפואים; למרות ה-4X4, כושר הבלימה וההיגוי שלכם אפסי. היזהרו משיפועי צד. השלג הטובעני יכול להפוך תוך שניות לקרח בוגדני.
- שמרו על הגיון בריא, נהגו באופן אחראי וזהיר, לכם ולסביבה. קחו ביגוד חם להחלפה, ערכת קפה מלאה.
אם הגעתם עם רכבי שטח אמיתיים, צאו לשוטט ביער. הישארו רק על שבילים מסומנים (קל להבחין בהם גם מתחת לשכבת השלג,GPS יעזור), וצאו לדרך. הנסיעה איטית, אין מה למהר. מעבה היער הוא מקום מצוין להפסקת קפה, אפשר גם לשגר תמונות לפייסבוק. רוצים לשחק אותה 'גברים במלכודת'? אם יש לכם ג'יפים רציניים (צמיגים, הגבהות, נעילות, כננות) ומוביל המכיר את הסביבה, תוכלו לטפס עוד יותר גבוה. הנהיגה בשלג עמוק ובתולי היא חוויה מענגת מאין כמוה, הפתיתים העבים מרככים את הטלטלות, בולעים את צלילי המנוע. מטעי התפוחים יוצרים מיצג אומנותי והנוף המושלג מרהיב עין!
ארץ ההרפתקאות נמצאת סביב הר חרמונית, רם, הר בנטל ואביטל; אם נערמו על הקרקע 30-20 סנטימטרים או אף יותר, מובטח לכם מסע שלג אמיתי! את השיירה יוביל נהג מיומן המסוגל לקרוא את פני השטח מבעד לשלג, עם רכב משופר ו-GPS. השני בשיירה צריך להיות מצויד בכננת כי מתי שהוא, המוביל יינעץ במלכודת שלג. סעו לאט ובזהירות. צאו מהאוטו כדי לנשום אוויר פסגות. תיהנו, אין לנו הרבה ימי קסם כאלה!