יום שלישי , 22 ינואר 2019
דף הבית » אופני הרים » שיר אהבה בדואיני
שיר אהבה בדואיני
פרוייקט המכשפה ממר סאבא. רכיבה לילית ללא פנס או GPS. הרפתקאה אמיתית והרבה מתח. צילום: איתי בלי די

שיר אהבה בדואיני

איתי בלי די
יום שישי אחר הצהריים, סוף דצמבר עננות בשמיים.
חושך מסביב, רוכבים ללא תאורה אנוכי וניב.
בניסיון להרוויח מעט אור, החלנו לטפס רגלית מעלה במדרון. השיפוע הפך בלתי אפשרי, נעצרנו והבטנו סביב.
פנס נדלק בחשיכה, צעקנו אל עבר הדמות שהתקרבה. ברכנו את הנער לשלום, בדואי רכוב על חמור באזור ללא מסתור.
ההפתעה הייתה גדולה, נפגשנו קודם במנזר מאר סאבא. מבט תמהה נשלח לאוויר, כלל לא סביר.
אמרתי לניב "בוא נזרום, לך תדע". וביקשנו כיוון להמשך רכיבה, "היכן קידר?" בערבית לא ברורה.
האורח אמר והציג נתיב, לרדת לואדי ומשם להמשיך.
נפרדנו לשלום, והוא שב על עקבותיו.

פרוייקט המכשפה ממר סאבא. רכיבה לילית ללא פנס או GPS. הרפתקאה אמיתית והרבה מתח. צילום: איתי בלי די

פרוייקט המכשפה ממר סאבא. רכיבה לילית ללא פנס או GPS. הרפתקאה אמיתית והרבה מתח. צילום: איתי בלי די

בהחלט מוזר, אך יסתבר כנכון. הוחלט לצאת במשנה זהירות, ירידה ארוכה אל בין ההרים.
השביל משובש, וללא תאורה התקדמות קשה.
עברנו מערות, וגדרות סביב חורבות נטושות.
בתחתית מעבר מעל נחל קדרון, מקום בו רכבנו בתחילת המסע. 
עת ירדנו מקידר דרום לכיוון מאר סאבא, בצד הנגדי.
נזכרים בתמונות עם פלסטיני ואמו, שהיו בדרכם למנזר. נפגשנו מול העמוד שציין ST SABBA ומשם, הדרך תלולה וקצרה.
המנזר קסום ומיוחד, ואנו בילינו בו זמן ממושך במזמוז קפה ושיחה עם חמודי והנערים.
לרגע לא חשבנו שבחזרה לכיוון הר מונטר, דרכנו יצטלבו בשנית.

פרוייקט המכשפה ממר סאבא. רכיבה לילית ללא פנס או GPS. הרפתקאה אמיתית והרבה מתח. צילום: איתי בלי די

פרוייקט המכשפה ממר סאבא. רכיבה לילית ללא פנס או GPS. הרפתקאה אמיתית והרבה מתח. צילום: איתי בלי די

נריץ עלילה שוב לפנים כאמור צמד הרוכבים ללא אמצעים, אין תאורה והניווט לפי גבולות גזרה.
באין קליטה, נקודות ציון מוכרות הופכות למפה.
עצרתי לבחון את השביל, מגשש באפלה בין מספר דרכים שאינן ברורות. חשוך מאוד, וקשה לראות.
כלבי הבדואים נשמעים מרחוק, ואנו מתקדמים עם חששות.
מוזר איך אנדרנלין מנטרל, הקור והפחד נעלמים.
התקרבנו אל מספר מבנים, ולכל צעקות בדואים הכלבים מתרחקים.
משם עלינו אל הרכס חזרה, ושוב נביחות מתוך חשכה. אני וניב צועקים לאפלה, ופתאום אני מבחין בדמות מסתתרת מאחורי גרוטאה נטושה.
מתוך סקרנות צעקתי אל חלל האוויר "תן את האקדח הכלבים מתקרבים!".
לפתע תנועה, הצללית נעלמה ואיתה הכלבים חזרו לתוך האפלה.
צעדים מרוחקים ברקע נשמעים, ואני מוצא נחמה בעובדה שאותנו לא רואים. 
הגברנו קצב, קידר כבר אינה רחוקה. מאמץ אחרון, להגיע במהרה.
המתח נופל, הקור חודר.

פרוייקט המכשפה ממר סאבא. רכיבה לילית ללא פנס או GPS. הרפתקאה אמיתית והרבה מתח. צילום: איתי בלי די

פרוייקט המכשפה ממר סאבא. רכיבה לילית ללא פנס או GPS. הרפתקאה אמיתית והרבה מתח. צילום: איתי בלי די

אנחנו יושבים במכונית, זמן לסיכומים.
באוויר עולה מסקנה, לכל מסע יש שעה נכונה.
חובה להכין שעורים, וללמוד מפות ושבילים. אין לשכוח ציוד מתאים, תאורה ומכשיר לניווטים.
לרגע נדמה היה שזו סתם הזיה, אך סיפור אמיתי בו מככבים ניב ואני.
כפי שחבר עם חוכמת חיים אמר לי בפנים: "טיול מסיימים כפי שמתחילים".
יתכן והייתה כאן הכוונה עליונה, הכול הסתיים לטובה. טיול קידר דרום אל מאר סאבא, וחזרה דרך הר מונטר או ליתר דיוק מאזור הוואדי למרגלותיו. 
כבר מתחילים לתכנן את פרק ההמשך אולי נעלה לג'אבל שייח

פרוייקט המכשפה ממר סאבא. רכיבה לילית ללא פנס או GPS. הרפתקאה אמיתית והרבה מתח. צילום: איתי בלי די

פרוייקט המכשפה ממר סאבא. רכיבה לילית ללא פנס או GPS. הרפתקאה אמיתית והרבה מתח. צילום: איתי בלי די

תגובה לפוסט

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר.שדות חובה מסומנים ב- *

*

http://bit.ly/2opbTV6