שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
שוק הרכב גדוש ועשיר במגוון עצום של מכוניות. מהעממיות וה"לואו קוסט" ועד כלי אגו במיליוני שקלים. לצד המבחר העצום יש ים, שלא לומר אוקיאנוס, של מידע שמרבית בני האדם הטרודים בעמל יומם, מציאת המסיכה ואולי התחמקות משוטר אלים, לא ממש מבינים. את זה מנצלים אנשי השיווק בעורמה בכל העולם. כך נולד, שנים רבות לפני ה"פייק ניוז", מושג בשם "אינפו ג'אנק". שזה בגדול גיבוב גדול של מילים, מושגים, ראשי תיבות, קיצורים וזמזומים שלכולם אגב יש מידה של משמעות אבל כולם יחד עושים הרבה רעש לבן – מבלבלים את הלקוח ויוצרים רושם של עושר ונדיבות כשלפעמים זה בכלל לא כך. דוגמה? בבקשה!
ABS, EBD, TPMS – אלו רק חלק זעיר מקיצור האותיות שתמצאו בכל מפרט ובמודעות רבות. יש להן משמעות – וזה לא ריק מתוכן: ABS נוגע למערכת למניעת נעילת גלגלים (מה שהיה קורה אילו דרכתם בעוצמה על דוושת הבלם), EBD – מערכת משנה של הבלמים הדואגת לחלוקת עוצמת הבלימה בין כל הבלמים. TPMS – מערכת לניטור לחץ האוויר בגלגלים. כולן מערכות ראויות נכון? אבל מה המשותף להן? שכולן מחויבות בחוק ובתקינה הישראלית. אין מכונית חדשה בלי זה – אין רכב חדש שעולה על הכביש בלי הנ"ל. וכמו אלה יש עוד רבים.
אבל בכל מפרט רכב יש סעיף שאסור לכם להתעלם ממנו. זהו דירוג הבטיחות הקובע את רמת הבטיחות של הרכב (על פי פרמטרים של משרד התחבורה). בסרגל שבין 0 לנמוך ביותר ועד ל-8 הגבוה ביותר. הסרגל הזה משקף את המצאות מערכות סיוע לנהג ומערכות בטיחות אקטיביות שמצילות חיים. ולא להאמין אבל יש בישראל מכוניות המשווקות עם רמת בטיחות "0". הכי קל למצא אותן על ידי הצצה באתרי המותגים או במפרטים. החוק מחייב פרסום של דרגת הבטיחות. מאלה הייתי מתרחק כמו מאש.
דרך נוספת לדעת עד כמה בטוחה מכונית חלומותיכם היא דרך אתר NCAP. גוף עצמאי בלתי תלוי אשר מבצע את מבחני הריסוק לכלי רכב. באופן גורף אני ממליץ שלא לבחור במכוניות שקבלו 3 כוכבים או פחות. וכן. יש לא מעט מכוניות כאלה בישראל. כוכב 1 יכול להיות מלכודת מוות של ממש. חשוב לציין ש-NCAP מעדכנים ומחמירים את המבחנים שלהם ויכול מאד להיות שרכב שפעם קיבל 5 כוכבים – זכאי עתה ל-3 בשל העדר מערכות בטיחות אקטיביות למשל. גם מאלה יש אצלנו. עשו שיעורי בית או פשוט תשאלו אותי. חלק מהמכוניות מקבלות דירוג בטיחות אמריקאי – IIHS – שגם ממנו אפשר לשאוב מידע רב.
למכונית – כמן לקוטג' – יש מחזור חיים. בדרך כלל הוא בין שלוש ל-5 שנים. ואם אתם טועים וקונים מכונית שעוד רגע מוחלפת בדור חדש. אכלתם אותה בגדול לפחות פעמיים: ירידת ערך גדולה, ופספסתם עדכוני מנועים והוספת מערכות בטיחות אקטיביות. לאחרונה ראיתי כמה קמפיינים ברשת בדיוק למכוניות כאלה – הדוחקות בלקוחות למהר כי אלה האחרונות. באמת אחרונות…ולפעמים הלחץ למכור עולה על החובה לגילוי נאות כלפי הלקוח.
איך תדעו שלא ליפול? קל מאד. חפשו מבחני דרכים לדגם שאתם מחפשים. אם תמצאו אותם מלפני שנתיים/שלוש קחו בחשבון שעוד רגע עשויה להגיע מתיחת פנים/עדכון או רענון של הדגם. או פשוט דברו איתי.
השוק מלא מכוניות של 0 קילומטרים. אלה נרכשות בעסקאות חבילה מיבואני הרכב ומוצאות למכירה בדרך כלל אצל חברות הליסינג. אני לא פוסל את הבחירה בכיוון הזה אבל בהסתייגות אחת: שההנחה אכן תשקף את ירידת הערך שקיימת בשוק. אחרת העסקה לא תהיה לכם כדאית. מיינד יו – יש מותגים שלהם ירידת ערך גדולה יותר ואחרים קטנה יותר. כלל אצבע – האירופאיות פחות ישמרו על ערכן מיפניות או קוריאניות – וכמובן שיש יוצאים מן הכלל.
באופן כללי הייתי נמנע גם ממותגים שמוכרים כמויות מאד קטנות ביחס לשוק. זה מאד משפיע בהמשך הדרך – עם הסתייגות למכוניות נישה מיוחדות – שם יש קהל פאנטי שעשוי לשלם ולשלם היטב. את המידע המלא על מסירות כל מותגי הרכב תוכלו למצא כאן – באתר של איגוד יבואני הרכב.
כמובן שאתם חופשיים לבחור כאוות נפשכם – וחשוב לציין שאין מגבלה חוקית למכור בישראל מכוניות עם דרגת בטיחות 0 או ציון נמוך במבחן ריסוק. מבחינתכם – נסו לסנן את הרעש הלבן ולבחור משיקולים אובייקטיביים או להתייעץ עם גורמים בלתי תלויים.
