פורד עם מכירה ישירה – של חשמליות

רוני נאק

רק בתחילת מרץ הודיעה פורד על תכניתה העצומה להפריד את יצור הרכב החשמלי מזה של דגמי הבעירה הפנימית במהלך שקראו לו "Model E" עם קריצה היסטורית לחשיבות של המודל T בהיסטוריה של תעשיית הרכב כולה. את הפירוט המלא של מה כולל המהלך העצום הזה תוכלו לקרא כאן.

אלא שעתה מגיע השלב הבא שבו פורד מזיזה הצידה את מערך הדילרים הנרחב שלה והלכה למעשה מוציאה אותם מתזרים המזומנים בין המפעל לצרכן. בארה"ב המכוניות משווקות לפי MSRP שהוא המחיר המומלץ לצרכן שלרוב נקבע במפעל. אלא שבעקבות הקורונה, הירידה בנפח היצור והזינוק בביקושים יצרו מצב שבו דילרים רבים מוסיפים ומעלים ומעמיסים על ה-MSRP דבר שנקרא MARKUP. זהו סכום כסף אשר מבטא בעיקר את כוחות השוק, את היכולת של הדילר לקבל נתח גדול יותר מהעסקה וחשוב מזה כל הסכום של ה-MARKUP נכנס לכיס של הדילר. הדילר עצמו כמובן שאינו רוכש את המלאי שלו במחיר ה-MSRP אלא בהנחת כמות בהתאם לכוח הקניה שלו. בארה"ב כמו בארה"ב ישנם דילרים עצומים הרוכשים מדי שנה עשרות אלפי מכוניות מפורד.

את כל אלה פורד רוצה להוציא מהלופ של מכירות הדגמים החשמליים שלה: פורד מוסטאנג מאך-E (משווק גם אצלנו בערוצי היבוא המקביל) והטנדר F-150 לייטנינג שמעורר עניין רב גם בזכות תמחור נמוך ואטרקטיבי ביותר. פורד תשווק את המכוניות במחיר MSRP שייקבע. אין ספק שהצלחת המודל של טסלה ובקרוב גם ריביאן, לוסיד ואחרות לא נעלם מעיני פורד ש"הריחה" הזדמנות לשפר את הרווחיות של הסחורה שמוכרת פשוט על ידי סילוק המתווכים (דילרים) ושחרור מהצורך להחזיק רשת פיזית של סוכנויות.

אלא שזה יכול בהחלט לפתוח תיבת פנדורה. ראשית ליצור אנטגוניזם משמעותי מול לובי הדילרים החזק וגם להתמודד עם הרגולציה של כ-17 מדינות בארה"ב שאינן מאפשרות מכירה ישירה של כלי רכב חשמליים בשטחן (בחלקן לטסלה יש אישור חריג).

המהלך, גם אם מתבקש, אינו נעשה ממניעים אלטרואיסטים כמובן. קביעת מחיר קשיח, באקוסיסטים של מכירה-ישירה גם אם מסלק את תוספת המחיר (החזירית לכאורה) וטקטיקות המכירה (הנכלוליות לכאורה) של הדילרים, לא מאפשר שום דיון או משא ומתן לטובת הצרכן. חלק מהמפכה החשמלית יהיה לא רק להיפטר מפליטת המזהמים אלא גם הסוף של נהגים מקצועיים רבים כמו נהגי מוניות וגם תהליך רכישת רכב חשמלי יהיה בדו שיח עם רובוט. או כמו שסבתא שלי הייתה אומרת: "דבר ללמפה".