שטח
הפור נפל כבר לפני יותר מחצי שנה. ביום שבו NCAP פרסמה, בחודש מרץ 2024, כי החל מה-1 לינואר 2026 כדי שרכב יהיה זכאי לקבל 5 כוכבים בטיחות הוא חייב להיות מצויד במתגים פיזיים בתא הנהג. הדרישה הזו לא מגיעה בוואקום אלא מבטאת את הניסיון הנצבר ואת החשש מקשיי התפעול ומהסחת הדעת שנגרמים כאשר תפעול הרכב מתבצע כולו מהמסך.
עם ישראל אוהב "מסך גדול" ברכב שלו. עובדה היא שזו אחת מחוזקות המכירה בלא מעט דגמים – רובם ככולם מגיעים מסין. אפילו שאבי אבות הטרנד הזה הוא בכלל אמריקאי – כלומר טסלה. הרעיון של ליצור תא נהג נקי מכפתורים כשהתפעול כולו נעשה ממסך גדול (ככל האפשר) ומפיקוד קולי – הוא טוב כשרוצים ליצור רושם טכנולוגי והייטקי. זה גם לא מזיק אם רוצים לעצב תא נהג מינימליסטי והייטקיסטי ברוחו.
אבל כאשר העיצוב, המיתוג ובוודאי השיווק פוגשים את המציאות. מתגלה אמת אחרת – שפעמים רבות קשה לאותם מאמצים ראשונים להודות בה: ההתעסקות במסך הגדול מסוכנת וגם מעצבנת. מעצבנת בעיקר כשאת המסך הגדול מפעילים מעבדים מן המזרח המתקשים לעמוד בדרישות הגרפיות ובתזזיתיות של היוזרים – כלומר שלכם הנהגים.
כך קורא שמדי פעם אנו פוגשים מסכים שעובדים לאט, המגיבים באיחור לפקודה, שהמגע בהם לא תמיד מייצר את הפונקציה שרצינו ולכו בכלל תנסו למצא תפקוד כשהרכב בנסיעה על כביש משובש והיד קופצת.
כל זה לא רק שמסוכן בנהיגה אלא גם מאד מעצבן את הנהגים. זה מה שגילתה יונדאי בקבוצת מיקוד שקיימה החטיבה הצפון אמריקנית של ענקית הרכב מקוריאה. זו הסיבה שיונדאי מעולם לא בחרה ללכת בנתיב ה"מסכים הגדולים" ומעולם לא וויתרה על המתגים הפיזיים בתא הנהג. יותר מזה כבר במתיחת הפנים של יונדאי איוניק 5 (שהייתה ממש לאחרונה) נוספו מתגי בקרת אקלים.
אולם לא זה היה המצב מההתחלה. גם ביונדאי, כמו אצל יצרני רכב אחרים, היו מודעים לאפקט "וואו" החזק שיש אצל מי שנכנס לראשונה לתא הנהג בטסלה – זה משהו שמעולם לא נראה ברכב סדרתי. יונדאי עצמה בחנה זו ואף הלכה צעד נוסף קדימה כששילבה שני מסכי מגע גדולים על גלגל ההגה עצמו – קונספט שלא שרד לשלב היצור.
קבוצות המיקוד גילו כשהנהגים נלחצים ומתעצבנים אם הם רוצים לבצע פעולה כלשהי במהירות וזה לא אפשרי כי דרך לנבור בתפריטים משתנים שעל מסך ברכב נע המגיב לפני הכביש ובתוך תנועה של כלי רכב אחרים.
בנוסף לכך, סקר חווית שימוש של JDPower בארה"ב גילה שיש פיצ'רים רבים, טכנולוגיים למדי, שדי מעצבנים את הנהגים אם הם נתפסים כלא שימושיים. למשל זיהוי תנועות מסוימות כדי לשלוט בתפקודי הטלפון, השמע ואפילו מצלמת הדרך.
הגישה הפרקטית ביותר גורסת שיש תפקודים שחייבים גישה מהירה אליהם. זה לא הגיוני שכדי לכוון את כיוון פתח המיזוג צריך לעבור בתפריט ולא לשלוח יד לפתח עצמו ולכוון. אותו הדבר נכון גם לגבי כיוון עוצמת השמע שייעשה הרבה יותר במהירות ובטיחות עד ידי כפתור סיבובי ומתגים מגלגל ההגה ולא מסרגל או החלקה של אצבעות שמנוניות על מסך המשתקף בשמש.
לכפתורים הפיזיים יש יתרונות רבים מעצם הסיבה שאנו בני אדם. יש לנו זכרון שרירים שמפנה את היד אוטומטית למקומות המוכרים. חוש המישוש צריך את הפידבק הטבעי הנוצר כשמתג נלחץ וכפתור מסתובב – דבר שמסכים, גדולים ככל שיהיו, לא מסוגלים לספק.
החזרת הכפתורים לתאי הנהג ברכבי יונדאי היא ראשית כל בעלת ערך בטיחותי רב ובמידה לא פחותה גם בעלת ערך תפעולי רב ומוציאה מהמסך את הפונקציות השימושיות ביותר. על הדרך זה מאד משפר את חווית השימוש והנהיגה ברכבי יונדאי – בוודאי בדגמי איוניק 5 ו-6 החשמליים אבל לא רק.
לבסוף כנראה שנגיע לנקודת איזון – שבה חלק מהתפקודים ומרבית ההגדרות יהיו בתוך התפריטים שבמסך ואילו התפקודים הזוכים לשימוש הרב ביותר ומופעלים בעת הנסיעה יזכו לכפתורים משל עצמם. פיזיים שנלחצים למגע יד אדם.