שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
היום נראה שכל מה שיש עליו סמל של יונדאי – או קיה – יכול להימכר אפילו ארגז תפוחים. כל שכן כשמדובר ברכב פנאי קומפקטי חדש בסגמנט שרב הביקוש על ההיצע – וההיצע גדול למדי. יונדאי, שבעת האחרונה היא בפוש לשדרג דגמים קיימים – ראו סונטה ו-טוסון – מציגה רכב פנאי קומפקטי חדש אשר משתחל בחריץ הצר שבין יונדאי טוסון לסיאט ארונה הנחשבת לטובה בקבוצת הג'יפונים הקטנים. וההשתחלות הזו היא במימד המידות וגם מימד המחיר.
יונדאי קונה
זה דגם חדש עם תרגיל ישן – תרגיל שיצרני הרכב למדו כבר די מזמן שהוא מאפשר למקסם את יכולת ההשתכרות מפלטפורמות ג'נריות קיימות. על האמת להיאמר שרוב רכבי הפנאי המודרניים עשויים על פי הנוסחה של "קח פלטפורמה של פרייבט ובנה עליה מרכב של רכב פנאי" וזה נכון גם לגבי מערכות ההנעה. ובמקרה הזה הבסיס הוא הפלטפורמה של יונדאי i30 הקומפקטית עם בסיס גלגלים מעט מקוצר – 5 מ"מ – ל-260 ס"מ. ארוך מסיאט ארונה וקצר מיונדאי טוסון. גם מערכות המתלים זהות – מקפרסון בחזית ורב- חיבורי מאחור.
למרכב החזית המותגית העדכנית וכל חצאיות הגומי וכנפוני הפלסטיק השחורים הנדרשים כדי לתת לכלי מראה קשוח ו"שטחי". לזה מוסיפים סרח עודף קצרצר מאחור, גג גבוה ומסילות תואמות כמו גם חישוקי סגסוגת 17 אינץ' – או 18 אינץ' ברמות הגבוהות.
גם תא הנהג והקבינה מעוצבים ברוח חדשה ועליזה יותר. אהבתי את החיבור של הדשבורד לדיפוני הדלתות, צג המולטימדיה המזדקר על כל 7 האינצ'ים שלו (פלוס שכבת קונקטד מקומית שניה על המערכת המקורית). חלל הפנים הוא בסדר, לא יותר מזה, בעיקר בזכות התקרה הגבוהה. המושבים הקדמיים בעלי בסיס קצר ולא תומך – המשענת מעולה – והמושבים האחוריים נותרים צפופים כשבחזית יושב נוסע בוגר וארוך רגליים. ילדים התלוננו שקו החלונות גבוה מדי וקשה לראות החוצה וכן על העדר שקע מתח נגיש למושבים האחוריים.
• להורדת המפרט המלא של יונדאי קונה
האיכות הכללית של הקבינה מאכזבת למדי. כבר ראינו ביצועים הרבה יותר טובים מזה מיונדאי. כל משטחי הפלסטיק שחורים לעין וחלולים למגע, אפשר לראות שוליים על יציקות של חלקים מסויימים וגרוע מזה – אי שם למטה – ליד רגלי הנוסע יש תושבות מתכת, חומר בידוד ואחוריים של מפוח הגלויים לעין – מאד לא תורם לתחושת האיכות שמנסה גלגל ההגה מצופה העור להעביר.
הנעה ונהיגה
ליונדאי קונה שלושה מצבי נהיגה: אקו, קומפורט וספורט. המעבר ביניהם מורגש מאד כאשר מצב ספורט הופך את יונדאי קונה לרכב הפנאי הדינאמי ביותר שיש היום בשוק. במצב אקו מפת ניהול המנוע ותיבת ההילוכים מעדיפה חיסכון בדלק על פני ביצועים. ממוצע צריכת הדלק במבחן נע בין 9.7 ק"מ/ל' בתוואי עירוני ועד ל-10.3 ק"מ/ל' בנהיגה ארוכה. די גבוה אם אתם שואלים אותי.
דווקא מערכת ההנעה היא החלק המרתק יותר של יונדאי קונה. מנוע טורבו בנזין בנפח 1.6ל' עם תפוקה של 177 כ"ס ו-27 קג"מ אשר זמינים מ-1,500 סל"ד. זמינות כוח טובה מאד ואורך נשימה בהתאם לשיא הספק ב-5,500 סיבובי מנוע. העברת הכוח לקרקע נעשית דרך תיבת הילוכים רובוטית כפולת מצמדים עם 7 יחסי העברה. היא עובדת רוב הזמן נהדר ורק לעיתים נתקלתי בתופעה של סחיבה קדימה כשלא היה צריך – מעין "חצי קלאטצ'" כזה שגרם לי להלחם בו עם המעצורים. ההנעה במפתיע היא כפולה קבועה – ללא דיפ' מרכזי – ועם ניתוק אוטומטית של המערכת כשהמהירות עולה.
בשיוט מצאתי את יונדאי קונה מעט עסוקה. רעשי הרוח והמנוע אמנם מבודדים היטב אולם רעשי הכביש ואוושת צמיגים נוכחת למדי. בעוצמה כזו שנוסע מאחור לא ישמע את הדוברים במושבים הקדמיים. מערכות הבטיחות המתקדמות – ובעיקר שמירה אקטיבית על הנתיב – מורידות את העומס מהנהג אשר יכול להתרכז בתפעול המסורבל של צמד מערכות מולטימדיה על מסך קטן יחיד. ברכב המבחן הקונקטד המקומית קרסה פעם אחר פעם והייתה מקור לסלנג צרפתי צבעוני למדי. הערה אחת יש לי לגבי מערכת שמירת הנתיב – אולי שתיים – הראשונה היא מצמידה מדי ימינה וזו יוצר קרבה לא נעימה לרכב מימין בכביש רב-נתיבי. השניה אולי חמורה יותר זה שהיא "מרימה ידיים" אם התיקון צריך להיות חריף – החיווי הירוק (פעיל) הופך לבן (אתה נוהג) ויונדאי קונה ממשיכה וחוצה את הקו המגביל בכיף. מניח שזה עניין של תוכנה – ובכל זאת הייתי, כרגע, סומך פחות על המערכת הזו מאשר על שמירת הנתיב שיש למשל בפיג'ו 3008.
את יונדאי קונה מצאתי בכביש המפותל – וכשהיא במצב ספורט – יונדאי קונה הפיקה יותר חיוכים מכל יונדאי אחרת בה נהגתי בעשור האחרון. דינאמית המכונית הזו היא דינמיט. ממערכת ההנעה, דרך ההיגוי, תגובות השלדה המדוייקות ואחיזת הכביש – אפשר להינות איתה בכביש מפותל והיא תתגמל אותך בעונג מוטורי שלא אופייני לצנונית קוריאנית אפרורית. כמו למצא פירור של קימצ'י חריף במיוחד בקערה של אורז מאודה וחסר טעם.
יונדאי קונה יודעת גם לרדת לשטח. כי בשטח יותר כיף – עובדה. מרווח הגחון בעייתי – רק 17 ס"מ וסרח העודף בחרטום בעייתי עוד יותר. אבל היכן שסקודה אוקטביה מליסינג תעבור בקושי רב – יונדאי קונה יתגלגל מעל ללא דרמה או דפיקות לב מיותרות. איבודי אחיזה רגעיים או החלקות קטנות על חצץ מטופלים מהר מאד על ידי מערכות בקרת המשיכה והיציבות – ואפשר בבטחון לצאת ולרעות באחו – כל עוד הוא לא בוצי מדי.
אם חשבתם לנצל את היכולות הללו למסעות לעומק המדבר – חשבו שנית. תא המטען קטן מאד – רק 361 ל' – ויהיה עליכם להיות מאד יצירתיים כדי להעמיס את הכל פנימה. קיפול המושבים יגדיל את הנפח ל-1,143 ליטרים אבל אז ילד אחד יישאר בבית – לא נורא.
סיכום יונדאי קונה
דווקא לא מזמן אמר מישהו "אם היו לי עוד 2000 כאלו הייתי מוכר את כולם". וזה דווקא התייחס לאיזו טויוטה היברידית אבל זה נכון גם הפעם. יונדאי קונה מציעה רכב פנאי קומפקטי ומאד דינאמי במחיר של משפחתית שמתחיל מ-134 אלפי שקלים. ובמקרה הזה התוכן בהחלט שבקומקום ועולה כמה מונים על הקנקן שלא עשוי באיכויות שראינו ביונדאי בשנים האחרונות. אולי ה"מחיר" של להגיע לתמחור תחרותי בשווקים היום. לצד דירוג בטיחות "7" שזה נהדר – יש מנוע צמא למדי.
