רוני נאק
למעט אולי הדור הראשון של יונדאי סנטה פה – זה אחד הדגמים החביבים עלי של המותג הקוריאני. כאשר נקודת המפנה העיקרית שלו – הייתה שילוב מנוע הדיזל 2.2ל' עם 200 כ"ס בדגמי 2009/2010. זו גם הייתה השנה הראשונה בה שילבה יונדאי את תיבת ההילוכים עם 6 הילוכים מתוצרתה – מנתקת את הקשר עם ספק חיצוני נוסף וממשיכה בצעדי ענק לקראת דומיננטיות עולמית.
יונדאי סנטה פה מעולם לא פרט על מיתרי המחיר (היסטורית בין 230 ל-280 אלפי שקלים) – כאחד מהדגמים הבכירים של המותג זו לא מכונית שקונים כי היא זולה – אלא בגלל מה שהיא נותנת. הדור השלישי של יונדאי סנטה פה היה ארוך למדי – המשיך כמעט ללא שינויים משנת 2013 ועד ל-2019, עם מתיחת פנים בלתי מורגשת באמצע אבל – ובעיקר בתקופה בה עלו ופרחו רכבי פנאי רבים נראה היה כי הדור הזה התיישן מהר יותר מאחרים.
יונדאי סנטה פה החדש
פעמים רבות אנו סקפטיים עד כמה באמת "חדש" הדגם – ובכן במקרה הזה הכל חדש. מהפלטפורמה, דרך המרכב, מערכת ההנעה תא הנוסעים ומערכות העזר הרבות. זו חיה אחרת לגמרי והרבה יותר עדכנית ומתאימה לתקופתנו.
בסיס הגלגלים ארוך יותר ב-6 ס"מ ועומד על 276 ס"מ – גם האורך הכללי צמח ל-477 ס"מ מ-469 ס"מ – וכל המספרים האלה כדי לומר שמדובר במכונית גדולה יותר ובעלת נוכחות חזקה. העיצוב הוא מרכיב מרכזי ביצירת הנוכחות הזו. המראה הוא לגמרי הלוק החדש והעדכני ביותר של יונדאי – במידה רבה נראה כמו אח גדול ושרירי ליונדאי KONA המפוסלת. הקווים ארוכים ונמשכים – שבכת החזית דומיננטית מאד והשילוב של פסי כרום עם חישוקי גלגלים גדולים ושמשות כהות יוצרים אפקט יוקרתי שלא היה בדור היוצא. לקח לי קצת זמן להתחבר למראה החזית – אבל ככל שעבר הזמן כך מצאתי אותו נאה יותר ובעיקר מצליח לגרום לרכב להיראות קטן יותר ממה שהוא באמת.
תא הנהג והנוסעים יכול להטעות. אלמלא סמל יונדאי על גלגל ההגה – קל היה לחשוב שמדובר כאן במותג פרימיום אירופאי. רכב המבחן היה בגרסת לקצ'רי והקבינה שלו – על ריפודי העור שבה – הייתה עוצרת נשימה. גם העיצוב של הדשבורד מקורי ויוצר תחושת מרחב מעולה, ועל דיפוני הדלתות ספרתי לפחות 4 חומרים וטקסטורות שונות. הביצוע ברמה גבוהה מאד והחוויה מאחור גלגל ההגה בהחלט בעלת אופי "פרימיום".
לוח המחוונים הוא ווירטואלי למחצה ומשלב מחוגים רגילים עם מרכז דיגיטאלי המשנה צבע לפי MODE הנהיגה שתבחרו – ויש 4 מצבי נהיגה לבחור מהם: קומפורט, אקו, ספורט ו-סמארט. בכל אחד מאלו משתנים פרמטרים של מערכת ההנעה כדי לקבל תוצאה ותחושות אחרות.
חבילת הבטיחות מקיפה (רמה 7) וזו כוללת בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, שמירת נתיב אקטיבית, ניטור עייפות נהג, וגם חידושים בדמות מניעה של שכחת ילד במושב אחורי ומניעה של פתיחת דלת אם מגיע רכב מאחור. זאת לצד בקרת משיכה ויציבות וכמובן כריות אוויר, בקרת יציבות לנגרר ועוד.
• להורדת המפרט המלא יונדאי סנטה פה
בתחום ההנעה תמצאו ביונדאי סנטה פה החדש שתי אפשרויות: בנזין ודיזל. אנו בחרנו את הדיזל וזה מפיק 200 כ"ס ו-45 קג"מ. ההנעה היא כפולה-קבועה דרך מערכת אקטיבית ולתיבת ההילוכים 8 יחסי העברה. הורדת הכוח לכביש נעשית דרך מתלה מקפרסון בחזית ורב-חיבורים מאחור כאשר האופציה היחידה לגלגלים היא חישוקי 19 אינץ'.
נהיגה יונדאי סנטה פה
טווח ההזחה הנרחב של המושבים מאפשר להשיג תנוחת ישיבה נעימה מאד. אני העדפתי לשבת יחסית גבוה – כך שאני מקבל את הנוף של מכסה המנוע וקו החלונות נמוך ויוצר שדה ראיה גדול לכל כיוון. בידוד הרעשים טוב מאד בתוך הרכב – וגם אם המנוע נוכח למי שעומד על המדרכה לידו – הנוסעים לא ידעו כלל שמדובר במנוע דיזל. הנדסת האנוש תהיה מוכרת למי שנסע ביונדאי בשנים האחרונות – ואין כאן הפתעות מיוחדות. אני פחות אהבתי את המיתוג שבשורש מוט ההילוכים – והוא כולל מתגים שמדי פעם חיפשתי במקומות אחרים. בנוסף לחימום ואוורור מושבים תמצאו גם את מערכת הקונקטד של כלמוביל – זו מאפשרת ניווט WAZE, אפליקציות חניה ורדיו אינטרנטי, מידע טכני אודות הרכב ואף שירותי חירום.
השורה האמצעים מרווחת למדי ומפער הדלת מספק כדי להיכנס פנימי בקלות. יש פתחי מיזוג, שקעי USB ואפשרויות הזחה. מאחור – בתא המטען תמצאו יחידת מיזוג אחורית לשורת המושבים השלישית, קיפול מרחוק למושבי השורה השנייה ועוד צמד מושבים המתקפלים לתוך רצפת תא המטען. נפח התא הוא 547 ליטרים נדיבים מאד – הגישה אליו עם דלת אחורית חשמלית נוחה.
ובכן התנועה בעיר קלה ביותר – בזכות שדה ראיה טוב מאד, מצלמות וחיישני חניה שימושיים וקוטר סיבוב קטן. תגובת המנוע מהירה ותמיד יש הילוך נכון משולב בתיבה מרובת ההילוכים. נוחות הנסיעה ברובה טובה מאד כשרק השיבושים הגדולים ביותר מעבירים רעד לתא הנוסעים.
מחוץ לעיר יונדאי סנטה פה מרשימה ביותר – נוחות הנסיעה מצויינת שם, רעשי רוח ודרך כמעט שלא קיימים וחווית הנהיגה חיובית מאד. זמינות הכוח של הדיזל הזה ממכרת והוא מסתיר היטב כמעט 2 טונות שלא מורגשים כלל. בנהיגה נמרצת יותר גילתה תיבת ההילוכים איטיות מה בהורדת הילוכים וגם השהיית טורבו שלא הורגשה בשיוט הופכת לנוכחת יותר – אבל זה ממה בקצוות. התנהגות הכביש חיובית ונכונה – ריסון המרכב מדויק ועוצמת הבלמים ראויה.
יונדאי סנטה פה – בשבילים
עם מרווח גחון של 18 וחצי ס"מ וצמיגי כביש מעודנים הרבה שטח אי אפשר לעשות עם הרכב הזה. מצד שני כל דרך עפר שפויה – פחות או יותר – תהיה קלה למעבר. במצב "נעול" ההנעה הכפולה תניע את כל הגלגלים עד למהירות של 60 קמ"ש – שזה הרבה יותר מהר ממה שהעזתי לנהוג במבחן על העפר. ובמצב הרגיל ההנעה הכפולה מעבירה את הכוח לפני ולאחור לפי הצורך ורמת האחיזה – על דרך עפר או על כביש רטוב וחלק. במעט חריצי הגשם שמצאנו התמודדה מערכת בקרת המשיכה במהירות בגלגל שבאוויר – ובהחלט אפשר לסכם ולומר שניתן לרדת מהכביש ולחקור שבילים בכיף וללא חשש עם הרכב הזה. בעיניי ערך מוסף גדול ביותר.
צריכת הדלק הממוצעת במבחן עמדה על 13.5 קילומטרים לליטר. מאד מרשים ועדות ליתרונות של תיבת הילוכים מרובת יחסי העברה ומקדם גרר אירודינאמי נמוך יחסית לקבוצה.
מתחרים קרובים
סיכום
יונדאי סנטה פה עולה בין 252 ל-300 אלף שקלים. זה לא זול – מצד שני מקבלים כאן הרבה מאד. לצד היתרונות והחסרונות מדובר כאן – לטעמי – באבן דרך של יונדאי אשר מציגה מוצר איכותי ביותר בביצוע שלו, בדינאמיות ובמשרעת היכולת הנרחבת שלו. המראה הייחודי של החזית עשוי להרתיע אחדים, והנוחות בעיר לא מושלמת – אבל במבט על מדובר כאן באחד מרכבי הפנאי הטובים שיש בשוק הישראלי.