שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
תסמכו על הסינים להמציא רכב שיקלע במדויק לטעם של שוק היעד. זה בדיוק התפקיד של מותג JAECOO לבית צ'רי המכוון לשוק האירופאי. המתכון פשוט למדי ומיושם מזה שנים על ידי מיטב מותגי אירופה. קחו פלטפורמה אחת, למשל את T1X של הצ'רי טיגו 7 ועליה צרו מרכב עם לוק-אנד-פיל שונה ומותאם ליעד. כאן נכנס לתמונה מותג JAECOO (שמכונה גם בשמות אחרים בשווקים אחרים) העושה, ראשית כל, עבודה נפלאה ועולה קומה מעלה בחווית האיכות והנסיעה ביחס לטיגו 7.
טוב, אז מה יש לנו כאן
מדובר ברכב פנאי קומפקטי עם בסיס גלגלים של 267.2 ס"מ. הוא חבר בקבוצת ה-C-SUV שהיא מאד תחרותית בה תמצאו את מיטב מותגי המערב והמזרח. האורך הכללי הוא 4.5 מ' הרוחב 186.5ס"מ ומרווח הגחון הוא 20 ס"מ – כאשר הגובה הוא 167 ס"מ. לתא המטען נפח של 424 ל' שזה לא מאד גדול.
העיצוב בעיניי, מאד נאה. יש מתח מעניין בין הממדים המרשימים של שבכת החזית לפנסי LED צרים, הקווים ישרים וברורים כמו במפגש של האופק בכתף של הר ארדון וגם מאחור נשמרת שפת העיצוב עם יחידות LED צרות וחתימת אור מובחנת. מהצד היחס בין שטח השמשות לדפנות יכול בהחלט להזכיר מותגי יוקרה אירופאיים ושמשות ניצבות משדרות אמביאנס של רכב פנאי-שטח גיבור. דבר המקבל חיזוק גם מידיות הדלת הנשלפות בסגנון ריינג' רובר מוכר.
בתוך הרכב קל לחשוב שנכנסנו לרכב חשמלי-טק מבוסס תוכנה. מתגים פיזיים כמעט שאין. במקום זאת יש לוח מחוונים דיגיטלי ולידו מסך 14 אינץ' ניצב (בגרסה הבכירה) השולט במרבית התפקודים. בקונסולה תמצאו שני משטחי טעינה אלחוטיים וגם בורר מצבי נהיגה (בסגנון טריין ריספונס של לנד רובר) ומיתוג נוסף לפיקוד על חימום המושבים – האוורור במסך – כיבוי ה-A/C , המסך והפשרת השמשות.
עוד בפנים תמצאו דיפונים עם אלמנטים של "שטח" כמו ברגים חשופים בדלתות (זה בסדר – עיצוב), מראה צ'אנקי לידיות הדלת ועיצוב תואם לדשבורד המכוסה גם הוא בריפוד עם טקסטורה שהיא בין סוליית צמיג למנדלה של רוחניקים במצפה רמון. בסך הכל מפגש מעניין של מוטיבים שונים.
למושבים הזחה חשמלית וזכרונות וגם ריפודי עור "טבעוני" שפעם היינו קוראים להם עור סינטטי לפני שזה החל להעליב מישהו. טווח ההזחה נרחב – גם של גלגל ההגה – תנוחת הישיבה "גבוהה" כמו שאנו אוהבים וגם רואים היטב את מכסה המנוע שזה נותן מימד נוסף של התמצאות במרחב.
איך זז?
ל-JAECOO כמו לחברה האם שלה, יש תקן אירופאי – מיצרניות סין הבודדות שמסוגלות לייצר מנוע בעירה פנימית העומד בתקנות הזיהום. ועל כך – ריספקט!
בחזית תמצאו מנוע 1.6ל' טורבו עם 4 צילינדרים המפיק 147 כ"ס ו-28.4 קג"מ. תפוקה שהיא "בסדר" ולא גבוהה מדי. הכוח עובר לארבעת הגלגלים (בגרסת AWD שנבחנה) דרך תיבת הילוכים כפולת מצמדים עם 7 יחסי העברה.
מערכת ההנעה הכפולה מנוהלת על ידי מערכת ARDIS שזה למעשה בורר מצבי נהיגה לסוגי השטח השונים וגם לכביש כולל מצבי ספורט וחיסכון. המערכת פותחה יחד עם MAGNA – כך לפי העלון של הרכב – לצד לא מעט ספקים מערביים רבים נוספים המשולבים במוצר הזה. התוצאה היא שינוי מורגש באופי הפקת הכוח וחלוקתו בכל אחד מהמצבים השונים.
דף הנתונים מלמד על 12 שניות ל-100 קמ"ש ומהירות מירבית של 180 קמ"ש. לא טיל ובפועל, על הכביש, מרגיש זריז יותר. כדי לשפר את התאוצה ל-100 קמ"ש (שהפכה לחזות הכל בעידן החשמלי) צריך לוותר על ההנעה הכפולה, להשיל כ-125 ק"ג ולרדת ל-10.8 שניות ל-100 קמ"ש.
בתחום הבטיחות נציין כי לג'אקו 7 דרגת בטיחות 7 של משרד התחבורה בכל שלושת גרסאות האבזור. בקצרה זה כולל 7 או 8 כריות אוויר, תיקון סטיה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, בלימת חירום, בקרת מהירות חכמה, בלימת חירום אוטומטית, התראה על שכחת ילדים, הכנה למנעול אלכוהול ועוד. מבחן NCAP טרם התקיים.
בנהיגה
בואו נאמר שלא ממש עפתי על המקור, כלומר הצ'רי טיגו 7. ברכב המבחן שקיבלתי בשעתו היו המון בעיות כך שכאשר ידיות הדלת הזדקרו לעברי מהדופן החלקה של הרכב, היה עליי לקחת נשימות עמוקות ולנקות את הראש. לשמחתי לא הייתי צריך לעשות תרגילים מנטליים למשך זמן רב. כי הג'אקו 7 שונה מאד בחווית הנהיגה בו. הוא חש הרבה יותר שלם וגבוה מיתוגית מהצ'רי – דבר המעיד על הצלחת הטרנספורמציה מהמזרח למערב.
הכניסה לקוקפיט מכניסה אותך לעולם דיגיטלי מלא, עם חיבור אלחוטי ומהיר לאנדרואיד אוטו וקארפליי. התממשקות מהירה מאד לנייד שלי פלוס משטח טעינה אלחוטי (הימיני מקורר!) שיחד מאפשרים לחיות ולנהוג בקוקפיט נטול כבלים (וזה רבותיי – פרימיום!).
לוח המחוונים קטן ועמוס עם המוך מידע. אני לא הכי אוהב את הפונטים והצבעים ה"סיניים" שנראים זהים מכל מותגי סין – ודווקא כשהעברתי את המסכים למצב לילה הכהה – העסק היה לי הרבה יותר נעים לעין – גם באור יום מלא. ישנה גם תצוגה עילית שהיא נחמדה ומציגה מידע בסיסי אך אין לה למשל את היכולת לשקף הנחיות ניווט מה WAZE שגם הפעם הצטנן וחטף שבשת.
בתחום העירוני המנוע יותר ממספק את הסחורה. יש לו מומנט טוב בסל"ד נמוך וביניים וזה עוזר לרכב הפנאי הנאה לצאת בנחישות מהרמזור ולהאיץ בקלילות בתחום העירוני שבין 30 ל-70 קמ"ש. מערכת המיזוג חזקה ויעילה מאד וגם עם אוורור למושבים – החום והלחות של סוף הקיץ הישראלי נותרו מחוץ לחלל הרכב.
מחוץ לעיר המכונית משייטת בנוחות ויחסית עם NVH טובים. רעשי רוח ומנוע כמעט ולא נוכחים ורק אוושת הכביש מורגשת ומשתנה עם רמת החיספוס של הכביש. על אספלט איכותי הנסיעה מאד נעימה. אם הכביש שבור, זה יורגש היטב.
יש לג'אקו 7 מצב ספורט, המחדד את תגובת המנוע ומשנה את נקודות העברת ההילוכים ופרמטרים נוספים ברכב. בדקנו גם את זה. וגילינו שהרכב ישרוף יותר דלק (9.5 ק"מ/ל') מאשר בשיוט מתון שם הגענו עד לשיא של 15 ק"מ/ל' במצב ECO. ממוצע צריכת הדלק עמד על 13 קמ"/ל'.
שטח
פרק השטח לקח אותנו לחקור שדה בולבוסים גדולים הנמצא אי שם במדבר. את הקילומטרים הספורים של דרך העפר למיקום עשה הג'אקו 7 ללא דרמות. נו טוב, היה מגע קל אחד או שניים בגחון כשנכנסו לקוליסים עמוקים וגם החרטום ליטף את הקרקע של הערבה פעם אחת. למעט זאת, הג'אקו 7 עבר בדרך כבושה, פודרה עמוקה, דרדרת ואפילו קטע חצצי קצר, ללא דרמות של ממש. במקרה של הרמת גלגל (הצלבה) חשוב לזכור שלא לעצור, אלא להמשיך ולהתקדם בקצב איטי כדי שמערכת ההנעה תתפקד – אחרת הרכב יסחרר גלגלים ויעצור. למעט זאת, שמרו על הגחון ותוכלו לחקור שבילים ולהכנס לעומק השטח.
זה המקום לדיסקליימר: לא מדובר בדיפנדר ירוק וארוך רגליים – זהו רכב פנאי שיש לו יכולת שטח מסויימת. השתמשו בו בהתאם ותהנו מיכולת רבה יותר משל רכב פנאי עם הנעה קדמית בלבד. בשורה תחתונה – אפשר להכנס לשטח בגבולות ההיגיון, זוויות הגחון (גישה 21 מעלות ונטישה 29 מעלות) ומערכת ההנעה. אם יש תקר – גלגל חילופי צר הוא בהחלט עדיף על ערכת תיקון אבל מאד יגביל אם נדרש המשך תנועה בשטח.
מה פחות?
כרגע לא ניתן להתקין וו-גרירה.
המסך הגדול-יותר של גרסת האדוונצ'ר חוסם את פתח המיזוג הימני של הנהג. אם זה לא מכוון במדויק, גב המסך מסיט את משב המזגן לברך ימין.
ישנה אופציה בה נתקלתי לראשונה, המאפשרת לשנות את התחושה של דוושת הבלם וכן את מידת השקיעה של החרטום בבלימה חזקה. ניסיתי לשחק עם המצבים השונים ולאתגר אותם – האמת…לא הרגשתי בהבדלים. מוזר.
ההיגוי שהוא קל עד קל מדי. זה נחמד בעיר, פחות מעורר בטחון מחוץ לעיר ומקשה על התקשורת עם הצמיגים האיכותיים – קומהו – של הרכב.
המתלים שהוקשחו כדי לשמור על הגחון בשטח מספקים בידוד טעון שיפור בנסיעה איטית על כביש שבור או שטח מחורץ. דווקא כשהמהירות עולה, ל-50 קמ"ש ויותר יכולת הגיהוץ משתפרת מאד ויחד עמה גם נוחות הנסיעה.
לסיכום
רכב המבחן, בגרסת אדוונצ'ר כפולת הנעה, עולה 200 אלף שקלים. כשבהיצע גם גרסת כניסה ב-170 אלף וגרסת ביניים במחיר של 179 אלף שקלים. גרסאות שאולי עולות פחות, אבל מציעות גם פחות עושר איבזור נוחות שהוא באמת רב מאד לרכב ברמת המחיר הזו. בנוסף, למערכת ההנעה הכפולה יש יכולת להביא אתכם למקומות ש-SUV הנעה קדמית צנוע לא יוכל – על הערך המוסף הזה אני מברך. ג'אקו 7 לשם שינוי מגיע גם עם כיסוי ליומרת השטח וללא חרדת טווח בכלל. בנוסף, יש גם ראש שקט עם 5 שנות אחריות ו/או 150,000 ק"מ. נייס!
