שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
• מחיר: 390,000 שקלים
• דיזל 180 כ"ס/43 קג"מ
• 3 שנים אחריות
• 8.5 שניות ל-100 קמ"ש
• צריכת דלק מבחן: 15 ק"מ/ל'
רוני נאק
זוכרים את הדבר הזה: "JAGUAR"? מותג הפרימיום האנגלי אשר עבר תהפוכות והחלפות בעלים בעולם, וגם בישראל. מותג אשר מתחיל להתניע פעילות כמעט מאפס. האם יצליח ליצור חתימה בשוק הנשלט כמעט בלעדית על ידי רכבי הפנאי מאאודי, ב.מ.וו – מרצדס ולאחרונה גם קאדילק.
ג'אגואר
יגואר F-PACE אינו רכב חדש. הדגם הוצג עולמית בשנת 2015 והגיע לישראל בשלהי הקדנציה של היבואן הקודם. כמו רבים מבני מינו הוא משתמש בפלטפורמה של פרייבט – במקרה הזה יגואר XE (ועם יישום גם בריינג רובר וואלר). המאפיין המעניין של השלדה הזו הוא שימוש במתלי עצמות עצה כפולות בחזית ומתלה רב חיבורי מחוזק מאד מאחור – בתצוגה המאפשרת טווח נרחב של כיולים והתאמה כדי להגיע לפשרה הכי פחות כואבת בין נוחות נסיעה להתנהגות כביש וחדות ניהוג.
על ההנעה מופקד במקרה הזה מנוע דיזל מסדרת "אינג'ניום" החדשה. התפוקה עומדת על 180 כ"ס ו-43 קג"מ מנפח של 2.0ל' ומגדש טורבו. תיבת ההילוכים היא אותה ZF מהוללת עם 8 הילוכים וממנה מתפצל הכוח לגלגלים הקדמיים והאחוריים דרך תיבת העברה ללא LOW.
על מראה המרכב אמון איאן קאלום – שעשה לעניות דעתי את עבודתו היטב ויצר רכב פנאי מהיפים שיש. לא מצועצע או עמוס מדי בפרטים – המרכב של יגואר F-PACE הוא מהיפים שיש בסגמנט הפרימיום.
דווקא תא הנהג והנוסעים מרשים פחות. אותו ניסיון להישאר נקי במרכב עובר בצורה של קבינה נאה אבל ללא אפקט "וואו" כמו שתקבלו בפעם הראשונה שתפתחו דלת של מרצדס GLC או אאודי Q5 – איפוק בריטי שלא ממש הצליח הפעם. גם קל מדי לזהות חלקי רבים מדגמים אחרים של יגואר/לנד רובר. מברז תיבת ההילוכים המתרומם בהתנעת הרכב – דרך מסך המולטימדיה על הפונטים והגרפיקה שעברה "קומפלט" וממשיך עם מתגים ומנופים שהם ג'נריים ובסדר. האיכות הכללית היא טובה אולם אפשר למצא אי דיוקים אם מחפשים – וחיפשנו.
עם בסיס גלגלים של 287 ס"מ יש הרבה מקום בשורה השניה – לרגליים וגם לראש. מושבי העור מפנקים וזה בהחלט מקום שנעים להיות בו. עוד מגמה אחת לאחור תמצאו תא מטען גדול למדי עם נפח של 650 ליטרים – וזה ממש שימושי כשיש אופניים חשמליים גדולים לקפל פנימה.
רכב המבחן ברמת פרסטיז' עולה 390,000 ₪ כאשר גרסת "פלוס" עולה 45,000 שקלים נוספים וכוללת גם חישוקי גלגלים 20 אינץ' ואיבזור נוחות נוסף. בראש ההיצע עומד הדיזל 3.0ל' במחיר של 525 אלפי שקלים. אם היה מפרט זמין אונליין הייתם יכולים להוריד אותו מכאן – אבל אין.
מערכות בטיחות אקטיביות מקוריות? בלימת חירום אוטונומית וזהו – דל למדי בראי המחיר.
נהיגה
עם 8.5 שניות ל-100 קמ"ש ומהירות מירבית של מעל ל-200 קמ"ש יגואר F-Pace אפילו בגרסת הבסיס בה נהגנו הוא רכב דינאמי למדי. זאת למרות משקל עצמי הנושק ל-1.8 טונות. מנוע הדיזל החדש כמעט ואינו נשמע בתא הנוסעים וגם השהיית הטורבו קצרה למדי אם כי נוכחת במצבים של האטה ותאוצה כמו למשל בפניה ימינה בצומת. תיבת ה-ZF מצוינת בכל אריזה בה פגשתי אותה וגם כאן העברות ההילוכים מהירות מספיק ובעיקר חלקות וזורמות מאד יפה – אין חורים ביחסי ההעברה וזמינות הכוח נפלאה.
הטענה של יגואר לשילוב נכון בין נוחות להתנהגות כביש כמעט וקולע בול. רכב הפנאי של יגואר הוא יותר רך מאשר מהודק – ומספק יותר נוחות מתמיכה במרכב או זוויות גלגול שטוחות. רוב האנשים, רוב הזמן ייהנו כך יותר ובאשר ללקוחות הנדירים שבאמת לוחצים חזק ועמוק על המצערת? אלו יצטרכו לספוג מחסור בריסון ונדנודים בעומסי צד. בכל ההיבטים האחרים של היגוי, בלימה, NVH יגואר F-PACE עושה עבודה יפה עם היגוי מדויק, בלמים חזקים שלא דוהים או נחלשים ובידוד רעשי רוח ודרך מצוינים.
בסוף המבחן – שלא כלל שטח כי…חבל – הציב יגואר F-PACE צריכת דלק ממוצעת של כ-15.0 ק"מ/ל' בתנאי נהיגה הגיוניים – וזה די בסדר עם מנוע דיזל – אפילו שציפינו ליותר.
סיכום
יגואר F-PACE הוא מהיפים ברכבי הפנאי הנעים בישראל. וזו לגמרי אבחנה סובייקטיבית שלי. ונכון שעיצוב הוא הגורם האחד החשוב ביותר בהשפעתו על בחירה ברכב. אולם במישור האובייקטיבי אין כאן בשורה. לא במחיר, לא באיבזור הבטיחות ובטח שלא בפז"מ של דגם בן שלוש שנים. כאשר מנגד ניצבים רכבי פנאי כמו וולווXC60 ההיברידי ודורות חדשים של אאודי Q5, ו-ב.מ.וו X3 – היגואר F-PACE צריך להתעלות Above and beyond. ובפרמטרים הללו הוא לא מצליח לנתר מעל למשוכה.
