מבחן דרכים לנד רובר דיפנדר

רוני נאק

לא תראו בכתבה הזו צילומים של הדיפנדר הישן. גם לא סיפורי גבורה איך הוא חצה את אפריקה על שלוש ציריות או התגנב בלילה לקן מחבלים בעומק השטח. מהסיבה הפשוטה שלמעט שם הדגם – אין שום קשר בין המכוניות האלה. ואם מעולם לא הכרתם את הדיפנדר הישן אז במקרה הזה הרווחתם. לי אישית יש דיסוננס גדול מאד בין השם "דיפנדר" לבין המוצר שאת מושב הנהג שלו אני מחמם עתה. וכל מה שצריך לעשות כדי להתנקות מזה זה פשוט לקרא לו בשם אחר. אולי "דיסקברי" או אפילו איזה גיבוב אותיות קוריאה-סטייל יהיה מתאים יותר, הלחם מילים המשדרות מלוכה וסלעי גרניט.

דיפ דיפנדר

אז נשים רגע בצד את השם דיפנדר ובואו נסתכל רגע על כלי הרכב הסופר-מרשים הזה. אני מתכוון לקצר כאן כי כבר המון נכתב על הרכב הזה ותזמון הכתבה הזו אינו מקרי ומקביל לדבר המתרחש מאחרי הקלעים. בגדול, הדיפנדר החדש מיישם שלדה מאד מחוזקת של הדיסקברי 5. מרכב אחוד קשיח מאד אשר מטפל בעבודת השטח לא באמצעות פיתול וארטיקולציית מתלים אלא באמצעות תוכנות ניהול אחיזה. המתלים הם נפרדים עם קפיצי אוויר המשנים את מרווח הגחון על פני טווח של מ-16.5 ס"מ ועד ל-36 ס"מ מירביים.

רכב המבחן היה בגרסת דיזל 240 כ"ס ו-43 קג"מ, לתיבת ההילוכים האוטומטית 8 הילוכים ויש גם טרנספר עם LOW ממש קצר שגם יודע לעבור ל-HIGH תוך כדי גלגול וזה נפלא כשמתחילים תנועה עם נגרר כבד של 3.5 טונות (גריל גדול והמון בשר).

בעוד שעיצוב החוץ מאולץ מדי לטעמי ופסי הדריכה הדקורטיביים על מכסה המנוע ממש מכעיסים אותי. הם יותר מכל שגרירים של התפיסה החדשה בה לעיצוב יש קדימות לשימושיות. מצד שני תא הנהג וסביבת הנוסעים מצוינים. נכון. גם הם לא חפים מפיצ'רים מצועצעים שמנסים כמעט בכוח ליצור חיבור לכלי העבודה ההוא. אבל אם נסנן את כל הרעש הדקורטיבי – נקבל קבינה מצויינת מהטובות שיש היום בסצינת ה-SUV ועם אותה תנוחת נהיגה גבוהה ושלטת שבזכותה מאד אהבנו גם את המכוניות הפחות טובות שיצאו מסוליהול.

רשימות האבזור ארוכות מאד ומייגעות לכתיבה ובטח לקריאה. אציין מערכת שמע נהדרת, ממשק חדש והרבה יותר ידידותי על מסך מולטימדיה צף וגם כמובן מערך בטיחות אקטיבי מלא. בהחלט כרכרה ראויה לעידן המודרני.

נהיגה

פרופיל הנהיגה במבחן הקצר הזה בא לדמות יום של תיור שטח. וזה מכיל נסיעת כביש ארוכה, פרק שטח של כמה עשרות קילומטרים ונסיעת כביש ארוכה בחזרה הביתה. היעד של המסע הוא צומת שבילים אי שם בין שני ערוצים נפלאים ורצינו לראות אם הוא זז.

כצפוי פרק הכביש עבר במהירות ונוחות נהדרת. אחרי כשעתיים וחצי הגענו לנקודה בה הצמיגים יורדים מהכביש לעפר. בדרך גילינו כלי רכב המשייט במהירות ונוחות רבה ומציע NVH ברמה סופר-גבוהה. למעט רחש טורדני שהגיע מהאיזור שמאחרי מראת הפנים (ולא הצלחנו לאתר את המקור שלו), הקבינה שקטה, מבודדת וממוזגת היטב. בכביש המשקל העצמי של 2.3 טונות מורגש היטב בפניות ובתאוצות ביניים. הכלי מעט גמלוני ומתגלגל מדי ותאוצות 80 ל-120 קמ"ש לא הכי חזקות אם כי עדיין בהחלט טובות. צריכת הדלק לעומת זאת הייתה הרבה יותר גבוהה מהצפוי ולא הצלחנו לשפר ממוצע של 10 קילומטרים לליטר.

שטח

לפנינו כ-45 קילומטרים של שבילי מדבר משובחים. מרביתם ערוצי נחל חצציים ועתירי התנגדות, כמה שבילים מהירים יותר ואפס אתגרי עבירות. לאור החוויה שהייתה בהשקת הרכב על משלט 21 (שנסגר זמן קצר אחרי – סיפור ארוך…) הרגשנו שאפשר לוותר על פרק העבירות בסלעים. פרק שבדיעבד חשף את נקודת התורפה הגדולה ביותר של הרכב הזה.

אגב נקודות תורפה. הצמיגים. אלו סופר רגישים לצביטות ונקרים ועם חישוק 20 אינץ' אין בהם מספק בשר כדי לרדת אפילו מ-30 PSI. ובמשך כל נסיעת השטח קינן בליבי החשש לקרע נוסף בצמיג מאד יקר. זו הסיבה שנסענו מאד לאט ובזהירות אפילו במחיר נוחות שכן בקצב מהיר יותר של 70 קמ"ש איכות הגיהוץ לא פחות ממופלאה.

בקונטקסט הזה הדיפנדר תפקד נפלא. הוא התגבר על החצץ העמוק בנחל בשילוב של מרווח גחון גדול, ומנוע חזק שפילס דרך בהתנגדות בלתי נגמרת של הזיפזיפ (או "פשפש" תלוי מאיזו תפוצה אתם). שימוש בטריין ריספונס במצב חולות נתן לי את זמינות הכוח המיידית שהייתי צריך כל אימת שהרגשתי את הכלי נשאב פנימה לתוך הקרקע.

בכמה נקודות שבהן היה צריך להניף גלגלים לאוויר כדי לעבור חריצי מים או מדרגות ששטפונות יצרו בעונה הקודמת, הדיפנדר התמודד בלי בעיה או דרמה. כך שיצאנו חזרה לכביש באור אחרון ללא תקלות ועם הקלה גדולה.

כצפוי בתנאים האלה צריכת הדלק ירדה ל-7.5 קילומטרים לליטר ובשלב מסוים גם הבלמים החלו לצייץ מאבק שהצטבר עליהם.

מה פחות?

המיקום של האינטרקולר בצד החזית הוא פשוט שערוריה. אינו מוגן בשום אופן שהוא ובמיקום שסלעים ינשנשו אותו למוות. בשלב הזה עדיין אין מיגון גחון ראוי לעבודת סלעים (אפילו שאנו יודעים שיש כזה בפיתוח).

צמיגים, צמיגים ועוד צמיגים. המקוריים על 20 אינץ' בעלי ערך דקורטיבי בלבד. עד שלא יהיו 18 אינץ' עם יותר בשר עליהם העמידות של הכלי הזה מוטלת בספק. גם תא המטען שכאן (עם רצפת פלסטיק קשוחה ונהדרת) קטן יותר מזה של הדיסקברי 5 ובטח משל הדיסקברי 4 הנהדר.

תיקוני שדה. בואו לא נתחיל עם זה. גם אם במקרה יש לכם חיישן ספייר בתא הכפפות ואתם יודעים ומסוגלים להחליף אותו לבד בשטח. עדיין יהיה עליכם להיעזר באיש של לנדרובר עם חולצה של לנדרובר ועם לפטופ של לנדרובר כדי לאפס את התקלה. מאסקינג טייפ וג'בקה כבר לא אפקטיביים.

מושב הנהג באופן ביזארי היה לי קצר וחסר תמיכה לרגל שמאל. כאילו הוא מנסה להצמיד אותך בכוח לשמשת הצד. עוד משהו שנשאר מהדיפנדר ההוא.

סיכום

רכב המבחן יעלה לכם 585 אלפי שקלים. שבכל מימד זה המון כסף. אבל…תקבלו המון מכונית. נוחה ומהירה על הכביש ועם יכולת שטח סטנדרטית מצוינת והרבה יותר גבוהה ממה שרובנו, המטיילים, באמת צריכים. הגג שלה מספק קשיח כדי לאכלס אוהל גג עם שני בוגרים בתוכו והאוטונומיה של טווח הנסיעה מספיק גדולה כדי לצאת לטיול ארוך וראוי שישים אבק היכן שלא היה הרבה זמן. קחו בחשבון שמדובר מכונה סופר-טכנולוגית ומאד מורכבת וככזו יש פוטנציאל ליותר דברים שיכולים להתקלקל. בלב הבוש כשנדלקת נורת צ'קאינג'ין זה מאד לא נעים שעות רבות מכל מרכז שירות שיכול לעזור.