יום חמישי , 28 מרץ 2024
אז"מ TL סטינג. מלהיב, מבצע ואיכותי. להיות שותף בסטינג זו אחת הדרכים הטובות ביותר לחוות תעופה ספורטיבית. צילום: תומר פדר

חוויה אווירית – TL Sting S4

הסטינג S4 הוא המוצר האחרון והחדשני ביותר של TL הצ'כית. תוצר עשר שנות פיתוח של עבודה בסיבי פחמן, תיכנון פרופילים אירודינאמיים מתקדמים, אלפי שעות באוויר ומשוב ממאות טייסים מרחבי העולם הטיסים מדי יום בכלי הטיס הקלילים של היצרן הזה. ו-TL מאד גאה ב-S4 אשר הוצג רק ב-2010 וכיום מוביל את ההיצע בן ארבעת הסוגים (TYPES).

רוצה גם אתה לחוות טיסה בסטינג?

ומה עם טיול 4X4?

Sting S4 המיוצר על ידי TL בצ'כיה. נציג של הדור העדכני והמלהיב ביותר של עולם האז"מ. איכות כוללת מעולה ואיבזור בטיחות הכולל גם מצנח בליסטי לכלי הטיס. צילום: תומר פדר

התקנות מגדירות אז"מ כבעל משקל המראה מירבי של 1320 ליברות (כ-594 ק"ג), בעל מהירות הזדקרות מירבית של 45 קשרים (כ- 83 קמ"ש), מהירות טיסה מירבית של 120 קשרים (כ-222 קמ"ש) עם לא יותר משני מושבים, לא יותר ממנוע יחיד, בעל מדחף עם פסיעה קבועה וכן נסע (גלגלים) שאינם מתקפלים. כלי טיס העונים על הדרישות הנ"ל יכולים להיות מוטסים על ידי טייסים שעברו קורס טיס ייעודי לאז"מ ואינם צריכים לעבור את המסלול הארוך והיקר יותר של התעופה הכללית.

והסטינג עונה או עולה על הדרישות. הנתונים החשובים הם מהירות הזדקרות של 34 קשרים, מהירות שיוט מירבית של 154 קשרים ומהירות מירבית Vne של 165 קשרים שזה 305 קמ"ש. מעטפת הביצועים הרחבה הזו היא תולדה של מבנה אירודינאמי "נקי" המצמצם את הגרר ככל הניתן, פרופיל כנף מתקדם ומדפים המוסיפים גרר ועילוי להורדת מהירות בנחיתה. לא נפקד כאן המנוע. 100 כ"ס המסופקים ממנוע רוטאקס 912ULS, מנוע שפחות או יותר קובע את התקן במנועי אז"מ. הקוקפיט משלב חיווי "זכוכית" (הכינוי לקוקפיט דיגיטאלי מלא) עם מחוונים קלאסיים שאינם זקוקים לחשמל כדי לעבוד ומקנים בכך יתירות חשובה, אוזניות עם מערכת מנחיתת רעשים מובנית וממשק בלוטות' לטלפון נייד. יש אפילו טייס אוטומטי ומד G. גם מקומו של המצנח הבליסטי לא נפקד ותורם רבות לתחושת הבטיחות ולסיכויי ההשרדות במקרה של כשל מוחלט (בניגוד להדרגתי) של המנוע או אובדן שליטה. לצד איבזור "מפנק" כמו מדפים הנפתחים חשמלית, ואפשרות נדירה לכוון את מרחק הדוושות (שניהם פריטים לא שכיחים במטוסי תקציב) קשה שלא להתרשם מהכמות רבה של סיבי פחמן גלויים לעין בכל מקום בקוקפיט. ומה שלא קרבון חשוף, מרופד בעור. תחושה ומגע של מוצר עילית.

הקוקפיט של סטינג S4 מערב חיווי זכוכית עם מחווני וואקום קלאסיים. שימו לב למנוף הקיזוז, טייס אוטומטי, טרנספונדר ואפשרות לכיוון מהיר של מרחק הדוושות. הידית האדומה מוך ברך שמאל של הטייס (צד ימין במקרה הזה) היא לפתיחת המצנח הבליסטי. צילום: תומר פדר

המחיר? חייבים לשאול אה? אז ככה המחיר הבסיסי הוא כ-400 אלף שקלים, המטוס שאנו פגשנו, מגיע לכמעט 600 אלף שקלים. העלות הזו מחולקת בין שלושה שותפים. זה הרבה כסף באופן מוחלט אבל בעולם התעופה מדובר כמעט בעלות המינימאלית בה תוכל לומר לחבריך "המטוס שלי_______"(השלם את החסר).

הבעלים של המטוס (שותף כאמור) גבי, בחור נמרץ וגבוה, בעל חברת "לביא מדיה" – זו אגב אחת מחברות הפרסום החדשניות יתר שנתקלתי בהן. לצד קמפיינים על שלטי חוצות גדולים באיילון ומיקומי-איכות אחרים, לביא מדיה גם מפתחת פלטפורמות פרסום חדשות כמו למשל באמצעות בלוטות' – ממוקד מיקום ועוד. גבי עצמו, למרות גילו הצעיר טייס כבר 14 שנים וצבר מאות שעות על מטוסי תעופה כללית. אבל הוא לא חש מיצוי שם, ויש לי הרגשה שמעט השתעמם לחזור ולטוס באותם ארבעה נתיבי אוויר קבועים שיש למטוסים הקלים בישראל. "מי שבאמת רוצה לטוס בארץ חייב לטוס באז"מ" אומר גבי כשהוא מסביר את המעבר לתעופה הספורטיבית. וזה לא רק החופש – היחסי – בטיסה אלא גם עלויות מופחתות יותר מרכישת המטוס, דרך התחזוקה השוטפת ואפילו הדלק הוא דלק 95 נטול עופרת רגיל לגמרי ולא דלק מטוסים יקר.

טיסה

המפגש הראשון כלל ברובו צילומים סביב מנחת ראשון לציון. אני מציין זאת מכיוון שצילמנו באחר צהריים בו נשבה רוח של יותר מ-10 קשרים – וערבולים המתלווים למפגש של הרוח המגיעה מהים עם קו החוף והדיונות של ראשל"צ. כשנחגרתי במושב עם רתמה רחבת-רצועות, מתחתי אותן חזק בציפיה לטיסה קופצנית ומלאת חיתחותים – דבר אופייני במטוסים בעלי משקל קל (או נכון יותר עומס כנף נמוך בו המשקל שכל ס"מ רבוע תומך). אולם להפתעתי הטיסה הייתה חלקה באופן מפתיע. היו חיתחותים, וגבי עמל קשה למדי – ובכשרון רב – בהקפות הרבות שטסנו סביב השדה ובכל זאת – הטיסה הייתה נעימה ומהנה מאד.

טיסה בסטינג S4. למרות הרוח החזקה והמשבים, חווית הטיסה בסטינג חיובית מאד. לא מעט בזכות ראות מעולה החוצה. צילום: תומר פדר

ארבעה ימים אחר כך נפגשנו שוב. הפעם עם מטוס שני – מסוג טקסן – לטיסת קרוס קאנטרי. נתיב הטיסה לקח אותנו מראשון דרך רמלה לכביש 6 ואז לאורכו דרומה עד לחליפה מזרחית לבאר שבע. מתפעלים מהנוף הירוק הנשקף מחופת הבועה השקופה של הסטינג, מחליפים בקר בבקר אוויר בדרך דרומה ונוף השדות מתחלף לצהוב של המדבר. הסטינג לא אוהב לטוס לאט. הוא חש בנוח מעל 100 מייל לשעה וישייט בעליזות גם על 140 מייל"ש. לאט יותר מזה התחושה לא נוחה והמטוס זע יותר מדי תחת הישבן ודורש עבודה רבה מצד הטייס. טוס בתחום המהיר יותר והסטינג האתלטי יהיה נטוע ויציב כקטר. והתחושה הראשונית בישבן מקבלת אישור כשהסטיק ביד. המשקל שלו משתנה בתלות המהירות ולחץ האוויר על המאזנות הקטנות. טוס לאט והסטיק יחוש חמאתי כשהמטוס נמרח מצד לצד – האץ לתחום היעיל שלו והסטיק מתהדק, משקלו גובר והתגובות של הסטינג מתחדדות. התחושה ביד היא ברמה שמיימית. ודי מהר אתה כבר לא חושב על ההטסה אלא פשוט "לובש" את האווירון עליך כשרתמת הבטיחות מותמרת לשלייקס.

באר שבע מאחורינו, מגיעים לצומת טללים ופונים שמאלה לשדה בוקר, 4 דקות ואני – מתוך הרגל מנסה ברוחי לפנות ימינה בצומת – אבל אנו באוויר וגבי הטייס ממשיך ישר למצוק הגבוה ולנחל צין. הנשימה נעתקת כשהקרקע נשמטת מתחת לכנפיים ואנו נכנסים ללונה פארק גיאולוגי שכהאדמה תחתינו רותחת בגוונים של הבוקר. עוד כמה דקות ואנו חולפים את הגן הלאומי עבדת, כלא נפחא והנה לפנינו מצפה רמון ובפינה המזרחית שלה מלון בראשית. מדי פעם אנו חולפים עופות דורסים. וזה די נדיר להביט לדיה עצומה בעיניים בגובה 3,000 רגל מעל לפני הים.

ה"מדף" בו מותר לאז"מ לטוס הוא בין 200 ל-500 רגל מעל לפני השטח. בעולם מתאפשר להם לטוס גם בגבהים רמים יותר – אצלנו רק באישור מיוחד וטרנספונדר. וזה אומר שרוב הזמן אתה קרוב מאד לקרקע. אז כשקיר המכתש חולף אנו צוללים פנימה לתוכו. לא צלילה מאד דרמטית אבל בהחלט כזו שמרשימה את אבריך הפנימיים. לשמחתי איני נמנה על בני הבחילה ואני די נהנה מכוחות ה-G.

הטיסה במכתש מהפנטת אבל היא רק הפתיח לנחל נקרות. שער רמון, המפגש של נחל גוונים והנקרות ומצד סהרונים ואנו בערוץ הנקרות. ערוץ נחל מהיפים אם לא היפה ביותר שיש אצלנו, אותו היה לי העונג לעבור במגוון רב של כלי רכב עם שניים או ארבעה גלגלים. אבל לא ככה. גבי נהנה מההשחלה של המטוס בערוץ, נזהר שלא לרדת נמוך מדי ואני מהופנט מהמראות, מוקסם מהאווירה ומהקצב שבו הנחל עובר תחתיי. שעה ורבע ואנו "מתארגנים" לנחיתה בעין יהב. גבי מקטין מהירות, סל"ד הרוטקס ירד מ-4300 לסרק, ומשיכה מהירה במנוף הקיזוז מיד גורמת להאטה מורגשת. מדפים נפתחים והסטינג מאט עוד יותר בצלע עם הרוח, וכשאנו פונים לפיינל כבר המדפים פתוחים "מלא" והקרקע תחתנו איטית בתנועתה. רוח מערבית קלה סוחבת אותנו מזרחה, האף לתוך הרוח וגבי מחזיק את הסטינג מעל למסלול עד שאובד הפוטנציאל והסטינג נוגע ברכות במסלול. ללא אבק על משקפי השמש, ללא חצץ בנעליים או קלאנקים בטרנספר. עדיין עם הריח של המקלחת מהבוקר, אנו מדוממים ויוצאים מהמטוסים למנוחה קצרה ופינוק הכולל נס קפה מתרמוס ועוגיות בראוניס ביתיות להתפאר.

הדרך צפונה דרמטית בדרכה. השמש כבר גבוהה בשמיים וגוני הצבע של הבוקר נעלמו. גם הרוח התחזקה ודרום ים המלח ומישור עמיעז מקבל אותנו עם חתחות לא נעים. צריך לעבוד עם כל משטחי השליטה כדי לשמור את הסטינג שיהיה בטיסה סימטרית ולא "יסרטן" בגלל המשבים החזקים. המטוב המוביל טס לאט  – רק 90 מייל"ש – והסטינג המהיר מתקשה לעמוד בקצב האיטי.  אנו מבקשים ממנו להאיץ ורק 10 מייל"ש יותר הסטינג חוזר לתחום היעיל שלו וכל העסק מתהדק וחש יותר טוב. מעל ים המלח אנו מנמיכים מעט עד שמד הגובה מורה על רום שלילי – ללמדך כי אנו טסים באוויר אבל מתחת לפני הים. גבי פותח מנוע מלא ומכניס רגל ימין לטיפוס הארוך לקראת שתי הקפות מרשימות מאד של מצדה. וגם זה משהו שאדם חייב לעשות לפחות פעם בחיים. אני נזכר בהורדוס ומחייך.

טיסה בסטינג S4. אחרי מרחבי הנגב והערבה, החזרה לכך יוצרת מחנק. עמודי חשמל גבוהים, אנטנות סלולריות בכל פינה וגורדי שחקים. צילום: תומר פדר

נשארים בגובה וממשיכים צפונה לאורך מצוק ההעתקים. הפניה מערבה מגיעה מוקדם, לפני מצפה שלם כשהיעד הוא מנזר מרסבא. אני חייב להודות שמעולם לא ביקרתי במקום – אבל אחרי ההצצה מאוויר הוא בהחלט הופך ליעד לביקור. משם ממשיכים להר חומה, העיר ירושלים מצפון לנו, חולפים על פני בית החולים הדסה ומתחילים בהנמכה מעל פארק קנדה ולטרון. פתאום הנוף נראה לי צפוף מדי ומלא מדי בעמודי חשמל גבוהים מדי. אהבתי את החופש של הדרום ועכשיו המטרופולין מחניק. אנו נוחתים בראשון דקה אחת בדיוק לפני המועד המתוכנן שהוגש בתכנית הטיסה.

אז"מ TL סטינג. מלהיב, מבצע ואיכותי. להיות שותף בסטינג זו אחת הדרכים הטובות ביותר לחוות תעופה ספורטיבית. צילום: תומר פדר

ההקפה והנחיתה במנחת ראשון מלחיצה אותי. גבי מסביר על הסכנות: עמודי חשמל גבוהים מאד מדרום וממזרח, תנועת כלי טיס לשדה דוב מעל, מנחת טיסנים מצפון ואנו צריכים להשחיל את הסטינג לתוך מנחת אספלט צר בין עצים נמוכים. זו הנחיתה הראשונה שלי במנחת הזה – כנוסע כמובן – וגם כך זה מלחיץ. משתלבים לצלע עם הרוח, גבי עם בד"ח "עם הרוח" מכין את המטוס לנחיתה ושוב אני מתרשם כמה מהר הוא מגלח מהירות בזכות הגרר של המדחף ושל המדפים. מהירות האוויר יורדת והסטינג שוב זז הרבה תחת הישבן. עבודה רבה נדרשה כדי להשאיר את המטוס על קו האמצע כשמשבי רוח משתנים מטלטלים אותך והמטוס חש "LOOSE" תחת הישבן. הנחיתה עוברת ללא דרמה נוספת ואנו מסיעים לעמדת התידלוק. 42 ליטרים של בנזין 95 נטול עופרת. זו הייתה צריכת הדלק שלנו בכל ההקפה הזו. ואני לא חושב שיש מכונית שתהיה מסוגלת לקחת שני אנשים, במהירות כזו ובמרחק כזה על 42 ליטרים.

השעה 11:30 – עוד אוכל להספיק לברנץ' של יום שישי עם דנה אשתי. בדרך הביתה על הקטנוע אני קולט פתאום שזה הקטע הכי מסוכן בהרפתקה של היום.

תודה מיוחדת לגבי לביא על שהעמיד לראשותנו את כלי הטיס היקר שלו ועל הרצון לעזור ולסייע. צילום: תומר פדר

תודה מיוחדת לגבי לביא על שהעמיד את מטוסו היקר לראשותנו ועל החוויה הבלתי נשכחת.

Check Also

200% סוללה! פריצת הדרך לה חיכינו

amprius האמריקאית מציגה סוללה עם דחיסות אנרגטית כפולה מזו שאנו מכירים. 500 וואט/שעה לק"ג. המשמעות היא הכפלת הטווח החשמלי בסוללה במשקל רגיל או שימוש בסוללה קטנה

3 comments

  1. אחלה כתבה, מטוס מדהים, תמונות יפיפיות.. רוני, תביא עוד מהתעופה..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 × one =