שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
התהליך שעברה מאזדה 3 לא פחות ממדהים. המכונית שהייתה ציר מרכזי של שוק הרכב, שבכל השקת דור חדש שלה המתחרים עצרו נשימתם בציפייה למחיר אליו כולם "יישרו קו", שינתה פניה. היא גם בין המכוניות הבודדות שזכו לככב על שם של ספר – "כושי בלאנטיס" (מאת: אייל עמית). ובכן אותה מכונית הפכה להיות דגם נישה. מרצון ושלא מרצון.
על מאזדה עברה הסופה המושלמת: משבר פיננסי, אחריו אסון פוקושימה שהשבית את המפעל ביפן ואחריו אסון טבע שחיסל את המפעל הגדול של בתאילנד – נראה היה כי האלים פשוט לא רוצים שמאזדה תצליח. קו הדגמים שלה מספר היטב את הסיפור. אין דיזל, אין דגם היברידי ואין PHEV (חשמלית הוצגה ממש עכשיו ודי בהפתעה). וגלובאלית, בואו נזכור, מאזדה היא יצרנית קטנה. קטנה אבל ממזרה – ולא פעם מצליחה לחדש היכן שאחרים כלל לא מסתכלים.
כשהבינו במטה החברה שאין שום סיכוי להילחם בשוק עם נפח יצור גדול – הם שינו כיוון. ושינוי הכיוון מתבטא בבעיטה למעלה של כל הפרמטרים הקשורים באיכות (ותפיסת האיכות) בדגמים שלהם. זה התחיל בדור הנוכחי של רכבי הפנאי שטח וקיבל תאוצה גדולה יותר עם הצגת המאזדה 3 החדשה.
מאזדה 3 החדשה היא במובנים רבים "כל חדשה". זה מתחיל מפלטפורמה חדשה עם בסיס גלגלים עצום של 272.5 ס"מ עד כמה הוא גדול? ובכן בסיס הגלגלים זהה במידות לזה של הדור השני של מאזדה 6 וגדול ב-5.0 ס"מ מזה של הדור הראשון של מאזדה 6 (נכון "שש" לא "שלוש"). לצד המידות הגדולות יותר יש מאחור מתלה בתצורת קורת פיתול (מול הרב-חיבורי בדור היוצא) – עם יתרונות וחסרונות משלו.
העיצוב ממשיך באבולוציה מאד נאה את קו העיצוב של מאזדה בשנים האחרונות. אהבתי את הפתרון לחרטום שהוא בעיניי אלגנטי הרבה יותר מהזיזים הבולטים בחזית של רכבי הפנאי שטח שלהם. המרכב זורם בגלים כמעט אורגניים מקצה לקצה ויוצרים מרכב 4 דלתות מהיפים שיש עם פרופורציות נאות בכל ממד.
כשנכנסים לרכב מחכה לכם ה"וואהו". איני רוצה להלאות בתיאורים של מה שאתם יכולים לראות במו עיניכם בצילומים. מאד יפה. מה שאי אפשר להעביר בצילום זה את המגע. וכאן מאזדה שיחקה אותה עם פנים ברמה הגבוהה ביותר שמגיעה מהמזרח. החליפו את סמל מאזדה שבמרכז גלגל ההגה בזה של אאודי, ב.מ.וו או מרצדס וזה לגמרי יעבור. כזה וואהו.
רשימת האיבזור ארוכה מאד. אם זה איבזור בטיחות אקטיבי מקורי המכיל בקרת שיוט אדפטיבית, ועוד מערכות עזר רבות לנהג לצד 7 כריות אוויר ובקרת יציבות ומשיכה. גם בצד איבזור הנוחות הרשימה ארוכה ותוכלו להוריד אותה מכאן. לא תמצאו ריפודי עור וגם לא תצוגה עילית שיש בדגמי מאזדה אחרים וזולים יותר. המולטימדיה בעברית מלאה – מסך 8.8 אינץ' – ועם ממשק מהיר מאד לאנדרואיד וקאר פליי בהם נעשה עיקר השימוש בנסיעה שלנו.
בתחום ההנעה אין בשורות. מנוע 2.0ל' בנזין אטמוספרי מסדרת "סקאיי אקטיב G" (לא סקאי אקטיב X החדשני) עם תפוקה של 165 כ"ס ו-21.7 קג"מ שזה קצת יותר מהמקובל בתעשייה למנועים כאלה (150 כ"ס ו-20 קג"מ לרוב). הורדת הכוח לכביש היא רק לגלגלים קדמיים דרך תיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית עם 6 הילוכים וגם זו מסדרת סקאיי אקטיב. עוד ראוי לציין דיפרנציאל קדמי עם ניתוב מומנט אקטיבי (לסיוע בפניות) וגם חישוקי 18 אינץ' כסטנדרט.
נסיעת המבחן במאזדה 3 החדשה נעשתה על פני סוף שבוע ארוך. בין סידורים בהולים של יום שישי, לארוחות עם המשפוחה וגיחה מהירה לפגוש חברים לרכיבת אופניים בסוף השבוע. ובכל האירוע המתגלגל הזה, מאזדה 3 החדשה הייתה שותפה נעימה ומהירה לדרך.
איכות תא הנהג והנוסעים בעלת ערך מוסף בכל נסיעה – זה פשוט כיף להיכנס ולשבת בתוך סביבה כזו טובה. לוח המחוונים עשיר במידע – עושר שיכול להיות רב מדי לאחדים – ואפשר לדלל ולבחור מה מוצג ומה לא. חלק מהחיווי מפוזר ודורש הכרה אינטימית יותר עם התצוגה ובעיקר זמן קבינה רב יותר.
ספיגת המהמורות בעיר הייתה טובה למדי. חישוקי 18 אינץ' וצמיגים בחתך 45 לא משאירים הרבה "בשר" לצמיג כדי לספוג אספלט עירוני שבור ופתחי ביוב שקועים מדי. אתם תרגישו את השברים בדרך – אבל המאזדה 3 החדשה סופגת את רובם ולא מקרקשת או מווברצת כמו הספיריט 2.0ל' שהייתה לי ב-2006 (5 שנים אצלי – אפס תקלות).
ללא טורבו או תיבת הילוכים רובוטית או רציפה כמעט שכבר שכחנו איך מכונית כזו נוסעת. צריך לחזור להתרגל לסל"ד ולהעברות ההילוכים החלקות. כאן יש ביקורת לגבי בידוד הרעשים בסל"ד גבוה. המנוע נוכח בסוג של חיווי קולי שמודיע שעבודה נעשית בין הכנפיים בחזית. ואותה עבודה תביא אתכם ל-100 קמ"ש ב-8.5 שניות ולמהירות מירבית של 208 קמ"ש (נתוני יצרן בשני המקרים).
מחוץ לעיר גיליתי מכונית שיוט מהירה ביותר. היא מרגישה בנוח ונטועה בקצב של כביש 6 פלוס עוד קצת. בתנאים האלה הסל"ד יהיה מתחת ל-3,000 וצריכת הדלק מצויינת עם כ-14 קילומטרים לליטר. זו לא מכונית נהיגה אשר תפרח בפיתולים, אבל כן תהיה מהירה בטווחים הארוכים כשצריך לכסות מאות קילומטרים במהירות ונוחות. אגב נוחות – הופתעתי לגלות NVH נהדר עם מעט מאד רעשי רוח וכמעט נטול רעשי כביש ומנוע בתנאי שיוט.
והביקורת? אז…יש. ב-145 אלפי שקלים ויסלחו לי הטבעונים, אני רוצה ריפודי עור וגם תצוגה עילית. המושבים האחוריים נמוכים ועשויים להקשות על נוסעים בוגרים ומאחור גיליתי תא מטען בעל סף ופתח קטנים יחסית ועם מעבר צר למושבים האחוריים (מתקפלים בשני שליש). בהקשר הזה הפתרון של סקודה הכי נכון. שם באוקטביה דלת תא המטען עולה יחד עם השמשה האחורית. בקרת השיוט האדפטיבית. רוב הזמן עובדת נהדר – בכביש מפותל אלומת המכ"מ כנראה שצרה יחסית והרכב שאחריו עוקבת יוצא ממנה. זה יותר חוסר אחידות לא נעימה במהירות השיוט. לא תמיד, לא בכל פניה אבל זה שם. דבר נוסף בו נתקלנו זה הקודן המקומי – שיצר הודעת תקלה במערכת של הרכב ועברתי כמה מחזורי ריסטארט וקללות בצרפתית מדוברת עד שהעסק חזר לתקינות.
מה חסר לי? טורבו. מבלי לגרוע מהביצוע הנאה של מנוע ה-2.0ל' של מאזדה, כבר כל-כך התרגלנו והתמכרנו ל-BOOST שמגיע בסל"ד נמוך ממנוע טורבו שכל דבר אחר מרגיש פתאום חלש.
נראה שהשוק הוא "נגד" מאזדה 3. למה? כי היא לא SUV והיא לא היברידית. שני תנאי הסף להצלחה בישראל (לפחות עד שהאוצר החליט לצמצם את ההטבות למכוניות הירוקות ובפועל יחסל את הסגמנט הזה בשנתיים הקרובות). אולם אחרי שנהגתי בה, וקראתי את מה שקולגות שלי כתבו עליה, המסקנה שלי היא שמאזדה 3 החדשה היא אחת הקניות הבטוחות ביותר שלקוח פרטי יכול לעשות היום. למה? בגלל האיכות, בגלל שהיא לא תוצר של טרנד ובגלל שהיא מסתמכת על טכנולוגיה מוכחת וכן – עדיין מיוצרת ביפן.
