שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
שעתיים לתוך הנהיגה ברכב הזה עוד חשבתי לעצמי: "איזה פיצוח מבריק"! מרצדס שיחקה אותה ביג טיים כשבחרה לצייד את גרסת הפלאג-אין הייבריד של ה-GLE דווקא במנוע דיזל. מהלך אחד ששם את מרצדס, שוב, קומה מעל למתחרים שלה.
סיכום
כמנהגי בתקופה האחרונה בה הפרעת הקשב הכוללת מחייבת להקדים את הזנב לראש. אפתח בסיכום. בהקשר של התנועה בישראל, עם העומסים, מגבלות המהירות והמרחקים שיש לנו כאן. גרסת הפלאג-אין הייבריד היא בינגו! דינאמית היא מביאה לסף המדרכה 320 כ"ס ו-70 קג"מ ולמשאבת הדלק ממוצע צריכה (מבחן שלי) של 14.0 קילומטרים לליטר. צריכת דלק וטווח חשמלי שנותנים לרכב הפנאי המהודר הזה של מרצדס טווח נהיגה של קרוב ל-700 קילומטרים על מיכל אחד. המחיר הנושק ל-700 אלף שקלים כנראה שלא יזיז לקהל המטרה. שעתה יוכל ממש להתעלם ממשאבת הדלק כמעט לגמרי.
פלאג-אין דיזל
בנובמבר 2019, שעבר נהגתי ב-GLE דיזל. נהיגת בכורה לפלטפורמה החדשה של ה-GLE, לראשונה עם 7 מושבים, והופעת בכורה לדור חדש של מנועי דיזל 6 ציל' טוריים – מדהימים. הרכב ההוא העיף לי את הכובע בזכות שילוב של דינאמיות מופלאה, חסכון אדיר בצריכת סולר וכמובן חווית פאר של מרצדס מהדור האחרון. הרבה לא השתנה בדגם עצמו. עיקר הפיזיולוגיה נותרה זהה ורק התווספה לו מערכת ההנעה החדשה (אצלנו). מה יש בה?
זהו דור הפלאג-אין השלישי במניין של דיימלר. המערכת מכילה מנוע טורבו-דיזל 4 ציל' בנפח 2.0ל' המפיק 194 כ"ס ו-40 קג"מ. בנוסף אליו יש גם מנוע חשמלי, חזק למדי, המפיק עוד 136 כ"ס ו-44 קג"מ. התפוקה המשולבת עומדת על 320 כ"ס ו-70 קג"מ מכובדים בהחלט. עוד יודעת מרצדס לספר לנו על יכולת לנסוע על חשמל במהירות של עד 160 קמ"ש וכי המנוע מוזן מאכבר סוללת ליתיום עם קיבולת של 31.2 קוט"ש. דבר שאמור לתת לבנץ טווח חשמלי של בין 90 ל-99 ק"מ (תקן WLTP מתוך ההודעה לעיתונות של המפעל). זמן הטעינה עומד על בין 1.5 שעות מעמדת טעינה של 7.4 קו"ט ועד 5 שעות אם תתקעו את כבל הטעינה היישר לשקע החשמל בבית. לבנץ גם יכולת טעינה מהירה של עד 110 קו"ט DC וזו תארך כ-20 דק'.
עוד פריט מידע אחרון למי שיכול להעריך זאת. המנוע החשמלי "יושב" בין מנוע הדיזל (האורכי) לבין תיבת ההילוכים – על כל תשעת הילוכיה. מצמד מפוקד מחשב דואג לחבר ולנתק כל אחד בנפרד מממיר המומנט המשמש כ-באפר שמחליק את המעברים. בנוסף, זה מאפשר למרצדס להישאר עם תיבת הילוכים פלנטרית מלאה וגם…הנעה כפולה קבועה נפלאה.
כל השאר, מרכב, עיצוב פנים ואבזור אין באמת הבדלים למעט העובדה שבישראל ה-GLE פלאג אין משווקת רק עם חבילת אבזור AMG הכוללת בין השאר חישוקי 20 אינץ' ועוד פריטים רבים.
נהיגה
הדבר העיקרי ואולי החשוב ביותר כשיש מערכת הנעה מורכבת וחכמה היא שאנו כנהגים לא נצטרך להתעסק איתה. שתהיה שקופה. שתעבוד לה שם ברקע ותניח לנו להתעסק עם הסמסים כרגיל. אהבתי מאד את המפגש עם ה-GLE החדש, והפעם זה לא שונה. קוקפיט MBUX דיגיטלי מלא עם הפעלה קולית שאשכרה מבינה אותי (שיגעתי אותה עם החלפת צבעי תאורת האווירה. 64 גוונים ולא פיספסתי אף אחד!), התממשקות מהירה וחלקה לאנדרואיד שלי ותפעול אינטואטיבי לגמרי של התפריטים השונים ושל כמה מתגים נוספים השולטים על מרווח הגחון ועל מצבי הנהיגה. שם באחרון, מצאתי גם מצב "OFFROAD" ששימח אותי מאד. אז נסעתי לשמה.
בתוך העיר הכלי הגדול נעים מאד, מגהץ היטב, ובעיקר מבודד מצוין מרעש וחום חיצוניים. גם סך השמש הדקיק על גג השמש הפנוראמי מצליח לעשות עבודה טובה ותוך דקות החלל מצונן. יתרה מזאת, כשהרכב מחובר לטעינה, בקרת האקלים תדע לצנן את המכונית לפני הנסיעה. COOL – תרתי משמע. בכלל, הרכב הזה קנה אותי כשגילית שלמרימי השמשות יש שתי מהירויות. ליטוף עדין יוריד את השמשה כפולת הזיגוג לאט ובסטייל. לחיצה עד למטה תוריד אותה מהר. המצב דומה גם כשצריך לסגור אותה כי המזגן בורח. עוד אהבתי שמאחור, בתא המטען העצום יש מתג שמוריד את הישבן כדי שיהיה קל יותר להרים דברים לתא. שירותי ביותר.
שיטוטיי בעיר מיצו כ-25 קילומטרים מהטווח החשמלי, ולמחרת באור ראשון יצאתי לכביש. כמו אחיותיה לאוטובהן. גם ה-GLE פלאג-אין מהירה מאד. תנו לה יעד כמה מאות קילומטרים ואופק אחד אחרי, והיא מרוצה. זה היה מרתק לראות את מערכת ההנעה בפעולה כשבקרת השיוט עובדת ומנוע הדיזל נדלק וכבה לסירוגין, טווח הנסיעה על מחשב הדרך לא יורד בקצב או במהירות שהקילומטרים עוברים.
בין מצבי הנהיגה השונים יש מצב חשמלי טהור, אבל גם מצב ספורטיבי. שמהדק לא רק את הפקת הכוח אלא גם את המתלים, ההיגוי, נקודות העברת ההילוכים ועוד. והוא מאד מאד (פעמיים מאד) מורגשת. על איזה כביש תלול ומפותל המטפס מאות מטרים מתחת לפני הים ועד מאות מטרים מעל לפני הים (איפה זה כבר יכול להיות?!) הקרנף החביב הזה שיחרר את כל הסוסים שלו וקבע קצב נאה מספיק שעשה לי לחץ באזניים בעליה! 70 קג"מ זה 70 קג"מ. התנהגות הכביש טובה, אם כי המשקל (2,655 ק"ג ריק) והגובה מורגשים. זו בכל זאת לא מכונית ספורטיבית קטנה.
בהגיעי לשטח, לחיצה על המתג הרימה את החצאיות המעוצבות מעל לחצץ של ערוץ הנחל. יחידת ההנעה שינתה פאזה (שמתם לב למשחק מילים…) כדי לתת יותר טורק ולפלס דרך בזיפדיפ העמוק. צמיגי כביש דקיקים על חישוקי 20 היו מקור הדאגה המרכזי שלי. אבל למעט זאת, הכלי המהודר צלח מכשולים קלים, בגאון, מטפל ביעילות של צרצור בקרת משיכה בכל הנפת גלגל לאוויר או אבדן אחיזה רגעי. בהחלט ללא דרמות. בשורה התחתונה, אפשר לנסוע עם זה בשטח – בזהירות הראויה. אין ספייר. יש ערכת ניפוח. בעסה.
מה פחות?
לא הרבה. חסר לי מאד האוורור למושבים. לטעמי כאן אצלנו בישראל זה פיצ'ר חשוב הרבה יותר מחימום למושבים. מנחש שאם אתם כבר יושבים מול איש מכירות באולם מרצדס זה משהו שניתן להוסיף. גם בסוף נסיעת המבחן לא הצלחתי להבין האם כדי לתפוס את בלם החניה אני צריך ללחוץ או למשוך את הכפתור הזה. הנהגים הסנובים ביותר ילינו כי הבלימה הרגנרטיבית גורעת קצת מהיכולת לדייק כירורגית בעוצמת הבלימה. לא הרבה ומתרגלים. ולסיום, מארז הסוללות העצום מבטל את שורת המושבים השלישית. אין 7 מושבים. למי רושמים 700 אש"ח?
