יום שישי , 29 מרץ 2024
טיול אופניים בסינגלים של משגב וגם אחד בצד של יעד. צילום: רוני נאק

הרפתקה על אופניים במשגב

רוני נאק

הציפורים עוד נחרו על העצים כשהדלקנו את הרכב לפגוש את החברים במשגב. שעת המפגש נקבעה לשבע בבוקר – כש"מקליקים" רבע שעה מאוחר יותר. ולאף אחד בחבורה אין קליטים. אירוני משהו.

ערב קודם וה-CRV שלוקח אותנו כבר עמוס עם שני אופניים, ציוד חובה לרכיבה וציוד אופציונאלי לים – "על כל מקרה שלא יגיע" כפי שכרמית אוהבת לומר. אז פתחנו גם את האופציה של הים אפילו שעוד לא ממש פתחנו את העיניים בחמש לפנות בוקר של יום שבת.

העמסה ערב קודם חוסכת לחץ ושכחה של דברים חשובים לפנות בוקר. הורדת גלגל קדמי והאופניים והציוד נבלעים בבטן הרכב. שתי שורות המושבים האחוריים מקופלים למשטח אחיד. צילום: רוני נאק

אם יש דבר אחד שאני אוהב בנהיגות המוקדמות של שבת זו הריקנות על הכביש. וואלק – שלושה מסלולים לצפון על כביש 6 ובקושי תשע מכוניות ממחלף קסם ועד לפניה ימינה בכביש 805 לעבר יעד ומשגב. שמש מוקדמת בקושי מצליחה לשלוח קרני אור דרך שבת שבהמשך נגלה שתהיה מעוננת ואפרורית. הדרך עוברת במהירות, קצב טוב "אירופאי כזה", ה-CRV נוחה וגולשת חסרת מאמץ על הכביש הריק. אחרי קצת יותר משעה (כולל עצירה לקפה של תחנת דלק) אנו מגיעים לחניון העפר בו מתרכזים רוכבי האופניים.

העליה למשגב – כביש נפלא וריק. מתאפק שלא להגזים – מלא ציוד מאחור. 193 כ"ס – חגיגה. צילום: רוני נאק

יער משגב – למי שאינו מכיר – הוא אחד ממעוזי רכיבת ההרים הוותיקים ביותר בישראל. יש לו היסטוריה עשירה וצבעונית של תחרויות, כמה מהסינגלים הראשונים שנפתחו בארץ – וגם לא מעט אתגרים והזדמנויות ליישם את מה שאנו מתרגלים על המדרכות ובדמיוננו. לרבים האיזור יכול להיות מאתגר מדי – לרבים אחרים זה בדיוק מה שצריך וכל אחד יכול למצא כאן משהו שיאהב. מדרך נוף רחבה ("שביל לבן"), סינגל קק"ל מסומן היטב שבחלקו יכול להיות מאתגר – אבל הוא מסורק ומטופח היטב ועד רשת של שבילי אופנועים ואופניים שמתאימה לרוכבים מיומנים וממוגנים. באנו לטעום מהכל.

המון אופניים מסביב, האדרנלין כבר זורם והאופניים מורכבים במהירות. צילום: רוני נאק

החבורה הפעם כולה על אופני הרים חשמליים מכמה יצרנים שונים – אז טווח ושיפועים לא יהיו היום בעיה. התכנית של המוביל המקומי שלנו היא להתחיל חימום על סינגל קק"ל בהמשך לתפור כמה סינגלים מאתגרים יותר, טכניים ומסולעים ועם כמה קפיצות ודרופים ולקינוח לחצות את כביש 805 לסינגל ה"אינטליגנטים". אחד מארבעת הסינגלים המאתגרים מאד שליד הישוב יעד.


מתחילים ברכיבה דרך היער המקסים. אין שמש אבל האוויר עומד והלחות חונקת. מהר מאד השיפוע הופך לתלול מאד והשביל מטפל בו בסדרת ברמים, שאמנת משופעת אבל גם מדורדרת ומתפוררת. הקטע הזה לא ממש מתוחזק והאחיזה מאתגרת. לא עוברות 7 דקות מתחילת הרכיבה ומתעוררת תקלה באחד האופניים.

דאבל לסינגל וחוזר חלילה. צילום: רוני נאק

אופני הרים חשמליים זה מוצר טכנולוגי – בסופו של דבר – וכשמשהו עובר כזו התעללות פיזית בסוף קורים דברים. הפעם, חיבור סוללה רופף גורם לקרטוע ולכיבוי המנוע. דקות של התייעצות, תיקון שדה אחד שכלל המון אזיקונים שנשלפו באורך קסם משלוקר של רוכב אחד (שממש מאמין באיזקונים) – וממשיכים.

זורמים את הקטעים המהירים של הסינגל – כולל זה שפעם היה חלק מתחרות האנדורו, ובדרך חזרה נכנסים לקטעים המעניינים. שבילים עם שמות כמו: קפוצ'ינו, זוטא, אופנועים, מקפצות של ביוב ועוד. כל אחד כזה זה דקות של ריכוז, מאמץ אנארובי, ומאבק בסלעים, שורשים ודרדרת של אמצע הקיץ. האווירה נהדרת, והקצב עולה.

הייתה גם תקלה – ניתוקי זרם באחד האופניים. צילום: רוני נאק

עם הסיוע החשמלי אפשר ליהנות יותר. העליות פחות מתישות והאופניים מצויידים עם מתלים, צמיגים ומעצורים שמתמודדים נפלא עם מה שיש ליער לתת לנו. חלק מהמורדות כל כך תלולים שצריך ממש להיות מודעים לסף הנעילה של הבלמים, הגלגל האחורי כבר נגרר בדרדרת, הקדמי עוד רגע מחליט שזהו ודי נמאס לו – אבל חייבים להמשיך להילחם שלא להתרסק על הפרצוף.

הזווית הרבה יותר מפחידה במציאות. גם הסלע יותר קשה ממה שנראה כאן. צילום: רוני נאק

מהר מדי, וכמה קפיצות אחר כך, מגיעים לאינטליגנטים. שביל מסומן היטב אבל טכני ובחלקו מהיר ביותר. הריכוז למקסימום. אני מעדיף לעשות זאת עם המנוע במצב תגבור ביניים כדי שיהיה לי אקסטרה כוח להתגבר על מכשול מפתיע. צניחה של כ-200 מטרים אנכיים בקצת יותר מ-2.0 ק"מ. מעט דרדרת, לא לשכוח להסתכל קדימה. זיעה ניגרת לתוך העיניים, אסור לעצור. וואהו! איזה כיף.

איזה טיסה! וואהווו – כף גדול. צילום: רוני נאק

החשמליים עושים את הטיפוס בחזרה מהנחל לראש הסינגלים לקל למדי. בדרך זעמן שחור אומר לי שלום מבוהל ונמלט לשיחים, בצומת יעד מתייעצים איך להמשיך – מהר מאד יש קונצנזוס. עוד סינגלים.

הקינוח שלי מגיע כשכולם כבר גמורים ורוצים לאוטו ואז אחד החברה אומר לי "יאללה בוא נעשה קפוצינו ואצטרובל". זרמתי. ובדיעבד שמחתי. ללא העול של כל חבורת הרוכבים – דהרנו במהירות ביער. כל הקפיצות בקפוצינו היו גבוהות, נלחמנו במהירות באצטרובל וריחפנו מעל למדרגות האחרונות בסיומו. פיגוז!

סוף רכיבה – מורידים דופק מסדירים נשימה. דלת אחורית חשמלית גדולה נפערת והכל נזרק פנימה. צילום: רוני נאק

מלאי אדרנלין הגענו לפריסה שבסוף הרכיבה. אבטיח, קציצות (אחלה חטיף חלבון. מתכון שלי ביצוע של כרמית) ושתיה צוננת.

האופניים מפורקים ונכנסים ל-CRV, מחליפים לבגדים יבשים. "נוסעים לים? בצת או אכזיב קרובים". אז לים. לא לפני שאני חוקר עם הרכב את החלק העליון של דרך הנוף. עם 4X4, ומנוע חזק אין חששות והשביל לוקח אותנו דרך יער אורנים מרשים בגודלו. מדי פעם נעלם תחת שמיכה של מחטי אורן, מדי פעם מאפר את הפגוש עם פודרה לבנה. מזג האוויר בהחלט שהיה לטובתנו.

הלהקה – ברגע של מנוחה. בדרך לאתגר הבא. צילום: רוני נאק

הגענו לחוף בצת לים סוער, רוח חזקה ולחות מעיקה. חתכנו משם ובמקום זאת עלינו לחניתה לארוחת צהריים קלה ב"צנצנת". מעדניה-בית קפה עם תוצרת מקומית, המון מוצרים אורגניים וחומוס טעים שמיוצר מול העיניים. אחלה פיקס לבטן מקרקרת אחרי 26 קילומטרים על האופניים.

WAZE מהמובייל מתחברת למולטימדיה שב-CRV ואומרת שיקח לנו שעה וחצי לחזור הביתה. מזגן על 23 מעלות, אני נוהג לאט את הכביש המפותל שיורד מחניתה – לא בא לי להיפרד מהנוף של הצפון. עד לפעם הבאה.

אדיוס משגב עם לפעם הבאה. גם את השבילים ה-CRV גיהץ בנוחות. צילום: רוני נאק

Check Also

ניסאן והונדה שוקלים להכנס יחד תחת שמיכה חשמלית

תחרות יוצרת מצוינות. הלחץ שענקיות סין מפעילה על שוקי אסיה מדרבן את ניסאן והונדה לשתף פעולה כדי להוזיל את עלויות הפיתוח של רכב חשמלי ולחזור להיות תחרותיים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

nineteen − ten =