שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
מונדראקר הספרדית עושה את זה אחרת. וזה קל לראות בעיניים את ההבל החד בצורה של השלדה ביחס לרוב אופני ההרים. לתצורה קוראים – forward geometry והיא זיכתה את היצרנית בפרסים רבים על חדשנות ואת הדגם הספציפי הזה כ"אופני השנה" כשהוצגו לראשונה. על קצה המזלג נספר כי מדובר בחלק קדמי ארוך מאד, חלק אחורי קצר מאד וזויות היגוי ומידות חריגים למדי. הרעיון של מונדראקר היה ליצור אופני הרים שיהיו נוסכי בטחון על שבילים טכניים, מסולעים, מדורדרים ומאתגרים אבל גם שלא יהיו "קטר" וישמרו על היגוי זריז והתנהגות עליזה. עוד בהקשר הזה נציין את המתלה האחורי ה"צף" – ZERO – בו בולם הזעזועים נלחץ על ידי זרועות משני צידיו בו זמנית (יותר רגישות לקטנים – יותר פרוגרסיבי בנחיתות).
לגופו
השלדה של אופני המבחן היא מקרבון (סיבי פחמן), בצבע כחול אימפרזה מהמם ועמוק ועם מראה שמאד מצא חן בעיניי. מהלך המתלים הוא 150 מ"מ בכל קצה כאשר בחזית תמצאו את הרוקשוק רווליישן החדש (שנראה בדיוק כמו הפייק שאנו אוהבים) פחות צירי בוסט.
עוד באיבזור תמצאו כאן סט מלא של SRAM NX – עם 11 הילוכים. מעצורי שימאנו MT500 מהדור החדש עם דיסקים בקוטר 180 מ"מ בכל גלגל. סט הגלגלים מגיע ממותג האביזרים של מונדראקר – MDK – ועליו צמיגי מאקסיז ארדנט 27.5 ברוחב 2.4 אינץ'.
עוד נציין את מוט המושב עם מהלך של 125 מ"מ ואיבזור MDK נוסף הכולל את האוכף, כידון אלומיניום ברוחב 780 מ"מ וסטם קצר מאד כמתבקש מהגיאומטריה הקיצונית של האופניים הללו.
המשקל העצמי נמדד על 13.6 ק"ג והמחיר לצרכן הוא 17,900 שקלים
רכיבה
היצרן מייעד את האופניים הללו לאנדורו – וזה אומר בגדול קטעי התשה הכוללים עליות ודיווש רב אבל גם הסתערות פרועה על מורדות מהירים וטכניים. כך או אחרת הדגם הזה מדבר מאד לרוכבים אצלנו המבלים במשולש של פארק קנדה, בן שמן, חורשים – ודומיהם.
חששתי מעט בתחילה מהיכולת של האופניים בטיפוס – מהלך המתלה ארוך והביקורות הראשוניות לא היו מזהירות. אולם שינויים קלים שנעשו במתלה ובבולם רוקשוק האחורי ייעלו מאד את הורדת הכוח לקרקע וברכיבות שלי חוויתי מעט מאוד בובינג לצד אחיזה מצויינת והורדת כוח יעילה. בסיס גלגלים ארוך גם הוא מאד עוזר כשצריך לטפס ולהשאיר את הפרונט צמוד לקרקע.
אבל הכוח האמיתי של האופניים הללו הוא במורד – וככל שזה מאתגר יותר טוב. ההבטחה לביטחון במורדות מתקיימת אבל קשה לתאר במילים את האופן שבו הכלי הזה נכנס עמוק לתוך המהלך וסופג את השטח שמתחת. דרדרת, מדרגות סלע, שורשים וחריצי מים – נבלעים מתחת לרגליים הארוכות של המתלים והשלדה אשר שומרת על יציבות כיוונית נהדרת.
אהבתי את התפקוד של המעצורים משימאנו – MT500 חסרי יומרה אבל עם עוצמת בלימה חזקה ויכולת של מינון מעולה – וגם ההילוכים מסדרת NX תפקדו אחלה אבל בהחלט שהייתי רוצה לראות כאן את גרסת EAGLE שלה עם 12 הילוכים.
המזלג החדש גם הוא תפקד רוב הזמן מצויין. ובעיקר תחת עומסים גדולים – הוא הבריק פחות בהתמודדות עם חירפוצים קטנים וחסרו לי אפשרויות הכיוון הנוספות שיש לפייק. יחד עם זאת הוא מאפשר – לרכוב.
את השינוי הגדול ביותר אני הייתי צריך לעשות – בסגנון הרכיבה. כדי להפיק את המיטב מהאופנים האלו צריך להשתמש הרבה בשפת גוף ולהקפיד על טכניקת רכיבה נכונה. אחרת תגלו גלגל קדמי שלא הולך לאן שאתם מצפים או שהאופניים לא פונים ברדיוס שחשבתם. "תשכיב גבר תשכיב!" והפוקסי יחייכו אליך.
סיכום
אופני אנדורו הם אולי הקטגורייה הסקסית ביותר של אופני ההרים. אולם מרביתם מאד יקרים. גם הפוקסי קרבון לא "זולים" במונחים של אופני מדבקה מהתחנה המרכזית – אבל הם מציעים יכולת טובה מאד מהבית. היתרון היחסי מגיע כאן מהשלדה והפלטפורמה הייחודית – ואם תרצו לשדרג בהמשך את מערכת ההילוכים או להחליף למזלג מתקדם יותר – העלות תהיה סבירה יותר. וההתאמה למשימה? בול!
