סינגל ערד מצדה

רוני נאק

שביל ישראל לאופניים הולך ומתחבר לו. אחרי שכבר רכבנו קטעים ממנו בערבה וגם את מקטע מצדה-נווה זהר לפני כשנה ובמזג אוויר…איך נקרא לו?…"מאתגר". לאחרונה נפתח קטע נוסף ומאד מעניין בשביל שמתחיל מערד בגובה של כ-575 מטרים מעל לפני הים ומסתיים בעבור כ-35 קילומטרים במצדה שהיא בנומך…יש מילה כזו בכלל?! של מינוס 15 מטרים. כך שמדובר במגמת ירידה מופלאה.

זה לא אומר שלא יהיה עליכם בכל זאת לדווש קצת. במצטבר כ-300 מטרים של טיפוס שעל פני 35 קילומטרים זה כלום אבל…תרדו כ-700 מטרים במצטבר בסדרה ארוכה של מורדות ממש נפלאים. כאן מגיעה מילת חיזוק לבוני השביל והמתנדבים שסייעו להם – נעשתה כאן עבודה נהדרת ומשמעותית כדי לשמור על הטבע, ליצור זרימה נהדרת לאופניים ולהבטיח את הבטיחות ככל האפשר בתנאים שיש שם.

כשיצאנו ברווס מהחניה של הבית עוד היה חושך, מתמרנים בזהירות בין יותר מדי מכוניות שעומדות בחניה קטנה מדי. שני זוגות אופניים נבלעו לתוך חלל הפנים של יונדאי סנטה פה שגויסה למשימה פלוס הציוד לרכיבה וכל מה שצריך לפריסה שאחריה.

לפגוש את כביש 6 ריק לגמרי מתנועה בשבת לפנות בוקר זו בהחלט חוויה נעימה מאד. אחרי שבוע שלם של אכילת פקקים, תנועה מזדחלת של מכוניות בטורים פגוש-אל-פגוש זה ממש כיף לתת דרור, להציב את המהירות בבקרת השיוט האדפטיבית, ולתת לנוף להתחלף מהירוק של המרכז לצהוב הדרומי.

• גלו עוד על יונדאי סנטה פה החדשה

אחרי כשעה ורבע הגענו לחניה של מלון מרגוע בערד. האמת, היה די רגוע. שמש חורפית חמימה הרימה את הטמפ' לאיזורי ה-17 מעלות ושמיים נקיים מעננים בישרו יום שימשי וחמוד. רחוק מאד מהערפל, הרוח ונתזי הגשם שחווינו כאן בפעם שעברה.

סביבנו כבר פעילו רוחשת. מכוניות מגיעו בזו אחר זו, בעליהן ממהרים לפרוק את האופניים, להתארגן לרכיבה. תמצאו כאן הכל. מגרוטאות ישנות שסוחבות אופניים שעולים יותר מהרכב ועד רכבי פרימיום יקרים וחדשים. וכמובן המון רכבי ליסינג עם מדבקות של חברות הייטק מוכרות יותר או פחות. בהחלט חבר'ה טובים.

השביל מתחלק, בניגוד לרוב המקרים, רק לשניים. לפני חוות הנוקדים ואחריה. נקודת ההתחלה היא במצפה מואב. מדויק יותר, היא בפינה הצפון-מזרחית של המצפה ליד השלט הבולט שם. טיפה לסימון התחלת השביל אין. אולי הייתה – מי יודע. בכל מקרה מדובר בשביל ברור שמתחיל מגמת ירידה ארוכה ומקסימה. פני הקרקע קשים ואבנים רופפות נמצאות על הסינגל ולצידיו. כדאי לשים לב. בקטעים התלולים יותר יש סיבוב עם ברמים. כולם מושלמים בחלקם יש מעט דרדרת – בקיצור לא להשתגע אם כי אפשר בהחלט לשחרר רסן ולהתפנק בקצב ראוי.

בהמשך יש כמה קטעי טיפוס מתונים מאד שעוברים על פני גבעות חשופות. מתכנני השביל עשו עבודה נהדרת ואין טיפוסים מייגעים – מדי. זוויות מושלמות ובחירת הקווים בהחלט שאחלה ++!

לכפר הנוקדים מגיעים אחרי מורד ארוך ומספק מאוד. אפילו שהחבורה הורכבה מרוכב אנאטומי אחד (עבדכם) ועוד שלושה חשמלוקים מהירים – הפערים לא היו גדולים מדי. ירידה בכ"ז.

אחרי כפר הנוקדים התברברנו.

במקום להמשיך דוך לתוך בקעת קנאים, הסתמכנו על הקלטת מסלול לא מדויקת שיצרה בלבלה. בנוסף אחד הרוכבים שהיה משוכנע שהוא זוכר את המסלול מרכיבה קודמת (שכנראה מעולם לא הייתה). סימוני הטיפות פשוט לא היו בנמצא ואיבדנו את הסינגל.

אז רכבנו 3 קילומטרים על הכביש למצדה…בקטע משמים ומעצבן. עד ששוב פגשנו את השביל בקטע השני והמדהים-יותר שלו. הירידה מהר קנאים.

תשמעו – זה זה. זו הסיבה שרוכבים על אופני הרים. נוף בראשית קדמוני, שביל נפלא שזורם בסדרת פיתולים בתוואי שטח שעז הרים נוקעת קרסול. והכל בפלואו מושלם וביטחון מלא. רוצים יותר אקשן תעלו את הקצב ואז "וואהו!" זה מדהים. אבל לא תוכלו להרים את העיניים מהשביל ולספוג את הנוף המופלא של המדבר.

• צור קשר לקבלת קובץ ניווט

אחרי ירידה ארוכה מגיעים לצומת T חשובה מאד: ימינה הפניה לנווה זוהר – לעוד 35 קילומטרים מדבריים ומאתגרים עד למפגש עם מצד זהר וים המלח. אנו פנינו הפעם שמאלה (גם בעקבות תקלה מביכה של אחד החשמלוקים) לעוד כ-5 קילומטרים עד למצדה. זו מתגלה לנו אחרי סדרת פיתולים בעליה שנגמרת במפגש של הכביש פחות מקילומטר מהכניסה לאתר.

מעולה! בדיוק 40 דקות של מנוחה וצילומים לפני שמייק המקפיצן (תואם כבר ערב קודם) מגיע לאסוף אותנו.

בדרך הביתה, שוב בסנטה פה הפעם עם חימום לגב, מסכמים את היום הנפלא כ-2 וחצי שעות נטו של רכיבה על פני מדבר בראשית מקסים ועם חווית רכיבה נפלאה. לא מצליח לחשוב מה אפשר לשפר כאן (חוץ מהכושר שלי כמובן) – אלא רק על כך שבפעם הבאה – נעשה את המסלול המלא, על 70 פלוס הקילומטרים שלו – עד לנווה זהר.