שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
פיג'ו 2008, החדש כמובן, מהרגע שהגיע לשוק הישראלי, טיפס כמעט באופן מיידי לראש הפירמידה בקבוצתו. כשהוא מתמודד בעיקר מול SUV קטנים ומגניבים כמו סקודה קאמיק, סיאט ארונה, רנו קאפצ'ור ואחרים. זאת, בעוד שלמותגי המזרח, בראשם יונדאי וטויוטה יש הצעות לא רעות לכשעצמן אבל הן בהחלט ב"טעם וריח" שונים מהותית מהפירוש האירופאי לדרך שבה SUV קטן אמור להיות.
עתה לובינסקי, יבואנית פיג'ו, מתחילה לשווק גרסת בנזין GT שהיא מחוזקת תפוקה ועם אקסטרה איבזור. המחיר בהתאם גם הוא עולה לראש הפירמידה ועומד על כ-158 אלף שקל. מחיר שאפתני היוצר את שאלת המבחן הזה: האם זה שווה את תוספת המחיר?
מה שיש ברכב
אז בואו נתחיל עם רשימת המכולת הקצרה. השינוי המהותי ביותר היא תוספת של 25 כ"ס למנוע הטורבו-בנזין 1.2ל'. מדובר בשינויי כיול מהמפעל אשר מקפיץ את תפוקת המנוע ל-155 כ"ס בעוד שנתון המומנט טיפס מעט ( ב-1 קג"מ) ל-24.4 קג"מ. תפוקה נאה ביותר ממנוע 1.2ל' עם 3 צילינדרים. האנשים עם הפרופלור על הכובע הצליחו לשפר את התפוקה מבלי להזיז את תחום הסל"ד היעיל שנותר בין 1,750 ל-5,500 סל"ד. נייס. לשם השוואה סקודה קאמיק הבכירה מצוידת במנוע 1.5ל' (4 ציל') ומפיק 150 כ"ס ו-25.5 קג"מ. זה עושה את ה-2008 הזו לחזקה מקרב האירופאיות.
כמו אצל מתחרותיה גם בפיג'ו 2008 ההנעה היא קדמית בלבד אבל בניגוד אליהן היא מצוידת בתיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית (נהדרת יש לציין) עם 8 הילוכים. זאת, בזמן שהאחרים מסתפקים בתיבת הילוכים כפולות מצמדים או רציפות – כל אחת מאלו עם יתרונות וחסרונות משלה.
חבילת האבזור בגרסת GT Pack בה נהגנו כוללת, בנוסף לרשימה ארוכה, גם מושבים מחוממים עם ריפודי אלקנטרה, חישוקי 18 אינץ', תאורת אווירה בכמה צבעים וכמובן מולטימדיה עם מסך 10 אינץ' וממשקי קארפליי ואנדרואיד (עם כבל עדיין). כל זה בנוסף לפריטים מרשימים כמו: לוח מחוונים דיגיטלי תלת-ממדי, תאורת LED מלאה, גג שמש פנורמי נפתח ועם וילון הצללה, כניסה והתנעה ללא מפתח.
בעולמות הסיוע לנהג והבטיחות האקטיבית תמצאו ב-2008 GT מערך מלא ומרשים של בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטיה מנתיב, החלפת אורות אוטומטית. יש גם 6 כריות אוויר, בקרת יציבות ומשיכה, עוגני איזופיקב ואבזור נוסף המזכה את ה-2008 הבכירה ברמת בטיחות 7 מתוך 8 של משרד התחבורה שלנו.
• מבחן דרכים פיג'ו 5008 דיזל
איך זה נוסע?
ממש, ממש טוב. גם שמצאתי את תוספת הכוח בצד הגבוה יותר של מד הסל"ד, זמינות הכוח של מנוע הטורבו הקטן מצויינת כמעט בכל תחום סל"ד. אם זה ביציאה מהמקום, תאוצות ביניים בתחומי המהירות העירוניים וגם הבינעירוניים. אבל ובעיקר התוספת מורגשת בשיוט ביניעירוני מהיר וכמובן באותן הזדמנויות נדירות שניתן לנהוג באופן נמרץ. אבל זה לא רק המנוע לבדו, שכן לתיבת ההילוכים, על שמונת יחסי ההעברה שבה, חשיבות רבה בהתאמת סל"ד המנוע לכל סיטואציה ולכל דרישת כוח מהנהג או הנהגת שמאחרי גלגל ההגה המעוצב. הפיל שבחדר הוא כמובן הסילוק של מוט ההילוכים לטובת בורר שקוע כזה. לקח לי רגע להתרגל אליו והוא די מהר הפך לשקוף ולא הצריך כוח חישוב מהמעט שהמוח שלי עוד מסוגל לגייס.
חווית הנהיגה ב-2008 גם היא שונה מכל מה שקיים כרגע בסגמנט. תנוחת הישיבה עמוקה, מכסה המנוע גבוה ושטח החלונות יחסית קטן. את תחושת הישיבה ה"עמוקה" והעוטפת, מעצימה הארכיטקטורה המקורית של הקוקפיט שבו לוח המחוונים גבוה מעל לגלגל ההגה וקו השמשות גם הוא גבוה. התוצאה היא לא רק תחושה של הגנה ובטחון אלא שמדובר ברכב שמרגיש כאילו הוא גדול יותר ממידותיו האובייקטיביות.
בתוך העיר זה לא תמיד טוב. גם אם פיג'ו (וסיטרואן) עשו לא מעט בשנים האחרונות כדי להחזיר לעצמן את מוניטין הנוחות המצוין. זה קיים. יחד עם זאת, פוזיציית הנהיגה העמוקה וחלונות קטנים (וכהים), בעיקר כשהנהג מפנה מבט לאחור, מגבילים את הראות בתמרוני חניה. בנוסף, גם מצלמת החניה מעוותת מדי את התמונה וקשה להעריך את המרחקים. מול זה יש תצוגת 360 שמאד עוזרת ומאמצי היגוי קלים-עד-כדי-גיחוך, במהירויות חניה.
מחוץ לעיר ה-2008 GT תענוג אמיתי. בידוד הרעשים נהדר, ספיגת בורות וגבנונים נעשית בקול עמום שם למטה. התחושה הכללית היא שילוב נפלא של הידוק וספיגה. מבלי להיות נוקשה מדי או רך ורופס מדי. כמו שצריך. באותה נשימה אספר כי קצב הנהיגה שהרגיש טבעי וחסר מאמץ הוא בהחלט באיזורי המהירות המקובלים באירופה וגם אז יש מספיק "בשר" (או עדשים למי שעשוי להיפגע מזה) מתחת לדוושת התאוצה כדי לתת עוד.
מסלול הנהיגה לקח אותנו לגולן ולכמה כבישים מפותלים מאד, תלולים מאד ופה ושם גם משובשים להפליא. בכל הנתיב הזה לא הייתה כלל בעיה להתמודד עם פניות הדוקות תוך כדי עליה תלולה. הופתעתי לראות שהתיבה לא מורידה להילוך ראשון אלא נשארת בשני. כשהקצב עולה גם משקל ההגה עולה איתו והתחושה היא של חידוד והידוק. כמה קטעי נהיגה GT'אים באופיים חשפו ששם מתחת, יש שלדה נהדרת, מתלים מכוילים נכון וגם בלמים נשכניים ועם משוב ותחושה מצוינים.
מאחור תמצאו מושב אחורי נוח ומרווח וגם מקום טוב לרגליים של נוסע בוגר. זאת לא מעט בזכות בסיס גלגלים של 260 ס"מ. המתלה האחורי, מסוג זרועות עוקבות עם מוט פיתול (קונץ וותיק ומוכר של פיג'ו) בעל פרופיל שטוח וזה טוב כדי לשחרר חלל של 405 ליטרים לתא המטען. שימושי לגמרי.
מה פחות?
יש כמה רג'קטים לא דברים מהותיים מדי. רעידות. אלו מגיעות מדי פעם (לא כל הזמן מיינד יו) משלושת הצילינדרים שבחזית, בעיקר כשהעומס עולה ותיבת ההילוכים מהססת להוריד הילוך. עליתי על זה לא דרך הישבן הרגיש שלי אלא דווקא דרך מראת הפנים שפתאום עושה באזז כזה של רעידות. לא מאד מורגש פשוט ראיתי את זה קורה.
בעוד שפיג'ו באמת שמתאמצת לצמצם את כמות הכפתורציה בקבינה ומעבירה תפקודים רבים למסך המולטימדיה. הממשק לא הכי זורם ואינטואיטיבי. למשל לצאת ממסך האנדרואיד כדי לשנות את הטמפ' בקבינה. מקרה קיצון יותר הוא של ביטול ה-stop&start זה גם דורש מעבר בין שני תפריטים וגם חוזר אוטומטית לפעולה אחרי כיבוי המנוע. ואצלנו, בקיץ הישראלי, כשהמזגן מפסיק לקרר כשעומדים ברמזור או משתרכים בפקקים זה פאקינג מעצבן.
צריכת הדלק. זו משתנה מאד לפי מצב הרוח של הנהג. אצלנו עשתה ה-2008 GT ממוצע "חיים אמיתיים" של כ-13.5 קילומטרים לליטר. זה בסדר לאור התוספת הדינאמית של הגרסה הזו אבל כבר היינו מצפים לקבל נתון טוב יותר באיזורי ה-15 קמ"ל ומעלה. אפשר להגיע לזה עם נהיגה מודעת וחסכונית אבל זה קצת ללכת נגד האופי של הגרסה הזו.
סיכום
אמרת השפר גורסת כי: "עוד 100 כ"ס לא יזיקו". במקרה הזה עוד 25 כ"ס הועילו מאד. בעיקר כדי להרים את ה-2008 מעט יותר גבוה מעל למתחרות שבסגמנט. היא בעלת אופי הרבה יותר מלהיב מהקאמיק התכליתית, תחושת האיכות שבה טובה יותר מזו שבארונה ולגבי הקפצ'ור…נו טוב.
האם כל הנ"ל מצדיק תג מחיר של 160 אלפי שקלים (כולל אגרת הרישוי)? מחיר שעל פניו מביא אותה למבואה של SUV גדולים ממנה. התשובה היא כן ו..לא. אם אתם מחפשים SUV קטן שיסע נהדר ויאובזר ברמה שמאתגרת את מותגי הפרימיום. הרי שהתשובה היא כן מהדהד. מנגד אם אתם אנשי ה"מטר לשקל" כנראה שזה לא ה-SUV בשבילכם.
"… תחושת האיכות שבה טובה יותר מזו שבארונה ולגבי הקפצ'ור…נו טוב"… לא מצליח להבין מה זה אומר. בקפצ'ור הרגשת איכות גבוהה, לקטגוריה, וברמות הגימור הגבוהות. היא ונושא המבחן הזה מתחרות לגיטימיות בפסגת הקטגוריה, בכל הפרמטרים (ביצועים, איבזור, איכות, ועוד). לי חשוב להבין מה חושב הבוחן על ההשוואה ביניהן בדיוק בנקודה זו – תחושת האיכות. את הציטוט בתחילת תגובתי אפשר לפרש כזלזול מחד, או כסוג של הרמת ידיים בכניעה מאידך (כאילו הרף שהקפצ'ור מרימה הוא בלתי עביר). אז למה התכוון המשורר? האם ה- 2008 GT PACK מרגישה איכותית יותר, או שמא הקפצ'ור בפער מעליה?