שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
אני אוהב סטיישנים – ולא אין טיפול נגד זה – אבל לא כל סטיישן עובר את הרף אצלי – צריך שיהיה לו עוד איזה ערך מוסף מעבר לאחוריים הגדולים והמושכים. ערך מוסף כמו שיש למשל לכלי מטורף או אאודי RS6 או לחילופין – ובקיצוניות השניה את החסכנות של טויוטה אוריס היברידית. וגם אם רכבי פנאי וג'יפונים הם הצעקה האחרונה וחלקם יש את החלל הפנימי שאני כה צריך כדי לזרוק פנימה אופני הרים מלוכלכים – אין ג'יפונים רבים עם הדינאמיקה והנוחות (והתמורה לכסף) של פרייבט נמוכה ומכויילת היטב כמו למשל הפיג'ו 308SW החדשה.
מעודכנת
מעודכנת בקטנה – הרבה שינויים קטנים עושים הבדל אחד גדול. ומבלי להיכנס לפירוט מייגע של כל מה שהתחלף – אומר רק שהמראה החדש קרוב הרבה יותר לזה של רכבי הפנאי של פיג'ו והוא בעל נוכחות ואפילו בטחון עצמי שלא היה בעבר. בנוסף לחזית הנאה יש גם שמשות פרטיות, חישוקי גלגלים חדשים ומאד נאים – ספויילר אחורי קטן וחצוף – ומראה כולל אשר משדר יותר איכות ו"פרימיום" מפעם.
תא הנהג והנוסעים לא השתנה בעיצובו – יש מסך מוטימדיה עדכני – ומערך חדש של חומרים אשר גם הוא יוצר תחושת איכות עדיפה. מפל איכות החומרים שהיה כה בולט בדור הקודם – לא נוכח עתה והעיצוב הנקי (כמעט ללא כפתורים וכל הפיקוד נעשה דרך מסך המולטימדיה) – הוא מאד נכון ועכשווי – גם אם חלק מהקולגות שלי לא מסכימים עמי.
עם בסיס גלגלים ארוך יותר ב-11.0 ס"מ אדירים מההצ'בק – יש המרבה מקום ליושבים בשורה השניה ונשאר מאחור עוד המון תא מטען שימושי. הנפח שם גמיש בזכות מושבים שניתנים לקיפול מידית בתא המטען (מי אמר סובארו פורסטר?) והנפח עומד על 599 עד 1,613 ליטרים כשהכל מקופל ומקבלים רצפה כמעט שטוחה. לי היה קל מאד להכניס לחלל שני אופני הרים פלוס ציוד ותיקים לשני רוכבים.
על ההנעה מופקד מנוע 1.2ל' טורבו פיורטק של פיג'ו – המנוע מעוטר הפרסים מפיק 130 כ"ס וכמעט 24 קג"מ. רצועת הכוח רחבה ומתחילה כבר משיא המומנט ב-1750 סל"ד. עדכונים כאן כוללים מערכת חדשה לבקרת פליטה וצמצום זיהום אוויר – הזרקת דלק מדוייקת יותר וממיר קאטליטי חדש. הכוח עובר לגלגלים הקדמיים דרך תיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית עם 6 יחסי העברה.
נהיגה ספורט וואגן
אירוע אופניים גדול משך אותנו לעיר שעל שפת הים האדום. עם שני זוגות אופניים בפנים והרבה מאות קילומטרים לעבור – הקצב על כביש 90 היה…90 קמ"ש. זה לא מלהיב אבל הצלחנו להגיע לממוצע צריכת דלק מרשים למדי של כ-18 קילומטרים לליטר בתנאי השיוט האלה. עדכוני הדגם הביאו גם תוספות של מערכות בטיחות אקטיביות ובהן שמירה על נתיב אקטיבית – זו עבדה כל העת והייתה ציר מרכזי בהפחתת העומס על הנהג ושמירה על העירנות. בקרת שיוט ישנה אבל היא אינה אדפטיבית. עוד שינויים שעוזרים לרדת רענן גם אחרי נהיגה מאד ארוכה כוללים בידוד רעשים ורעידות נהדר – NVH – וכן נוחות נסיעה טובה מאד – אפילו מצויינת – למכונית בסגמנט הזה ועם חישוקי גלגלים גדולים.
מאחרי ההגה הקטן התחושה היא מאד ספורטיבית. גלגל ההגה הגוצי שמנמן ומצופה עור – הדיוק והמשוב שלו בהחלט שנדירים בתקופה הזו וזה מחבר את הנהג לרכב באופן נדיר.
בדרך חזרה עלינו בלילה דרך מצפה רמון – הכביש ריק – ואפשר לתת דרור לאריה. כאן גיליתי את החלק של ה"ספורט" ב-SW. התנהגות הכביש אקזמפלארית – עם איזון נהדר בסוויפרים ארוכים ועם נכונות לשנות כיוון בחדות ודיוק. על פני כל משרעת העומסים שבה נהגתי הפיג'ו 308SW – הצטיינה ולא פסעה סנטימטר אחד מהכיוון שרציתי. זו כמובן אינה מכונית ספורט – אבל מעט נופך ספורטיבי ישנו. עם רגל כבדה די הרסתי את ממוצע צריכת הדלק ובכל זאת – מיכל יחיד הספיק לנו להגיע מהשרון, לאילת (פלוס סיבובים בעיר) ומשם לתדלוק במצפה רמון.
סיכום
משהו ממש טוב עובר על פיג'ו בתקופה האחרונה – ואלו מציגים מוצר אחרי מוצר איכותיים ומלהיבים יותר. העידכון של פיג'ו 308SW שומר על השימושיות הבסיסית של הדגם אבל מרים אותו מעם עם חבילה מאובזרת ואיכותית מתמיד שגם מקבלת תוספת בטיחות בצורת מערכות אקטיביות (סטיה מנתיב היא הגורם הראשון לתאונות). היינו רוצים לראות סוויטת בטיחות מלאה – וגם אולי מנוע חזק יותר ותיבה עם 8 הילוכים – אבל אותה גרסת GT כנראה שלא רלוונטית לשוק הישראלי ואולי רק אחד היה קונה אחת כזו – אני?
