שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
אוקיי. דיזל הוא בהחלט לא נושא שמדברים או כותבים עליו בקול רם (או בכלל) בימים האלה של ה"המפכה החשמלית". כבר לא PC עושה רושם. ובכל זאת, אקח סיכון פעוט ואשחה נגד הזרם במבחן של שימושיות ולוגיסטיקה. מבחן שנולד אחרי שעות רבות, ארוכות ומתסכלות מאד שביליתי בהסתכלות על הדשא הסינטטי צומח בעמדות טעינה, מהירות יותר או פחות, בלא מעט מבחנים למכוניות חשמליות מהפכניות.
פיג'ו 5008 דיזל
ה-5008 הוא רכב פנאי-שטח עם 7 מושבים. כמו אחיו ה-3008 ודגמים נוספים בקבוצת PSA (סטלנטיס כיום) הוא מתבסס על פלטפורמת EMP-2 החדשה יחסית והמצוינת של היצרנית. פלטפורמה שבוואריאציות השונות שלה הביאה לנו, היוזרים, דור חדש ומוצלח של מוצרים ממותגי פיג'ו, סיטרואן, אופל ו-DS היוקרתית. והם "מוצלחים" בעיניי ברמה של נוחות הנסיעה שמחזירה את תהילת העבר של תוצרת צרפת וגם את היכולת שכמעט אסור כבר לדבר עליה היום של הנאה מנהיגה.
בהקשר של ה-5008 יש בסיס גלגלים מאורך של 284 ס"ס ואורך כולל של 464 ס"מ וזאת כדי לפנות מקום לשורת מושבים שלישית. שורת המושבים שאגב מתקפלת בקלות רבה ומתמזגת עם הרצפה.
העדכון של משפחת הדגמים, שהתקיים לפני כשנה, יצר חזית חדשה לגמרי ונאה מאד בעיניי. בהחלט הרבה יותר נאה מהחרטום הקודם שהיה לדגם. יש חתימת אור חדשה עם "ניבים" של DRL, תאורת יום, LED לפנים וכן פנסי LED ראשיים. מאחור יש יחידות תאורה LED חדשות עם אפקט תלת מימדי שבמבט מקרוב הן בהחלט מהממות. עוד בעיצוב נציין עיטורי כרום חיצוניים, מסילות גג כסופות, ידיות דלת בצבע המרכב וחישוקי 18 אינץ'.
בפנים תמצאו את ה-i-Cockpit של פיג'ו. תא נהג דיגיטלי מלא. הניתן לקינפוג של המידע המוצג על לוח המחוונים. בשעתו זה היה מקור ל"וואהו" משתאה אבל בינתיים כבר התרגלנו. לידו מסך מגע 8 אינץ' לתפעול המולטימדיה, התקשורת, ממשקי קארפליי ואנדרואיד וגם בקרת האקלים. יש שלושה מצבי נהיגה, יש מצלמת חניה אחורית וגיבוי של חיישני חניה קדמיים ואחוריים עם תצוגה גרפית ועוד פונקציות רבות.
המושבים מעוצבים באופן נאה מאד ומרופדים בגרסת אקטיב בריפוד בד יוקרתי. טווח הזחתם נרחב והצבעים תואמים את האפור/שחור של הקבינה כולה. זו אגב, נהנית מעיטורים דמויי קרבון לרוחב הדשבורד ועל דיפוני הדלתות. דבר המוסיף לגירהד כמוני קצת שמחה לחיים.
חבילת הבטיחות מזכה את גרסת אקטיב בדירוג בטיחות 6. זו כוללת 6 כריות אוויר, עוגני איזופיקס, התתראה ותיקון של סטיה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, שמירת נתיב אקטיבית, ניטור עייפות נהג, בלימת חירום אוטונומית, זיהוי תמרורים והזנת הנתון לבקרת השיוט ועוד.
ועכשיו הסיבה למסיבה. בחזית מנוע טורבו-דיזל בנפח 1.5ל' המפיק 130 כ"ס ו-30.6 קג"מ. הכוח יורד לגלגלים הקדמיים בלבד דרך תיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית עם 8 הילוכים מבית אייסין היפנית. דף הנתונים מלמד על 11.8 שניות ל-100 קמ"ש ומהירות מירבית של 190 קמ"ש. צריכת הדלק המשולבת (נתון יצרן לפי תקן WLTP) עומדת על 5.4 ל' ל-100 קילומטרים שזה 18.5 קילומטרים לליטר.
המחיר של רכב המבחן, כאמור דיזל ברמת אקטיב, עומד על 189,990 שקלים.
המבחן
כשנכנסתי לרכב, מעט נרתעתי, רכב הדגמה עם כמעט 20 אלף קילומטרים זה מניסיוני חיה די עצובה כי החיים של רכב הדגמה משולים לחיי כלב ולכ-200 אלף קילומטרים אם היה בידיים של נהג יחיד ששומר עליו. חששתי שאקבל רכב "דרדל'ה" שכבר עשה את שלו (ובשנותיי כבר היו כמה וכמה סיבובי פרסה להחזיר ליבואן רכב הדגמה שלא מייצג את הזן באופן ראוי).
לשמחתי התבדיתי די מהר. הפיגו' הרגישה הדוקה ומחוברת היטב למרות החיים הקשוחים שעברה. אולי בכל זאת יש כיסוי לדירוג האמינות הגבוה בסקר JDPOWER (2019) – וה-5008 הוא בחלט נצר לדור המוצרים הזה.
לקח לי רגע להתרגל מחדש לגלגל ההגה הקטן והקטום. וגם אחרי סופ"ש ארוך ומאות קילומטרים לא ממש התחברתי אליו ובשבילי זה לא. אבל זה בהחלט בקטנה. גם לקח רגע להתרגל מחדש למיתוג האירופאי, השונה מזה הקוריאני/יפני/סיני, והמיקום של ה"לווין" הנסתר מאחרי ההגה ועליו כל המיתוג האניגמטי של בקרת השיוט. יחסית בקטנה.
לג הנהיגה הראשון היה עירוני. בפקקים, ברחובות העיר, כניסה לחניה במתחמי קניות וכל מה שאנו עושים ברוב ימי השבוע. במובן הזה ה-5008 למרות שהוא עם 7 מושבים, תופס מקום כמעט כמו פרייבט רגיל. בוודאי בממדי הרוחב וגם הגובה שאינו מוגזם. האורך מעט יותר, אבל זה גם מאד הגיוני. אמצעי העזר לחניה מועילים מאד, כשר התמרון והראות החוצה, מתנוחת הישיבה הגבוהה, אחלה. עובדה שלא פגעתי בשום דבר קשה.
צליל פעולת הדיזל אינו נוכח. נקודה. מן החוץ שומעים אותו, אבל בפנים הבידוד מעולה. אין וויברציות או מוזרויות תפעוליות ביחס לכל מנוע בנזין שאתם מכירים. זמינות הכוח בסל"ד נמוך מהממת, עם גיבוי של תיבת הילוכים מצויינת שעושה כל מכונית שבה היא מותקנת לטובה יותר. העברות ההילוכים מהירות וחלקות, ההתאמה של עקומת הכוח מדויקת. נוחות הנסיעה טובה לא רק בזכות רמות רעש נמוכות בתא אלא גם בזכות שילוב של מתלים מכוילים נכון ומושבים מרופדים במדויק. התחושה היא אירופאית עם משקל נכון וריסון מהודק. יש ספיגה ועמעום של שיבושים מול התרסקות וחבטות.
הכוח של הדיזל הוא בנסיעה ארוכה. אז נסענו לרחוק, יום אחרי יום. פעם אחת למקום מדברי מרוחק שאנו מאד אוהבים ולמחרת לביקור אצל המשפוחה שגרה בצפון. בסופו של דבר חתמנו שלושה ימי נהיגה אינטנסיביים מאד שכללו שיוט מהיר לרחוק, פקקים בלתי נגמרים בחזרה למרכז מהצפון במוצאי שבת (וואדי ערה ינעל ראבק). עם רכב מלא בציוד ואנשים. על כבישים מתפתלים ועל "דוכים" מדבריים ארוכים. והדיזל הזה היה מצויין! תדלוק יחיד בכל הסופ"ש במיכל של 56 ליטרים בסך הכל. הממוצע עמד בול על נתון היצרן: 18.5 ק"מ/ל' עם מצבים שבהם הפיזו הציג גם 24 קילומטרים לליטר בשיוט נינוח וגם 15 קילומטרים לליטר בתנועה עירונית. 900 קילומטרים על מיכל? בהחלט שאפשרי. וראבק לא צריך לשנות כלום בהרגלי הנהיגה. פשוט סע. לאן שאתה רוצה, מתי שאתה רוצה.
מה פחות?
ויש גם חסרונות. כמובן. לי אישית מציק שאין לפלטפורמה הזו גרסת 4X4 אמיתית (לא ה-PHEV המחושמלת) שתתן כיסוי בפועל למראה ה-SUV. מרווח גחון הוא טוב, 236 מ"מ, אבל ללא הנעה כפולה היכולת להרחיב את מעטפת השימוש באריה הזה מוגבלת לשבילי קק"ל מפולסים.
התפעול של בקרת האקלים דרך מסך המולטימדיה עדיין מציק ומעצבן אותי. כמו גם הפתרון של המעצבים לשתול מסך מזדקר מעלה מהמשטח האופקי של הדשבורד. ברכב כה מעוצב, הייתי מצפה ליותר שאר רוח ממעצבי הקבינה הזו.
את גלגל ההגה הקטן הזכרתי, סוג של פתרון כדי למנוע הסתרה של לוח המחוונים אבל יוצר בעיניי בעיה אחרת. וגם יחידת השליטה על בקרת השיוט (אנומליה מוכרת בפיג'ו) דורשת פיענוח והסתגלות ארוכה.
במימד של 7 המושבים יש אמנם שורה שניה המורכבת משלושה מושבים נפרדים. וזה מאד נוח. אבל…טווח ההזחה של המושבים הצידיים קטן ומגביל כניסה של נוסע בוגר (אם יבחר לעשות זאת) לשורה השלישית. מפתח הדלתות האחוריות רחב – אפשר אולי עוד קצת? ראו סובארו פורסטר.
דבר אחרון. גם אם השימוש בשורה השלישית במכוניות מהסגמנט הזה הוא דבר שקורה גם אחת לכמה ימים. לא מגיע להם, שם מאחור, מזגן? בקרת האקלים מסתיימת בפתחים מול רגלי הנוסעים בשורה השניה.
סיכום
אם לרגע מרימים את הראש ומביטים בסביבה התחרותית של ה-SUV 7מושבים דיזל. מגלים שה-5008 נותר לבדו. ניסאן אקסטרייל משווק עתה רק עם הבנזין 1.33ל' ה"מופלא", רנו קולאוס אמנם דיזל אבל רק עם 5 מושבים ו-CVT ואילו סקודה קודיאק לא רק שיקרה הרבה יותר זמינותה מוגבלת, האחריות קצרה יותר.
הפיג'ו 5008 דיזל הוא טיל שיוט למרחקים ארוכים. נוח, מאובזר וכן, גם מהיר כשצריך. הכוח שלו נמצא במרחב שבין הערים שם הדיזל יהיה הכי יעיל. אז אם אתה מחפש רכב פנאי, מעוצב, בטוח, ועם 7 מושבים ואתה נוסע הרבה ולרחוק. הנה הפתרון שלך.
