שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
אז…האם יש וויתורים כואבים? במילה אחת: לא. ביותר ממילה אחת: אין וויתורים כואבים. מכיוון שאותה מהות מזוקקת של הריינג' ספורט עדיין נוכחת וחבילת האבזור (רמת SE) עוברת את מבחן ה-look and feel כמו שרק ריינג' רובר יודעים לעשות. הוספת הגרסה הזו לליין הגרסאות של הדגם מורידה את מחיר הכניסה לדגם בכ-130 אלפי שקלים למחיר של 757,000 שקלים. מה חשבתם? שזה יהיה זול?
על הריינג'
אז מה יש לנו כאן? (אמר הבלש כשהגיע לזירת הפשע). העיצוב הכללי נותר לא שינוי כלל – זה אותו לוק מהמם שיש לריינג' רובר ספורט בדור השלישי שלו שהוצג לעולם רק לפני כשנתיים. כלומר ג'דיד. ועם חישוקי 21 אינץ' ולא 22 או 23 כפי שבגרסאות היקרות יותר. גג פנורמי יש, שמשות כהות יש, פנסי LED ישנם גם כן. בקיצור – אם הריינג' הזה חולף מולכם ברעם, הוא נראה מדויק ונכון.
בפנים העיצוב הכללי נותר בגדול אותו הדבר. שינויים קלים כוללים חיסול של עוד כמה מתגים פיזיים בקוקפיט שעתה נראה נקי ואלגנטי יותר מתמיד. עיצוב הפנים בעיניי הוא מבריק ומביא למיצוי את התפיסה של היוקרה שיש במרחבים גדולים ונקיים. זה עושר – בניגוד לגודש ולעומס שיש במותגי יוקרה אחרים.
חבילת האבזור כוללת ריפודי עור (לא נאפה אם כי עור טבעי אחר), מושבים עם חימום, הזחה חשמלית וזיכרונות, מסך מולטימדיה 13.1 אינץ' PIVI אינטואיטיבי, מהיר ומצוין אם כי עדיין ללא ממשק אלחוטי – אלא דורש חיבור (לא פרימיומי) עם כבל. בקרת אקלים דו אזורית, משטח טעינה אלחוטי ומערכת שמע מושקעת מבית meridian.
בחזית מנוע הדיזל 6 ציל' טורי בנפח 3.0ל' מפיק 250 כ"ס ו-57 קג"מ. הכוח יורד לכל ארבעת הגלגלים דרך תיבת הילוכים אוטומטית עם 8 הילוכים, ונעילות דיפ' אוטומטיות. כמובן שיש כאן מערכת "טריין ריספונס" מהדור האחרון המסוגלת לזהות אוטומטית את פני השטח – וגם מאפשרת לנהג לבחור את סוג השטח דרך ממשק המולטימדיה. בהעדר מצב "סלעים" גם אין תיבת העברה עם LOW. בהקשר של הדגם הזה אני בהחלט שמבין את הבחירה של היצרנית לוותר על הטרנספר היקר והכבד.
עוד במחוזות ה"כמובן שיש", מצויד הריינג' ספורט במתלי אוויר מתכווננים המשנים במהירות את מרווח הגחון של הרכב וגם מאפשרים כניסה קלה על ידי השתופפות נמוכה במיוחד. בסופו של דבר מתלי האוויר הם לגמרי חלק מה-DNA של המותג.
בנהיגה
גם אם חישוקי 21 אינץ' הם הצנועים שבהיצע, יש להם יתרון בתחום הנוחות. זאת, מכיוון שיש יותר גומי העוטף אותם ומספק שבכת בידוד נוספת לישבן המלכותי שמאחרי ההגה. התוצאה היא איכות נסיעה נעימה מאד ובידוד של רוב רובם של שיבושי הכביש.
המנוע מתמודד היטב עם כל דרישות הכוח בתנועה הצפופה של העיר ולמרות הפרשי הכוח מול גרסת 300 (300 כ"ס ו-65 קג"מ) רוב הזמן לא יכולתי ולא הייתי צריך יותר. עד העליה לירושלים. שם, בשניות המעטות ששער הגיא אינו פקוק – ייחלתי למעט יותר עוצמה בתחום הביניים שבין 80 ל-120 קמ"ש. למעט זאת, תיבת ההילוכים – כהרגלה – עובדת נפלא. ההתנהגות היא כפי שניתן לצפות מרכב פנאי במשקל 2.4 טון ומרווח גחון של 20 ס"מ ועם היגוי ובלמים טובים. בהחלט שמדובר כאן בשייט נוח ונעים מאד למרחקים ארוכים ופחות באיזמל נהיגה לכבישים מקורזלים – פשוט לא בהגדרת התפקיד.
לריינג' ספורט יש גם יכולת בשטח אז לקחנו אותו לסדרה של שבילי חול באיזור השרון. עם מרווח הגחון למצב שטח, בחירה במצב SAND – וזהו למעשה. יכולנו לשוטט ללא חשש גם בשבילים טובעניים ומחורצים. הורדת הכוח טובה מאד, ריסון המרכב שלא ייחבט בקרקע נכון ומאפשרים נסיעת שבילים ללא חשש ומורא. בנוסף, גלגל חילופי בגודל מלא. זה בונוס נהדר ומוסיף לשקט הנפשי.
לסיכום
בשורה התחתונה – אם אתם לא מגיעים מהעולם של ריינג' רובר ספורט, לעולם לא תחושו שמדובר בגרסת כניסה "צנועה" של הדגם המרשים הזה. יש ל-D250 את הכוח לנוע בקצב יפה בכל מצב (עם צריכת דלק של כ-10 קמ"ל), וחבילת האבזור עשירה ומקיפה מבלי להיות עמוסה מדי. אז אם לא חשוב לכם לנופף בג'נט הכי גדול…יש הגיון דווקא בבחירת הגרסה הזו ולחסוך מאות אלפי שקלים.
