רוני נאק
לא יודע אם יצא לכם לאחרונה לרכב על אופני הרים חשמליים. אם אתם בסצינה אז כנראה שכן. ואם כן ועברתם אליהם מאופני הרים רגלים (כאלה המונעים בכוח הפסוליה) ההרגשה לבטח הייתה של מעבר לקטר כבד וגמלוני. זו גם הייתה החוויה שלי מרבית הפעמים מהסיבה הפשוטה שרוב הזמן אני לא רוכב על החשמליים.
אבל ההקלר של סנטה קרוז. נתנו לי בראש. וגרמו לי לא רק לרצות ולצאת לרכב עליהם גם סתם ככה באמצע היום אלא שגם בסוף כל רכיבה הרגשתי שהם עזרו לי להרחיב את המעטפת שלי כרוכב. הנה ההסבר.
הקונספט
ההקלר של סנטה קרוז לא צריכים ממש הצגה. וזה שהם בחרו לתת לאופני ההרים החשמליים שלהם את השם הזה, זו כבר הצהרת כוונות מחייבת למדי. המטרה, במוצהר היא להגביר את הכיף. ולעשות זאת בשתי דרכים: הראשונה על ידי שילוב מנוע חשמלי שיאפשר לחקור ולהגיע למקומות חדשים ללא תלות בהקפצה. הדרך השניה היא על ידי פלטפורמה שתהיה סופר-כיפית לרכיבה.
את יחידת ההנעה שבאופני המבחן אני צריך להציג. שימאנו סטפס 8000 שמפיק 70 ניוטון/מטר ומוזנת מסוללת ליתיום נסתרת בשלדה עם קיבולת של 504 וואט/שעה. יתרונה המשמעותי ביותר הוא הנפוצות שלה, אמינות טובה והשירות שיש לה בארץ. מותגי אופניים רבים אחרים משתמשים במערכת ההנעה הזו וגם אם לא מדובר (כרגע) במנוע החזק ביותר או בסוללה הגדולה ביותר, זו הדרך עם הכי פחות סיכונים לבחור יחידת הנעה חשמלית לאופניים שלך.
האופניים עצמם עשויים משלדת קרבון ברמת CC עם משולש מתלה אחורי גם כן מקרבון. המתלה הוא VPP נהדר של סנטה המספק מהלך של 150 מ"מ מאחור. בחזית יש מהלך של 160 מ"מ באדיבות מזלג FOX 36 מסדרת פרפורמנס ומאחור את המתלה מרסן בולם זעזועים נפלא רוקשוקס סופר דה לוקס עם פיגיבאק. הנה קצת זוויות לטכנופריקים שביניכם: זווית היגוי 65.5 מעלות, תמוכות שרשרת 445 מ"מ, זווית מושב 76.1 מעלות, בסיס גלגלים (שלדה M) 1,211 מ"מ. בהחלט נתונים מעוררים. המשקל כפי שאיזנו את המאזניים אצלי בבית עמד על 23 ק"ג מוכנים לרכיבה.
עוד ברשימת האבזור של גרסת S עליה רכבתי אפשר למנות מעביר אחורי SRAM GX עם 12 הילוכים וקסטה 10-50. מעצורי CODE נפלאים על דיסקים 200 מ"מ לפנים ומאחור, מוט מושב של רוקשוקס. הגלגלים הם 27.5 אינץ' על נאבות DT וחישוקי רייס-פייס. צמיגי מאקסיס מיניון ברוחב 2.6 סוגרים חבילה אגרסיבית למדי. המחיר הרשמי לגרסת S עליה רכבתי הוא 32,995 שקלים – אם כי כדאי להתעדכן במבצעים שצצים ברשת.
רכיבה
רכיבה ראשונה וההקלר היו "בסדר" לא עפתי. וזה לקח לא הרבה יותר מסיבוב מהיר בשבילים השכונתיים שלי כדי להבין שאני צריך לחזור לעשות סט-אפ כמו בנאדם. אז הדלקתי המחשב, נכנסתי לאתר ושלפתי את משאבת הבולמים כדי לאפס את הסטינג בדיוק על פי הגדרת היצרן. זו תהיה נקודת ההתחלה. מיותר לציין שהמצב באופניי היה ברדק לגמרי. אבל אחרי הכיול וההתאמה למשקל שלי, זה הרגיש כאילו עליתי על אופניים אחרים. מה אתם צריכים לקחת מזה? לא להתעצל ולעשות סט אפ כמו שצריך – זה מאד משמעותי בטח באופניים עם מתלים כה מתקדמים כמו ההקלר.
חבילת הרכיבות של ההקלר כללה שתי רכיבות באיזור בן שמן, ושתי גיחות דרומיות אחת XC לגמרי והשניה יותר מסולעת ואגרסיבית. ובכן, כפי שציפיתי הסינגלים האגרסיביים ביותר היו המקום שבו ההקלר הבריקו. מתחילת התנועה הם מעלימים את המשקל שלהם, מרכז הכובד נמוך והזריזות מדהימה. קל מאד לבחור כל קו, לתקן תוך כדי, ולספוג טעויות אם הן קורות. רמת האחיזה לפנים נהדרת, וההיגוי מדויק להפליא. הסתכל לאן שתרצה להגיע וההקלר כבר יביאו אותך לשם, אם בטיפוס שהתגלה כיעיל יותר בישיבה ודיווש או בריחוף של קפיצה. ומצאתי עצמי קופץ ותוקף הרבה יותר באגרסיביות משתאה בכל פעם מיכולת הספיגה של המתלים האלה.
לא מעט מכשולים שאני מתגלגל בדרך כלל מעליהם, פשוט חלפתי מעט ביעף נמוך. מדהים. צריכים להרים את הקדמי, אולי באני מפנק? ההיענות של האופנים נהדרת ונטולת החרטום הכבד שלרוב ניכר בחשמליים האחרים. עוד נהניתי לראות את המזלג הקדמי בפעולה. גיהוץ נהדר, של חירפוצים קטנים לצד ספיגה נאה ומעט פיתול למרות המשקל של האופן ורוכבו פעור העיניים.
את הקילומטרים הארוכים עשיתי בדרום ולמרות ציקצוקים של אחרים על הרזון של הסוללה – זו בניהול נכון, ובלי להתקמצן, צרכה כ-20% מהקיבולת במסלול מדברי של 35 קילומטרים. היו שם לא מעט עליות, הרבה דרדרת וסלעים. ההקלר נתנו לי בטחון רב לכל אורך המסלול וגם את האפשרות לתת דרור במורדות טכניים ומסולעים כשאלו הגיעו. כאן מגיעה גם מילה טובה למעצורי CODE – שהיו חזקים מאד, רגישים במידה ונטולי דעיכה. בהחלט פריט שיהיה גם באופניים הפרטיים שלי בקרוב.
מה פחות?
כמה דברים. ראשית מרווח הגחון (בין המנוע לקרקע) שהוא יחסית נמוך ומצאתי עצמי פוגש סלעים שהייתי בטוח כי אעבור מעליהם. יש פה מרכיב של הסתגלות ומצד שני – תלמד להתרומם מעל עם טכניקת רכיבה טובה יותר.
שקע הטעינה של המנוע נסגר על ידי פקק גומי דרדלה למדי. בהתחלה פשוט הדבקתי אותו עם מסקינג טייפ ולבסוף השקעתי זמן ולא מעט פסיכולוגיה עד שחזר למקומו. המיקום הנמוך שלו ושל מתג ההפעלה הראשי עשוי להפוך לרגיש עתה בחורף כשניתקל במעברי מים.
לגלגלי ה-27.5 יש תפקיד מרכזי ביצירה של האופי המשעשע של האופניים. אם אתם יותר בקטעים של דריסה גלגלי 29 יהיו עדיפים – אבל אז ממילא תחרגו מהגדרת היצרן להקלר.
בשורה התחתונה
מדובר כאן באופני פרימיום ממותג נחשב מאד עם אופי מאד מיוחד שיתגמלו רוכבים שמחפשים אופני הרים חשמליים שלא יהיו גמלוניים וכבדים בתחושה. ההיגוי הזריז שלהם והמשחקיות שלהם מקבלים פרגון רחב ממערכת מתלים מרשימה מאד שמספקת נוחות כמו גם ריסון וספיגה של נחיתות מרשימות מאד. יחידת ההנעה במקרה הזה היא כינור שני לשלדה הנהדרת והיא תעשה את העבודה שלה ותביא אתכם לראש הרן מבלי להזיע או תאפשר לחקור שבילים חדשים באוטונומיה מלאה.