ביקיני על הפח

רוני נאק

במשך לא מעט שנים ביקיני היה כלי עבודה שימושי בארגז הפעולה של גאוני שיווק רבים. וכשאין רעיונות, אין יצירתיות אבל יש תקציבי ענק, הדרך הקלה ביותר למשוך את תשומת הלב היא למקם דוגמנית בביקיני ליד המוצר שלך. פעמים רבות זו מכונית, לפעמים אפילו המבורגר. אם זה עשוי ממש ממש טוב, אולי אפילו אנחנו, פרימאטים שעשויים בעיקר ממים, יכולים לרגע להסיט את המבט לעבר המוצר. כיום הנטייה היא לא להשתמש בכזו טכניקה, מכל מיני סיבות. 

הסערה האחרונה סביב נושא ה"ביקיני" של בן זקן והתגובות הסוערות מכל צד הניעו אותנו להתסכל לעבר הלא כזה רחוק – ולגלות  עד כמה זה היה מקובל והיום כבר לא. בינינו אין יצרנית רכב שלא יצרה, בשלב כזה או אחר, קמפיין בביקיני. אפילו בפריפריה של התעשיה, למשל צמיגים, אנשים התקוטטו כדי לשים יד על לוח השנה השנתי של PIRELLI שגם הוא שינה פניו ליותר PC.

• מה לוקח? טויוטה C-HR או מאזדה CX-3?

מאסלו צדק אז וגם היום הוא לא טועה: ביקיני מתחבר לצרכים הפזיולוגיים הבסיסיים ביותר שלנו – שעתה העיסוק בהם הופך לטאבו. להודות על האמת, העיסוק בביקיני של בן זקן הוא הסחת דעת נפלאה מהמציאות הישראלית ומחזיר אותנו לעיסוק הבסיסי של חיינו.

פעם זה תויג "וירדי" היום זה בטח היה עובר. טויוטה?

אין על טקסס עם ביקיני כמובן