שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
זה קרב במשקל כבד. אפילו שמדובר במשפחתיות הנפוצות בישראל. כבד מבחינת נפחי המכירות והמשקל שיש לשני הדגמים האלה בשוק הישראלי. יונדאי איוניק מול טויוטה קורולה. חביבת דור ההייטק מול דגם ארוך שנים ובעל שם בשוק הישראלי. והמחולל של המפגש הזה אינו המנוע החשמלי שבשתיהן אלא ההגעה של הדור החדש של טויוטה קורולה הייבריד לישראל וכן של מתיחת הפנים העמוקה שעברה יונדאי איוניק. זו האחרונה, איוניק, כבשה את המכירות בישראל בשנת 2018 עם מעל לעשרת אלפים יחידות בשנה ההיא. טויוטה קורולה מצידה, באופן עקבי מזנקת לראש טבלה המכירות בכל פעם שמוצג בשוק דור חדש. אז היידה לדרך.
טויוטה קורולה הייבריד
זה הדור ה-12 של הדגם אשר יצורו החל באמצע שנות ה-60'. וזה גם הדור הגדול ביותר – פיזית. עם בסיס גלגלים של 270 ס"מ הוא במידה רבה מסוגל להחליף בממדים את האוונסיס הגדולה. זו פלטפורמת TNGA המודולארית של היצרנית אשר דופקת כאן הופעה נוספת אחרי שכבר טעמנו ממנה בטויוטה C-HR, פריוס ואפילו לקסוס UX – בנוסף לוואריאנטים גדולים יותר.
טויוטה משווקת בארץ שלוש גרסאות של הקורולה החדש: הצ'בק 5 דלתות (עם בסיס גלגלים מקוצר של 264 ס"מ), סטיישן – המכונה "ספייס" וכמובן גם סדאן 4 דלתות קלאסית. זו האחרונה היא היחידה המיוצרת בטורכיה (שתי האחרות מגיעות אלינו מהממלכה המאוחדת) והסדאן היא גם היחידה להציע מנוע בנזין רגיל – בנוסף למערכת ההנעה ההיברידית שזהה אצל כל הגרסאות.
את מערכת ההנעה הזו אתם כבר מכירים. היא וותיקה למדי ומשרתת דגמים כמו טויוטה פריוס, C-HR, לקסוס CT ודגמים אחרים באבולוציה מתמשכת משנת 2010 לערך. מדובר במנוע בנזין 1.8ל' אטמוספרי המפיק 98 כוחות סוס ו-14.5 קג"מ. את המחיר בתפוקה תקבלו בצריכת דלק נמוכה ופליטת מזהמים מופחתת. יחידת ההנעה החשמלית – עם מצבר של 1.3 קווט"ש – תורמת עוד 16.6 קג"מ ומעלה את ההספק המשותף ל-122 כוחות סוס.
נתוני היצרן מלמדים על 11.1 שניות ל-100 קמ"ש וצריכת דלק משולבת של 30 קילומטרים לליטר. זאת עם פליטה של 104 גק"מ של פחמן דו חמצני.
את עיצוב המרכב אתם רואים – הקורולה החדשה היא בהחלט מכונית נאה לעין. בכל אחת מגרסאות המרכב שלה תקבלו את החזית המותגית החדשה של טויוטה, קורות B ו-C מושחרות וזנב מעוצב – גם המראה של גרסת הסטיישן שבה נסענו מצא חן – עם ספויילר אחורי גדול, אנטנת כריש חביבה ושמשות פרטיות כהות.
סביבת הנהג והנוסעים חדשה לגמרי עם קווי אורך ארוכים ומבנה רב-מפלסי נאה מאד. לוח המחוונים הוא ווירטואלי בחלקו ומספק מידע רב (אך באופן מפוזר על פניו). אנו לא אוהבים את פתרון ה"טבלט" למסכי המולטימדיה – אלו המזדקרים השמיימה מעל לדשבורד. בקורולה הפתרון העיצובי לזה טוב למדי – והמסך שקוע למחצה ומנשק את הצד העליון של פתחי המיזוג. זה לא נראה כהדבקה לאחר יד וזה אחלה. המסך עצמו במידה של 8 אינץ' יש בו את הממשק המוכר של טויוטה פלוס שכבה מקומית בעברית בעלת זהות משל עצמה וגם WAZE. כבעבר גם עתה עוד אין ממשק לקארפליי ואנדרואיד – וחבל.
בתחום הבטיחות תמצאו כאן 7 כריות אוויר, עיגוני ISOFIX את מערך הבטיחות האקטיבי המלא של טויוטה הכולל בלימת חירום אוטונומית, שמירה על נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, קורא תמרורים ומחליף אורות אוטומטי. 5 כוכבי NCAP גם מעטרים את הרזומה.
מכיוון שנהגנו בסטיישן נציין את תוספת מרווח הראש שיש בשורה השניה בזכות הגג שמתארך לאחור וכמובן תא מטען עצום בנפח של 596 ל' (מהרצפה עד לקו נקודת עיגון חגורות הבטיחות).
רכב המבחן שלנו עם חבילת ספייס+ יעלה לכם החל ב-136,900 שקלים – היברידי כמובן.
יונדאי איוניק המעודכנת
אם אני צריך להציג לכם את יונדאי איוניק – כנראה שהתפלחתם לכדור הארץ ממש לאחרונה. עם כ-25 אלף יחידות שעלו על הכבישים זו המלכה של ציי הרכב, הנסיכה של הפרברים, הדוכסית של הכביש – וזו שבמו צריכת הדלק שלה כנראה גרמה לרגולטור לגרום לכם ולנו להפסיק ליהנות מהיברידיות. אז המכונית הזו – עברה עדכון מתוזמן היטב.
השינויים החיצוניים מאופקים למדי: גריל קדמי עם עיצוב חדש, יחידות תאורה שונות לפנים ומאחור, וזנב ספויילר עדין גם כן. אולם תא הנוסעים וסביבת הנהג קיבלו בעיטה משמעותית מעלה בסולם האיכות. הדשבורד שונה לגמרי עם כנף שצפה מעל לוח מחוונים ווירטואלי למחצה, מסך מולטימדיה מוגדל ל-8 אינץ' – גם כאן הפתרון של המסך הגדול דומה לזה של טויוטה. מבחינת התוכן יש כאן את הממשק של יונדאי וגם מערכת קונקטד מקומית עם WAZE אבל גם ממשק של קארפליי ואנדרואיד. את כל המיתוג שהיה בקונסולה המרכזית, לבקרת האקלים וכיוב' יונדאי החליפה באיזורי מגע, אין ידית בלם חניה אלא מתג בלבד – אבל חשוב מכל יש שיפור מהותי באיכות הכוללת של הקבינה.
מערכת ההנעה נותרה ללא שינויים. מנוע בנזין 1.6 ל' אטמוספרי פלוס יחידה חשמלית לתפוקה משותפת של 141 כ"ס ו-27 קג"מ. כאן המצבר הוא 15.6 קווט"ש. הורדת הכוח לגלגלים הקדמיים נעשית באמצעות תיבת הילוכים כפולת מצמדים עם 6 יחסי העברה. צריכת הדלק הרשמית היא 25 קילומטרים לליטר ופליטת הפחמן הדו חמצני עומדת על 92 גק"מ.
גרסת המרכב היחידה שיש זה נוצ'בק 5 דלתות – בה דלת תא המטען נפתחת יחד עם השמשה האחורית. בסיס הגלגלים הוא 270 ס"מ מרווחים ואלו מתקבלים מפלטפורמה שיונדאי פיתחה מראש כדי שהיה היברידית, PHEV ואפילו חשמלית ב-100%.
חבילת הבטיחות כוללת 7 כריות אוויר, עיגוני איזופיקס, מערך בטיחות אקטיבי עם בלימה אוטונומית, שמירה על נתיב, ניטור שטחים מתים, בקרת שיוט אקטיבית, ניטור עירנות נהג וציון של 5 כוכבי בטיחות NCAP.
המחיר של יונדאי איוניק סופרים 140,900 שקלים.
נהיגה
חווית הנהיגה שונה מאד בין שתי המכונית. זה מתחיל מה-LOOK&FEEL של סביבת הנהג וכאן היונדאי מצטיינת לא פחות משהקורולה מאכזבת. הפנים של איוניק היה טוב גם לפני – ואילו עתה הוא פתח פער איכות גדול מאד על הפנים של הקורולה אשר לא רק נראית דלה אלא גם מרגישה פחות איכותית.
בתחום נוחות הנסיעה הקורולה רושמת יתרון. יונדאי איוניק מוצקה ומהודקת יותר – ומתפקדת טוב יותר בכביש פתוח ובקצב נסיעה מהיר. הרכות של טויוטה רושמת כאן יתרון בנסיעה עירונית איטית ועל כבישים שבורים ומשובשים. לשתיהן מושבים נוחים מאד – אשר משקפים את כיול המתלים: רכים בטויוטה ומוצקים יותר ביונדאי.
בנסיעה בכביש בידוד רעשי הדרך, המנוע והרוחות יהיה טוב יותר ביונדאי. בכל טווחי המהירות ובטח תחת תאוצה כשסלד המנוע עולה. עם תיבת הילוכים רובוטית אין כאן אותה עליית סל"ד ותחושת "גומיה" של תפוקת כוח כפי שיש למערכת ההנעה הזו של טויוטה (אותה תחושה שמתקבלת גם ב-C-HR אגב), אלא פעולה שהיא הרבה יותר דומה לזו של מכונית בעירה פנימית רגילה. בנוסף, לתפוקת הכוח הגדולה יותר של יונדאי יש נוכחות גם בתאוצות הביניים והיציאה מהמקום.
למרכב הסטיישן יש יתרונות כשיוצאים לסופ"ש משפחתי – בטח עם אופניים – וכאן זה לא השוואה של תפוחים לתפוחים. הקטלוג יודע לספר כי נפח תא המטען של גרסת הסדאן של קורולה הוא 471 ל' – זאת מול 443ל' של יונדאי איוניק – די דומה.
בסוף יש גם הפרשים של צריכת דלק. יונדאי איוניק הגיעה לכ-20 קילומטרים לליטר מול הטויוטה קורולה ההיברידית שהציבה ממוצע כללי של 16.7 קילומטרים לליטר. זה גם המקום לגעת בנושא האחריות: טויוטה מציעה 5 שנים או 100,000 קילומטרים (המוקדם מביניהם) ומולה יונדאי עם 7 שניות אחריות או 150,000 קילומטרים.
בשורה התחתונה
יונדאי השאירה את טויוטה מאחור. בתחום ההיברידי וגם במימד של האיכות הכללית. למעט הממדים הגדולים יותר והנוחות העדיפה בעיר – יונדאי איוניק החדשה עולה בכל פרמטר אובייקטיבי על הטויוטה קורולה. היא חזקה יותר, היא חסכונית יותר, היא מציעה קישוריות טובה יותר, וחווית הנסיעה בה עדיפה. ואם אנו צריכים לבחור את המשפחתית ההיברידית הטובה בישראל אז…הגביע הולך לקוריאנית.
