שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
גל התאונות האחרון הציף משהו. איך ייתכן שאותו גוף אשר שולט ומנתב במיקרוניהול את ענף הרכב כולו. זה השולח את החזקים ביבואני הרכב לסיחרור עם תקנות זיהום אוויר משתנות, נוסחאות אניגמטיות ותקינה קשוחה – לא מקפיד או מחייב להיצמד לתקן בטיחות כלשהו (נעזוב עכשיו את מובילאיי. מדברים כאן על השלמות המבנית של הרכב)? גם בתחום זיהום האוויר הרי שהמדינה לא נצמדה לתקינה האירופאית 1:1 אלא המציאה נוסחה משלה שלדידה מתאימה יותר לישראל ולפוטנציאל מציצת המיסים מבעלי המכוניות.
אז נכון. אין באמת תקן מחייב הקובע באופן חד ערכי וכזה שלא ניתן לערעור מה היא מכונית בטוחה ואיזו מכונית תהרוג את יושביה בתאונה. אין סף, או קו אדום, המוסכם על כולם – לפיו על התעשייה ליישר קו ועל המדינה לא לאפשר – או למסות – מכירת מכוניות בשטחה שאינן עומדות בסף הבטיחות. הרי המדינה יודעת לחייב את יצרני ומשווקי הסיגריות והאלכוהול לסמן באופן ברור – ולפעמים בוטה מאד – כל אריזה שנמכרת. ומה אם תחייב גם סימון על מכוניות שלא מקבלות ציון בטיחות מרבי עם מדבקה גדולה שתאמר – למשל: "במקרה תאונה סכוייך למות או להישאר נכה ברכב הזה עומדים על 88%".
זה לא יקרה במדינה עם 83% מס, פלוס מע"מ, פלוס אגרת רישוי פלוס מס פסיכי על הדלק ובקרוב גם מיסי גודש שאנו נשלם על הרשלנות של המדינה לספק תשתיות נאותות ותחבורה ציבורית ראויה. הם לא יפגעו במכירות הרכב, כמו שלא יפגעו במכירות של הדלק, בנזין או סולר, כדי לקדם תחבורה ירוקה וחשמלית. הדיסוננס כאן גדול מאד – אפילו שעל כל אדם שנהרג בתאונת דרכים יש ארבעה שמתים כתוצאה מזיהום אוויר הנגרם מכלי רכב.
ובכן NCAP – אינה תקן. ויצרני הרכב, או המפיצים את מוצריהם, אינם מחוייבים בחוק להיצמד לתוצאות הריסוק של מוצריהם לפני היציאה לשווקים. הרעיון הוא שהצרכן הנבון – שזה אמור להיות אתם – ימצאו את כתובת אתר האינטרנט של NCAP, ימצאו בתפריט את הדגם שמעניין אותם (אם קיים שם). ויחליטו בעצמם שלא לקנות מכונית עם כוכב אחד, או שלושה – ורק לבחור במכוניות עם 5 כוכבים וציוני משנה גבוהים בפרמטרים השונים. יש משווקים רבים אשר חשוב להם להדגיש כי למכונית שלהם יש "ציון של 5 כוכבים". וזה שיווקי באותה רמה כמו "הכנה לרדיו". כי אנשים אוהבים לחשוב שהם קונים מכונית בטוחה. ולמה זה רק "שיווק"? מכיוון ש-5 כוכבים של רק לפני שנים בודדות כבר לא ה-5 כוכבים של היום. מדוע? בעיקר בזכות שילוב של מערכות בטיחות אקטיביות מקוריות בדגמים רבים ובשיפור כללי של רמת הבטיחות בתעשייה – לרמה כזו שישנם יצרני רכב שמבטיחים כי בדור המכוניות החדש שלהם לא ייהרגו הנוסעים. אמן.
אז הבחירה היא בידיכם האם לבחור להיכנס לרכב בטוח – או למלכודת מוות בטוחה. וכל מה שצריך זה מעט שיעורי בית מקדימים כדי לשפר מאד את סיכויי ההישרדות בתאונה שלכם ושל היקרים לכם ביותר.
אבל זה לא נגמר כאן. יותר ויותר מפיצי רכב בישראל נודדים בחודשים האחרונים לקניות במירוץ לסגור תיקי מותגים ומוצרים לשנים הקרובות. סין – שמתחילה להיפתח לשווקים מערביים בעיקר בזכות המעבר להנעה חשמלית והסרה בכך של אחד החסמים המרכזיים שמנעו מהם להגיע לשוק האירופאי – מנועי בעירה פנימית שלא עמדו בתקני הזיהום. אבל גם הבטיחות הפסיבית של המכוניות הללו עמומה. באין מנגנון פיקוח ובחינה מסודר – ועם תרבות עסקית סיני שהיא בעייתית (לכאורה) – קשה עד בלתי אפשרי לדעת עד כמה בטוחות יהיו המכוניות – הרבות – שיגיעו לישראל מסין. חשמליות או לא – מסחריות קלות ורכבי פנאי בגדלים שונים – שאף אחד לא באמת יודע כיצד יגנו על היושבים בהם. אולי נופתע לטובה – מי יודע?
קטונתי מלייעץ למיטב המוחות של הרגולטר בענן. אבל מכיוון שהוא ממילא אוהב להמציא את הגלגל. בוא. תמציא גלגל נוסף – למשל כזה שבו תינתן הקלת מס (כמו בדירוג זיהום האוויר) לרכב עם ציון של 5 כוכבים ומערך בטיחות אקטיבי מלא. ציון שנותן למשל ארגון בלתי תלוי אשר פועל בפרמטרים אמפיריים ומדעיים – כמו NCAP. מי שקונה – במודע – מכונית לא בטוחה (נאמר עם כוכב בטיחות אחד או שלושה) ישלם יותר. כדי לפחות לאזן את ההוצאות הרפואיות של אלו אשר עשויים להיפגע ממנו. רוצים לחשוב על משהו ממש מרחיק לכת? כי חייהם של אזרחי ישראל חשובים לכם מאד – כל אזרח הוא הרי מקור לתזרים קבוע של כספי מיסים (טוב נו. כמעט כל אזרח) – הקימו NCAP ישראלי והכפיפו את המכוניות שנמכרות בישראל לתוצאותיו. בלבול מוח נוראי וים של הוצאות – אבל יעשה ישור קו בטיחותי בין המכוניות שמגיעות לישראל לפי תקן אירופאי, אמריקאי ובקרוב מסין.
יש לכם רעיונות משלכם? מוזמנים להגיב ולהביע דעה.
