מבחן דרכים טויוטה קורולה לימיטד אדישן

רוני נאק

לפני הכל זו קריאת השכמה לציי הרכב, חברות הליסינג וכל מי שערך הגרט הוא נר לרגליו, שלא לומר "מודל עסקי". כלומר, כל מי שחשוב לו לצמצם את ירידת הערך של הרכב אחרי שלושת השנים הראשונות. זהו אולי היתרון היחסי החשוב ביותר שיש לטויוטה קורולה בימים אלה, בוודאי לאור צניחת הערך ממנה סובלים מותגי סין. ירידת ערך נובעת משלל סיבות החל מהצפת השוק, דרך עדכוני טכנולוגיה תכופים ועד למדיניות התמחור של היבואן. קורולה מציעה מעין גידור ווירטואלי מכל המהומה הזו. עכשיו לרכב.

מייד אין ג'אפאן

הניתוק המסחרי מתורכיה יצר וואקום גדול בשוק הישראלי, כזה המורגש היטב בשני מותגי הרכב המובילים את השוק בישראל: יונדאי וטויוטה (וגם מסחריות של פורד ואוטובוסים של מרצדס ועוד) שדגמיהם לשוק האירופאי ואלינו מיוצרים שם. הפתרון של טויוטה ישראל הגיע בצורה של קורולה המיוצרת ביפן תחת תקינה של צפון אמריקה – המקובלת גם עם הרגולטור בישראל.

בגדול, הקורולה היא אותה קורולה כפי שעמישראל למד לאהוב בעשור האחרון. זה אותו דור 12 של הדגם שעימנו עוד משנת 2018 ויותר מזה, בסיס הגלגלים, 270 ס"מ, לא השתנה או גדל גם ביחס לדור 11 משנת 2013. המראה של הרכב מוכר לכם היטב, ואם החזית מעט זרה, תמצאו אותה בגרסת הספייס (סטיישן) – כך שהשינויים החיצוניים הם מינוריים למדי.

מערכת ההנעה ההיברידית חוזרת גם כאן והיא מכוונת לחיסכון ויעילות. התפוקה עומדת על 138 כ"ס וצריכת הדלק הרשמית 21.3 ק"מ/ל'. מנוע הבנזין הוא אותה יחידה אטמוספרית בנפח 1.8ל' הפועלת במחזור אטקינסון החסכוני בדלק ואליו מחובר מנוע חשמלי המפיק 95 כ"ס ומוזן מסוללת ליתיום-יון. ההנעה קדמית דרך תיבת הילוכים אוטומטית רציפה, ללא שליטה ידנית בהילוכים ורק עם מצב B לחיזוק בלימת המנוע במורדות. מצבי הנהיגה הם שניים: רגיל או ECO.

חבילת האבזור מכונה "לימיטד אדישן" אולי כדי לרמוז על זמינות הרכב הזה במלאי. או כדי לרמוז שהאיבזור הוא לימיטד בכללותו. לאחר שהורגלנו לרכבים סיניים עמוסים בעומס רב בכל פיצ'ר נוחות שרק עולה על הדעת, הקורולה הזו היא "ויפאסנה" של פשטות בסיסית ונטולת יומרות. הדיפונים שחורים, הדשבורד שחור, המושבים ידניים, אין איווורור יש חימום (מקדימה), יש מצלמת חניה אין קווי הנחיה דינאמיים, בקרת האקלים לא מפוצלת וריפוד המושבים הוא פשוט "ריפוד" ולא "עור טבעוני" או קשקוש שיווקי אחר.

מה שכן יש זה ממשק עם מסך 8 אינץ' בעל קישוריות אלחוטית וחוטית לקארפליי ואנדרואידי, מחשב דרך בסיסי, מערכת שמע בסיסית עם 6 רמקולים וערוצי רדיו שדווקא קלטו היטב רשת ב' (עד לקרית שמונה שם נכנס לנו ערוץ לבנוני), ארבע חלונות חשמל ומראות צד עם כיוון במתגים פיזיים וגם כניסה והתנעה ללא מפתח וחישוקי גלגל 15 אינץ' ועליהם צלחות נוי – נאות. הפיצ'ר המרגש ביותר מבחינתי הוא חימום לנוזל השמשות. איך יכולנו לחיות בלי זה קודם?

צחוק בצד, חבילת הבטיחות כוללת 10 כריות אוויר ושורה ארוכה של מערכות סיוע לנהג ובטיחות אקטיביות שעובדות ממש, ממש טוב. ללא התעמרות בנהג, עם חיווי וזיהוי מוקדמים ומדויקים של רכבים ועוד.

המחיר – אם אתם כבר שואלים – הוא 160 אלפי שקלים לגרסה ,לימיטד אדישן היחידה שבהיצע.

נהיגה

בכל האמור לדינאמיות של הקורולה – זו ליגות מעל מה שפגשנו בסדאנים סיניים שהצטרפות לתחרות. נכון, סקודה אוקטביה ויונדאי אלנטרה – נותנות יותר, כל אחת בתחומן, אבל החבילה הכוללת מאד מצאה חן בעיניי והזכירה מדוע מדובר בכל זאת ברכב הנמכר ביותר בהיסטוריה של הרכבים.

תנוחת הנהיגה עמוקה ונוחה מאד, יחס מושב/דוושות/הגה נהדר, דבר שאיפשר לי להגיע לפגישה בצפון הגולן אחרי שעתיים של נסיעה מבלי להתעייף יתר על המידה. רמת רעשי הרקע נמוכה בכל האמור לרעשי רוח וכביש – רעש המנוע נוכח מעל 3,000 סל"ד ובתאוצות חזקות. שאר הזמן, בשיוט, הוא שקוף למדי.

מזמן לא יצא לנו לנהוג ברכב משפחתי עם חישוקי 15 אינץ'. בטח כשהטרנד מעלה את קוטר החישוקים אפילו ל-20 אינץ' הזויים בחלק מהמקרים. אבל תשמעו, זה שוס! נוחות הנסיעה נהדרת, הם סופגים חירפוצים קטנים ולא משלמים קנס גבוה מדי בכבישים מפותלים – בכל זאת רכב משפחתי צנוע. במקרה הזה – הבחירה בחישוקי 15 אינץ' (פלאס העלות הזולה של צמיגים במידה כזו) היא מאד-מאד נכונה. לכאורה חיסרון שבפועל הוא יתרון.

ועוד יתרון, טווח הנסיעה העצום שילוב של צריכת דלק אמיתי במבחן של 21 קילומטרים לליטר (בעיקר בינעירוני וכמה פקקים מעצבנים) ומיכל דלק של 43 ליטרים בלבד. טווח ריאלי של כ-700 קילומטרים ואף יותר (תלוי בכם מן הסתם) – זה אפשר לי לצאת מגוש דן, לגולן בקצב דינאמי וחזרה בקצב הפקקים על חצי מיכל בלבד. נסיעה של עוד כ-100 קילומטרים למחרת והרכב חזר למגדל טויוטה עם יותר משליש מיכל מלא. מהמם!

מה לא אהבנו

חבילת האבזור התכליתית (שלא לומר בסיסית) עשויה ליצור תחושת דלות. נכון, אין יומרות ל"פרימיום" או "יוקרה" כלל. ובכל זאת. בנוסף, רמת הרעש של מערכת ההנעה בסל"ד גבוה חזקה מדי לטעמנו.

גלגל ההגה עצמו – כלומר החומר שממנו הוא עשוי – הוא בהחלט הכי "בסיס" שיש. זה מקסים. כי גם ברכב שלי בן ה-17 יש הגה כזה והוא לא מתקלף, לא דוהה ולא כלום. אני מנחש שזה יהיה המצב גם בקורולה הזו בעוד 17 שנים כשרכבי "פרימיום טק" רבים יהפכו לערימה של פתיתים במרכז למיחזור.

סיכום תמורה

טויוטה קורולה לימטד אדישן או כפי שהיא תיקרא ברחוב "היפנית", היא הכי קורולה מצד אחד: שימושית, משפחתית ומאד יעילה וחסכונית. באותה נשימה היא גם מאד בסיסית. בעינינו זה דווקא דבר טוב. למה? אמינות ועמידות – כי פשוט יש פחות "דברים" שיכולים להתקלקל. מנגד, בצד ה"תמורה" יש בעיה כי ב-160 אלפי שקלים מקבלים רכב מאד בסיסי. אבל חשוב לזכור כי אלה כוחות השוק ו"זה מה יש". עצתנו? אם אתם צי רכב או חברת ליסינג רוצו לקנות (אנחנו בטוחים שהם כבר שם) ואם אתם לקוח פרטי חכו שהרכבים האלה יתחילו לצאת למכירה כי מדובר באחת המכוניות הכי ממוקדות ונכונות שיש.