יום שלישי , 19 מרץ 2024
נהיגת לילה עם מועדון אבארט לראות כוכבים, עקרבים ובעיקר ליהנות. צילום: עמרי פדידה
נהיגת לילה עם מועדון אבארט לראות כוכבים, עקרבים ובעיקר ליהנות. צילום: עמרי פדידה

מזל עקרב

צח פלדמן

 

אולם תצוגה, פנים, בוקר.

חמישה רכבי ABARTH עם בעיות קשב וריכוז הביטו בי מבעד לחלון הראווה – נראו כמו אסירים על ספידים שחיכו לביקור חולים. הם ליוו אותי במבט חודר ונראה היה כי תהו לעצמם: האם גוץ זה יפתח כיסו ויוציא אחת מאתנו לפרוק את כעסו. בכניסה לאולם ניצב לו כיסא עור אדמדם עם לוגו של ABARTH ועליו פרחח עם חיוך מטמבון לטמבון – גם בדמו זרם הריטלין בספיד, בניסיון למתן את הדחף לעלות על אספלט עסיסי ולטחון אותו עד דק.

נהיגת לילה עם מועדון אבארט לראות כוכבים, עקרבים ובעיקר ליהנות. צילום: עמרי פדידה
נהיגת לילה עם מועדון אבארט לראות כוכבים, עקרבים ובעיקר ליהנות. צילום: עמרי פדידה

בעודי מנסה לעכל את תג המחיר, שמתחיל בסכום של יונדאי טוסון עם גרושה כסטנדרט, ניגש אלי עומר – מנהל המותג, וערך אקספוזיציה מהירה. והרי עיקרי הדברים:

ABARTH "הכניסה" – סקורפיונה: גיר רגיל, 145 כ"ס.

תיפרדו מ – 159,900 ₪ והילד המופרע הזה חוזר אתכם הביתה.

ABARTH למתקדמים – טוריסימו, 165 כ"ס, כיסאות עור, גג נפתח

וחיוך שנפתח יחד אתו. תיפרדו מ– 185,900 ₪ וסדרו לעצמכם תירוץ נאה וספה בסלון.

ABARTH לחולי רוח – טוריסימו קבריו עם 165 כ"ס – עור, סטייל

וכן, 199,900₪ לדגם הידני ועשר נוספים לדגם האוטומטי. זה המחיר.

ABARTH המופרע של הכיתה – קומפטציונה: הספק – 180 סוסי פרא,

כיסאות – קרבון, צליל אגזוז – לד זפלין. והמחיר? לא זוכר. בשלב הזה, הוגש לי ספל אספרסו ובקבוק סודה, כדי שאוכל לעכל את המספרים במחזור הדם.

נהיגת לילה עם מועדון אבארט לראות כוכבים, עקרבים ובעיקר ליהנות. צילום: עמרי פדידה
נהיגת לילה עם מועדון אבארט לראות כוכבים, עקרבים ובעיקר ליהנות. צילום: עמרי פדידה

חניון תת קרקעי, עור ברווז.

זרקתי בבוז את סוזוקי ויטארה וגלשתי לתוך ABARTH 595 TURISMO קבריולה. ההרגשה הזכירה את הפעם הראשונה שקיבלתי רכב צעצוע – מצד אחד מת לשחק, מצד שני החשש הזה שאיזה ילד מנוזל ייקח לי אותו. קיבלתי הסבר זריז מהפרחח והנהנתי בנימוס פן יתחרט לי פתאום. "תחזיר אותה ביום ראשון על הבוקר," הוא אמר.

הכנסתי את המפתח הלבן לסוויץ' וסובבתי – אגזוזיMozna  רעמו והרימו באוויר קונוס מבוהל וזנב של חתול תועה. לחצתי על כפתור הטורבו – פעולה שהפכה את לוח השעונים "הסטנדרטי" לספידומטר אדום אש עם גנים של שומאכר. באינסטינקט, חיפשתי את מוט ההילוכים שהיה קצת חסר. במקומו הסתפקתי בכפתור עם הספרה 1 שהכניס את הגיר הרובוטי למצב "תקרע אותי" ואת הסוסים במנוע למוד "תדהר עליי". לחיצה עדינה על דוושת הגז והתחלנו לצהול.

 

נהיגת לילה עם מועדון אבארט לראות כוכבים, עקרבים ובעיקר ליהנות. צילום: עמרי פדידה
נהיגת לילה עם מועדון אבארט לראות כוכבים, עקרבים ובעיקר ליהנות. צילום: עמרי פדידה

 

יגאל אלון, צהריים.

פקק לא חברי בעליל הבהיר לי שאצטרך למתן את 165 הסוסים ולכן החזרתי את תיבת ההילוכים ממצב "ידני" הנשלט מגלגל ההגה (מדויק וכיף עד מאוד) למצב אוטומטי הנשלט מהתיבה הרובוטית (פחות מדויק אך נסבל) ולמרות הפקק, חיוך דבילי נמרח לי על הפרצוף, בצפייה לרגע שיצדיק את מחיר הצהלה. הנחתי יד עם עור ברווז על דלת עם דיפוני עור של חיה אחרת.

חיפשתי לי תנוחה הולמת על כיסא ספורטיבי מהודר, בעודי מלטף דשבורד חתיך עם מסך מגע בגודל 7", הנשלט באמצעות כפתורי ההגה המקושט בעקרב ארסי משלו. נחמד. לחצתי על כפתור TTC המעביר את הכוח לגלגל האוחז ובולם את הגלגל המסתחרר. דפיקות לב. הרמזור התחלף לירוק. אני התחלפתי לבורדו.

נהיגת לילה עם מועדון אבארט לראות כוכבים, עקרבים ובעיקר ליהנות. צילום: עמרי פדידה
נהיגת לילה עם מועדון אבארט לראות כוכבים, עקרבים ובעיקר ליהנות. צילום: עמרי פדידה

הרצליה, שכונה של אנשים פונקציונאליים. לילה.

העקרב הארסי הפריע את מנוחת הג'יפונים העירוניים – בחרתי לעמוד בין יגואר לאריה, בקטע מתריס למדי. אשתי הביטה בפרצוף מבוהל בעקרב והתיישבה לצדי בפרצוף עגל –ניסתה להבין הכיצד הצלחתי לשכנע אותה להצטרף לטיול לילי לכפר הנוקדים – בלי לינה, ארוחת בוקר וג'קוזי. רק אנחנו ועוד 40 עקוצים השייכים למועדון ABARTH –מועדון אקסקלוסיבי וסופר מגניב, לאנשים שפונקציונאליות מהם והלאה.

"תיסע כמו בנאדם," היא ביקשה. "אשתדל," מלמלתי בעודי לוחץ על כפתור הפותח את גג הברזנט (בשלבים – קצת מציק) ואת האופציה שנחזור ללא גבות אם לא אהיה מרוסן. סאונד של פיהוק דוב בקע מצמד האגזוזים – היגואר והאריה השאירו כתם שמן. יצאנו לדרך. 

נהיגת לילה עם מועדון אבארט לראות כוכבים, עקרבים ובעיקר ליהנות. צילום: עמרי פדידה
נהיגת לילה עם מועדון אבארט לראות כוכבים, עקרבים ובעיקר ליהנות. צילום: עמרי פדידה

תחנת הדלק דור אלון, כביש 6 דרום

בזה אחר זה פקדו את רחבת התחנה עקרבים צבעוניים שהגיעו מתודלקים באדרנלין מהבית. ואני, בפרצוף מבוהל, בגלל אישה שאבדה גבה וסבלנות לקרקס העקרבים שנכפה עליה. עומר – מנהל המותג, עמד לו שם במרכז, ניסה לרכז את הבלתי מרוכזים ולתת כמה מילים לפני הנסיעה לעבר כפר הנוקדים: "תיסעו כמו בני אדם… הפעם זה טיול ברגוע, "נוסעים לראות מטאורים… " רצנו לרכבים כמו נימיות מבוהלות והסתדרנו בשורה. גז!

שיירה של 30 עקרבים צבעה את הכביש בדרך לקריית גת: עקרב אדום עם פס לבן, עקרב צהוב עם פס שחור, עקרב לבן עם נגיעות אדום, היו גם כמה ספיידרים ואנחנו: עקרב בצבע "קרם ירוק", מבוגר לא אחראי, גג מקופל ואישה מקופלת שביקשה מאלוהים אדירים שיגמול אותה מייסורי הבולמים הקשוחים.

נהיגת לילה עם מועדון אבארט לראות כוכבים, עקרבים ובעיקר ליהנות. צילום: עמרי פדידה
נהיגת לילה עם מועדון אבארט לראות כוכבים, עקרבים ובעיקר ליהנות. צילום: עמרי פדידה

זרקנו תחת שמאלה – לכביש 35. השיירה רעמה, אך שמרה על איפוק. דהרנו כקילומטר וחצי עד לשביל עפר – ועצרנו בצד. עומר בדק שכל העקרבים הגיעו בשלום וחיכה לעקרב האחרון – אני והגברת שסבלנותה, גבותיה ומצב רוחה ראו ימים טובים יותר. המשכנו כקילומטר וחצי – פנייה חדה ימינה: אני שואג כמו תיכוניסט ברונדו שלא מעגלים פינות, קפיצי הנמכה שלא מוותרים לעצמם ונהנה מהגה מדויק, ורוח פרצים שעושה נעים בריסים.

מחויך וטוב לב פועם המשכתי יחד עם השיירה לעבר כביש 3415 עד לכיכר, סיבוב מדויק שמאלה והנה אנחנו בסנסנה – אזור מפותל וחשוך להחריד, שלא היווה אתגר לעבדכם המחורפן שניצח בגאון על יחסי העברה פסיכים. כיף גדול.

 

נהיגת לילה עם מועדון אבארט לראות כוכבים, עקרבים ובעיקר ליהנות. צילום: עמרי פדידה
נהיגת לילה עם מועדון אבארט לראות כוכבים, עקרבים ובעיקר ליהנות. צילום: עמרי פדידה

 

כפר הנוקדים. חצות.

 

העקרבים נעמדו בשורה ארוכה ומרשימה שצבעה את המדבר החשוך, כאילו באו להגיד למטאורים: "היי, עם כל הכבוד וזה, הכוכבים האמיתיים נמצאים על הקרקע". ואולי זה קצת הרגיז אותם, את הכוכבים, כי הם לא מיהרו ליפול למרות הבטחותיו של המדריך החינני שחזר ואמר: "זה הלילה החשוך ביותר שראיתי, בחיי". נתנו לעקרבים להתמזג עם הטבע ושלחנו את התיאבון להתמזג עם הפיתות. ועם הפיצוחים. ועם עוד פיתות. בין ביס לביס, התמנגלנו כולנו, כ – 40 אנשים מכל הארץ:

פריקים, חנונים, צעירים, מבוגרים, מגניבים, רופאים, קופירייטרים… בלי הבדלי דת, מין וצבע ריפוד עור. לכולנו דבר אחד במשותף: רציונל משובש ואימפולסיביות טורבו. קיבלנו הרצאה על כוכבים (ארוכה מידי למי שהגיע עם עקרב מהצפון והיה גם צריך לחזור איתו) קינחנו בטיול רגלי במדבר ואפילו ראינו עקרב אמתי. אמתי לגמרי.

"הנה, מטאור נופל!", צעק המדריך בהתרגשות – ואני ביקשתי רק משאלה אחת: לחזור לאוטו. ובאופן מפתיע, הוא הגשים לי אותה (המדריך)

נהיגת לילה עם מועדון אבארט לראות כוכבים, עקרבים ובעיקר ליהנות. צילום: עמרי פדידה
נהיגת לילה עם מועדון אבארט לראות כוכבים, עקרבים ובעיקר ליהנות. צילום: עמרי פדידה

אולם תצוגה, פנים, בוקר.

חמישה רכבי ABARTH בצבעים נועזים עדיין עמדו שם בפוזה מגרה. נראה כי חיכו למופרע של הכיתה הטיפולית, שיחזור לשאחטה של אדי בנזין בחניון. בכניסה לאולם, על אותו כיסא עור אדמדם עם לוגו של ABARTH, ישב לו פרחח חדש. העברתי את הדקות האחרונות עם מפתח של עקרב ארסי בכיס ועם סודה תוססת בגרון.

עומר שאל בחיוך "איך היה?" והושיט את ידו כדי לקבל את המפתח של הצעצוע היקר ביקום.

ביקשתי עוד סודה, אבל הוא לא קנה את הקונץ. חזרתי לסוזוקי ויטארה שפעם אהבתי ונסעתי מהר לאיכילוב. ניסיתי להתלוצץ עם רופאיי, באמת שניסיתי, אך הם אמרו שייקח זמן עד שיצא הרעל. נו, לפחות ראיתי כוכבים.

נהיגת לילה עם מועדון אבארט לראות כוכבים, עקרבים ובעיקר ליהנות. צילום: עמרי פדידה
נהיגת לילה עם מועדון אבארט לראות כוכבים, עקרבים ובעיקר ליהנות. צילום: עמרי פדידה

Check Also

ג'נסיס GV70 עולה להרים

מועמד לא צפוי לחבילת שיפורי שטח. ג'נסיס GV70 מקבל קיט נאה מסדנה גרמנית וגם מגלשי סקי בקאסטומציה ייעודית לג'נסיס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

thirteen − eight =