חכמת ההמונים

רוני נאק

המפגש הראשון שלי עם יונדאי איוניק היה צונן למדי. פחות בגלל הגשם שירד אז ויותר בשל היעילות הקרירה שהפגין רכב המבחן. תכליתי, מהוקצע ובלי יומרה האיוניק עשה את הכל בקור רוח של מקצוען. דרך העדשה של שוק אשר רכבי פנאי צבעוניים ועליזים שולטים בכיפה – האיוניק ההוא היה טוב בהכל אבל חסר את הסומק בלחיים שיש לרכב פנאי גם כזה מבית יונדאי – למשל KONA.

מאז יונדאי איוניק סחפה את שוק הרכב – וחודשים רבים אף ניצבה בראש המכירות של רכב חדש בישראל. האם פספסתי אז משהו?

יונדאי איוניק

הצליל של השם מזכיר לי שני דברים. ION DRIVE – אותה מערכת הנעה המשמשת להסטת לווינים ממסלולם באמצעות יצירת זרם יונים חזק וכיוונו עם שדות חשמליים חזקים (לא זה לא מדע בדיוני בכלל). ובמימד נוסף זה מזכיר לי פונטית את "ICONIC" שזה מה שאומרים לדבר שיש לו תכונות של אייקון וזו יומרה לא קטנה – שמקבלת בינתיים תמיכה במכירות.

יש ליונדאי איוניק נקודות זכות רבות. ראשית הוא מביא את טכנולוגיית ההנעה ההיברידית והופך אותה לשגורה בפי העם. טויוטה פריוס הייתה ועודנה יקרה מדי וביזרית מדי. ומכוניות נפלאות כמו הונדה ג'אז היברידית פשוט לא היו בקבוצת הרכב הנכונה כדי לסחוף את העם – וגם מחיר יקר לא עזר אז. יונדאי עשתה סוג של מהפכה קטנה כשהביאה מכונית עממית (במידותיה על התפר שבין קבוצה B ל-C) עם הנעה היברידית ותג מחיר כמו של משפחתית 1.6ל' מיינסטרימית לגמרי.

בטיחות אקטיבית

בעיניי – בזירת הרכב הנוכחית – למכונית בעלת מערכות בטיחות אקטיביות יש יתרון עצום. בטח אם למערכות הללו יש את היכולת להתערב בנהיגה באופן אקטיבי. יונדאי איוניק מצוידת בסוויטת הבטיחות המלאה של היצרן (בגרסת סופרים בה נהגנו שעולה 140 אלף שקלים). וזו כוללת, בקרת שיוט אדפטיבית, בלימת חירום אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, ניטור שטחים מתים, בלימה אוטונומית גם בנסיעה לאחור ועוד. למעשה זו המכונית היחידה המקבלת את ציון הבטיחות הגבוה ביותר 8 מתוך 8. הרכב הבא בתור עם ציון בטיחות מירבי כבר יעלה קצת מעל 200 אלף שקלים. 5 כוכבי בטיחות NCAP – מאשרים זאת גם מהכיוון של מבחני הריסוק עם ציון של 91% להגנה על יושבי הרכב.

מערכת הנעה היברידית

עד שלא יהיו מכוניות חשמליות נטולות חרדת טעינה ואפשר יהיה לטעון אותן באותו פרק הזמן שלוקח למלא מיכל בנזין – הנעה היברידית או הנעה כלאיים היא פתרון נהדר לאוטונומיה, לצמצום צריכת הדלק ופליטת המזהמים. מבדיקה שערכנו – בהתבסס על נתוני פליטת CO2 של חברת החשמל – יונדאי איוניק פולטת פחות פחמן דו חמצני מזה הנדרש כדי לטעון מצבר של מכונית חשמלית על ידי חברת החשמל (עד שתהיה כאן אנרגיה ירוקה עוד יותר – לפי נתוני 2017 חברת החשמל לישראל כ-640 גר' פחמן דו חמצני נפלטים ביצור של 1kWh).

• להורדת המפרט המלא יונדאי איוניק

ההספק המשולב העומד לראשות הנהג הוא 141 כ"ס כאשר רק מנוע הבנזין 1.6ל' עם הזרקת הדלק הישירה מפיק לבדו 15 קג"מ. הכוח עובר לגלגלים הקדמיים דרך תיבת הילוכים רובוטית כפולת מצמדים עם 6 יחסי העברה וזו כפי שהתגלתה בנסיעות המבחן עובדת הרבה יותר טוב מאלו שפגשנו במכוניות שמגיעות למשל מגרמניה. העברות ההילוכים חלקות מאד לשני הכיוונים והפעולה "שקופה" ולא מורגשת או דורשת לעשות משהו שונה מנהיגה ברכב אוטומטי רגיל.

חווית נהיגה וסביבת נהג

תא הנהג מודרני ומעוצב באלגנטיות הייטקית מאד עכשווית. אהבתי את הפתרון של מיקום פתחי המיזוג משני צידי מסך המולטימדיה הגדול – כך מרווחים קירור יעיל וגם מיקום גבוה ובטוח של צג המידע. רוב המשטחים רכים למגע והאיכות המשתפרת מדור לדור של יונדאי ניכרת כאן מאד. שבו מאחרי גלגל ההגה עתיר המיתוג ולא תרגישו במקום זר או לא מוכר. יונדאי השכילה ליצור רכב שלא יאיים על נהג שזו הפעם הראשונה שהוא נכנס לתוך מערך טכנולוגי מתקדם אך לא מאיים. גלגל ההגה קטום בתחתית ופס כחול מזכיר שיש כאן חשמל. בתחום האיבזור נציין לוח מחוונים ווירטואלי בחלקו המשתנה בין מצב נהיגה רגיל לאדום בספורט. יש בקרת אקלים מפוצלת ומערכת connected car המצוינת של כלמוביל המציעה קישוריות מלאה וכן מגוון אפליקציות ומידע שימושי בעברית (עם חבילת גלישה נפרדת).

בסיס הגלגלים עם 270 ס"מ וזה די יפה לרכב משפחתי. המידות האלה משחררות מקום נרחב לרגליים של הנוסעים מאחור וכן עוד כ-440ל' של נפח בתא המטען מאחור. הגישה אליו דרך דלת אחורית מתרוממת והוא מאד עמוד – אם כי המפתן יחסית צר וגבוה. הייתי רוצה תקרה מעט יותר גבוהה מאחור – ומושבים עם תמיכה עדיפה. למעט זאת הקבינה וסביבת הנוסעים עשויה היטב ומציעה יותר מהמקובל בקבוצה.

נהיגה וצריכה

בין הסידורים בעיר לנסיעה הארוכה להביא סיר של מרק עוף מעולה של סבתא – איוניק התגלתה כמכונית משפחתית מאד נעימה. איכות הנסיעה טובה מאד והיכולת להתמודד עם סוגי אספלט שונים גם היא טובה למדי. רעשי כביש נבלעים בקולות של מערכת שמע איכותית ובמהירות שיוט כמעט שאין רעשי רוח בזכות זרימת האוויר החלקה סביב המרכב האירודינאמי. על אספלט מחוספס אפשר לשמוע אוושת צמיגים אולם זו חולפת ומשתנה ביחס ישר לאיכות הסלילה.

שיוט בין עירוני התגלה כמהיר ומאד נעים. עם בקרת השיוט האדפטיבית אפשר היה להציב את המהירות הרצויה והמכונית מגיבה בעצמה להפרעות במסלול הנהיגה שלה. אפשר לקבוע את טווח התגובה של המערכת ואפילו לבטל את השמירה על הנתיב כאשר הכביש מפותל או הסימון לא מספיק ברור כדי שתעבוד היטב. מערכת ההנעה שקופה בפעולתה – זו לא מכונית ספורט בה רעש מנוע הוא חלק מהחוויה – אלא כלי תחבורה יעיל ומהיר אם תרצו בכך. אגב ספורט, הסטת הידית למצב הזה תשנה את החיווי על לוח המחוונים אבל יותר מזה האיוניק מקבלת טמפרמנט אחר – לוהט יותר והיא מסוגלת לתאוצות הרבה יותר מהירות (בשילוב חשמל + בנזין) משתחשבו.

צריכת דלק היא תמיד נושא כאוב. כאן דווקא לא. ממוצע צריכת הדלק עמד על 16.5 ק"מ/ל' בשילוב של תנועה עירונית ונהיגה בינעירונית נמרצת למדי. אבל דווקא החלק האורבני עניין אותי יותר – שם היתרון של ההיברידית בא לידי ביטוי והצבתי צריכת דלק בפקקי תל אביב של 20.4 קילומטרים לליטר. נתון אמת של חיים בפקק פלוס גלגל"צ ברדיו. מרשים מאד.

סיכום

יונדאי איוניק משלב איכויות רבות. ראשית כמוצר האיכות הכללית שלו טובה מאד – חומרים איכותיים וביצוע מהודק ומדויק. למערכת הקונקטד המקומית יתרונות רבים וערך מוסף עבורנו. אבל לצד זאת, רמת בטיחות מהגבוהות שיש לרכב בישראל יחד עם מערכת הנעה שיודעת להיות נמרצת אבל גם סופר-חסכונית. את המפתחות החזרתי לסוכנות יונדאי בהרגשה שדפקתי את המערכת. וזו הפעם הראשונה שאני מרגיש כך בסוף נסיעת מבחן.