שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
יער חרובית הוא אחד המקומות האלה שאנו תמיד חולפים על פניהם "בדרך ל…". לג'יפאים אין בו אתגרי עבירות מסמרי שיער או מפצחי דיפרנציאלים שהם אוהבים והממדים הקטנים יחסית של תא השטח הזה פחות מתאים למסע שטח של יום שלם. מי שכן מכיר את היער הזה היטב הם רוכבי האופניים שנהנים מסינגל מסומן היטב ומאתגר כשר וטכניקה ויש גם סינגל נוסף, מוכר פחות שגם הוא מאד יפה ומתגמל לרכיבה.
אנחנו לקחנו את הסקייוול ET5 לחקור את שבילי היער היפיפיים של חרובית. ל-SUV החשמלי של סקייוול יש טווח של כ-400 קילומטרים ומרווח גחון מצויין של 160 מ"מ המאפשרים תנועה בראש שקט בשבילי היער. יתירה מזאת, ההנעה החשמלית השקטה מייצרת חווית נהיגה חדשה בשטח. עם תא מטען של כמעט 500ל' אפשר להביא ליער את כל מה שצריך לפריסה ראויה אחרי הטיול.
מסלול הטיול שלנו מתחיל דווקא רגלי בתל צפית. לשם נגיע מצומת ראם בה נפנה מזרחה לכביש 383, עוברים בגשר מעל לכביש 6, חולפים על פני הכניסה לכפר מנחם וכ-2.5 ק"מ אחר כך נגיע לצומת בה נפנה ימינה ליער חרובית ותל צפית.
עתה נסע עוד כ-3.0 ק"מ עד לנקודה שבה נגמר האספלט ונמשיך דוך קדימה על דרך עפר נוחה עד לחניה שלרגלי תל צפית. יש מסלול הליכה רגלי מסומן היטב המסובב ומטפס לראש התל. טיול לא קשה ולא קל של כשעה וקצת. בתל הגדול, מהגדולים בארץ, יש ממצאי התיישבות קדומים ורצופים מתקופת הברונזה, כ-4,000 שנים לפני הספירה. בין עיר מבצר בתקופת הברזל למצודה צלבנית – המיקום האסטרטגי של תל צפית היה מוקד משיכה לא רק לסוחרים אלא גם למצביעים הרבים שרצו לכבוש את הארץ. גם במקרא תל צפית מוזכר, הפעם כעיר "גת", במקום התגלו ממצאים המעידים כי בהחלט בתל הזה התגורר גוליית. כולנו יודעים איך הסיפור הזה נגמר.
נחזור לסקייוול שבחניון ונסע חזרה על דרך העפר עד למפגש השבילים שבצומת ה-T הראשון בנקודה שבה היער מסתיים ומתחלף במטעים מטופחים. כאן נמצא שלט קק"ל עם מפה וסימון שבילים אדום. אנחנו נסע בעקבות הסימון האדום רוב הדרך.
פונים ימינה (מזרחה) ונוסעים על שולי היער, משמאל לנו, איזור המוגדר כחניון לילה ומאפשר לינת שטח במקום (החוק היבש אינו מתיר לינת שטח למעט בחניוני לילה מוגדרים). אם תבחרו ללון כאן תוכלו לנצל את היכולת של הסקייוול ET5 לספק 220וולט בחניון הלילה. בין אם לתאורה או לבישול נקי מבלי להדליק מדורות. עד 2.2Kw זמינים לכם וזה יכול להפעיל, למשל גריל חשמלי (2,000 וואט) או שרשרת נורות מכובדת ביותר.
ממשיכים על הסימון האדום, לא מרחק גדול במיוחד, עד למפגש עם סימון שבילים כחול, נפנה שמאלה (צפונה) עם הסימון האדום שיכניס אותה לעומק היער. זו "דרך נוף יער חרובית" שאנו נסע את מרביתה. אורך הדרך מקצה לקצה הוא כ-4.0 ק"מ ולמעט נקודה אחת, מדרגת סלע לא גבוהה, אין בה כל קושי לעבור.
הדרך נכנסת ויוצאת לסירוגין מתוך הצל של עצי האורנים הבוגרים, מדי פעם נפתחות קרחות יער מקסימות ואלו טעונות בפרחים ועשבי-בר מקומיים וריחניים. הבעיה העיקרית היא לבחור היכן לעצור לפתוח מחצלת ולבשל קפה.
סינגל האופניים רץ במקביל אלינו ומדי פעם גם חוצה את שביל ה-4X4. זה נחמד לראות את הרוכבים חולפים במהירות בין העצים אבל יש להיות עירניים במפגשים (מסומנים ברובם) בין השבילים. תנועת הרכבים בדרכים האלה מועטה ודווקא רוכבי האופניים נוכחים כאן הרבה יותר (ועכשיו אתם).
בסמוך למצפור יונתן טופז ז"ל, נפגוש את סימון השבילים הכחול. הוא מאריך את מסלול הטיול, אבל יותר מזה מעביר אותנו בריכוזים גדולים של עצי חרוב רבים שהיו כבדים מרוב פירות שעליהם. כשצילמנו את הכתבה החרובים הרבים עוד היו ירוקים אבל עתה הם צפויים להיות מעולים ומתוקים.
נהיגה זהירה בשביל הצר מוציאה אותנו לכביש ולחניה התחתונה של פארק הלוחם.
זהו פארק בשטח של כ-300 דונם המוקדש לנכי צה"ל. לאורך ציר התנועה המרכזי יש שולחנות מונגשים רבים וגם כניסה לשלושה שבילי טיולים המתאימים לתנועה בכסאות גלגלים. השבילים מוצלים ומגיעים לאורך של בין 400 מ' לכ-קילומטר וחצי. מומלץ כמובן לחנות בחניון הגבוה יותר, ולטייל במורד השבילים האלה.
מבחינת הסקייוול, התנועה האיטית בשטח משולה לנסיעה עירונית בפקקים. צריכת הזרם היא מינימאלית, כך שאפשר היה לחזור למרכז ללא טעינה נוספת בדרך, כשעת נסיעה נעימה על כביש 6 צפונה, אליו נחזור דרך צומת ראם וכביש 3 הקרובים.
