איתי בלי די
פדל פלסטיק היה בעבר כרטיס הכניסה לתחום האופניים. זו הייתה המציאות עבור מרבית הרוכבים בטווח גילאים מאד רחב ושונה. היתרון של הפדל הפלסטי מצוי בעיקר במחיר. אבל לא רק בנוסף הוא קל יחסית ומספק נוחות עדיפה ושטח מגע גדול סוליית הנעל. לאור היתרונות, ניתן לראות מספר חברות המייצרות בשנים האחרונות גוף פדל מחומרים מרוכבים.

לאחרונה רכשתי פדל מבית HT דוגמה מובילה בתחום, לשימוש באופני הרים. גוף הפדל רחב ביותר 107x105x18, ונותן אופציות למיקום הנעל תוך תמיכה גבוהה. שטח המגע כולל 8 ברגים ממתכת עם תוספת 2 פינים מפלסטיק, דואגים להינעץ היטב בסוליית כף הנעל.

ברכיבה ראשונה גוף הפלסטיק מעביר תחושה מפנקת, ומיד מורגש שאין זאת הקשיחות של גוף אלומיניום נוקשה.
יאללה, הגיע זמן לדיווש רציני :
מתחיל במדרכות העיר, ומחפש מדרגות מזדמנות לתרגל קפיצות.
הפדל נשאר נאמן לצורתו המקורית, גם בזמן נחיתה עם משקל רוכב קרוב לתשעים ק"ג כולל ציוד.
מבנה הפלסטיק חזק, אך מצד שני נותן תחושת שיכוך נוספת.
מבנה הברגים מחזיק את הנעל צמודה, מה שמקל על הנפת האופניים לאוויר וכמובן בנחיתה שם חשוב לא להחליק.
אני נכנס לתוך שבילי כורכר, ונתקל בשלוליות מהגשם האחרון. לצערי השלולית עוצרת את התקדמותי, והנעלים פוגשות את הבוץ הדביק. חבר לרכיבה נאלץ לעצור, מאחר ובחר בפדל spd שאינו מאפשר חיבור קליט נעל מלאה בבוץ.

אני לעומת זאת, ממשיך לדווש למרות הבוץ שנדבק לי לסוליה. פדל פלאט משובח, הברגים עוברים את מעטפת הבוץ ישירות לתוך סוליית הגומי. ללא ספק, בזה הוא מושלם.
נשאר לבצע בדיקת אחיזה בשטח מאתגר, האם סלעים יכניעו את אחיזת הפדל?
לאחר טיפוס עליה תלולה, אני נוכח שכוח הדיווש עובר במלואו. הנעל נשארת מקובעת על משטח פני הפדל, ואין צורך להשקיע אנרגיה במניעת החלקה.
האופניים מכוונים כלפי המדרון, ואני זורם בסינגל זרוע סלעים ובורות. אחיזת הפדל כמעט אבסולוטית, מאחר וקיים חופש מינימאלי המאפשר הזזת סוליית הנעל למיקום הרצוי.
גוף הפלסטיק מבודד את כף הרגל, ואין תחושת מכות מצד הפדל.
לפני כן ביצעתי רכיבה בתנאים זהים, מצויד בפדל אלומיניום. התחושה הייתה של עצבנות קלה מכיוון המתלה אחורי. כעת עם פדל HT ניתן היה להצמיד גלגל אחורי מבלי שהנעלים יקפצצו.
בהחלט שדרוג לדינאמיקת האופניים, בונוס.
ניסיון נוסף מתבצע על גינות סלעים, בשילוב פידול וקפיצות קלילות. התחושה זהה, אין צורך להתעסק עם הפדל. הוא פשוט עושה את העבודה.
מפגש עם סלע מזדמן, הראה חוסן של הברגים. ללא יצירת חופש מגוף הפדל, ונראה שיש כאן מוצר חזק.
יתכן וזמן ממושך יראה שחיקה בגוף, מאחר ופלסטיק אינו עמיד כאלומיניום.
איך אני מסכם את החוויה? על הצד הטוב ביותר. אם חייבים לעסוק במספרים, ציון 9.5 בסקלה 10-1 יתאים.
האם עדיף על אלומיניום, כן ולא.
המבחן בוצע עם נעלי five ten freerider בעלי אחיזה מעולה, והתייחסות משווה לפדל אלומיניום מוביל dmr vault כנקודת יחס.

יתרונות :
משקל קל
תחושת שיכוך נוספת
יכולת לשנות מיקום נעל בזמן רכיבה
חסרונות :
פלסטיק נשחק יותר מאלומיניום
אחיזה פחות חזקה ביחס לאלומיניום
באופן אישי, אהבתי.
מפרט :
345 גרם
107x105x18 מ"מ
גוף ניילון מחוזק עם חומרים מורכבים
ציר פדל כרומולי עיבוד שבבי ממוחשב
16 בורגי פלדה ניתנים לפירוק והחלפה
4 פינים מפלסטיק קבועים
מסבים משולבים כדורי + החלקה
מחיר באתר יצרן 69$
שאפו על המאמר המדוייק והברור.
שיתוף מלא בחוויות הרכיבה ומביא תיאבון לחזור ולרכב בשטח.
רואים שאתה מקצוען באפשויות שיפור רכיבת שטח .