אם ישנו בעולם קונצנזוס – זה יהיה אחדות הדעה לגבי העיצוב המוצלח של קיה ספורטאז'. רכב פנאי שללא עוררין הפך להיות החתיך של הסגמנט ומסמל במידה רבה את קיה במתכנותה החדשה. רבות כבר דובר על קונספט השאגה של פטר שרייר – ואיני מתכוון לדוש בפעם ה-N בריבוע בדקויותיו – זה כבר לא ממש מעניין. מה שאותי ריתק זו העובדה שלמרות שאני מכיר את הספורטאז' מהיום שבו נחבטה מובילת המכוניות בצמיגים התלויים מהרציף בנמל שלחוף הים התיכון – גם הפעם גיליתי ניואנסים חדשים בעיצוב.
• מבחן רכב השוואתי שברולט טראקס מול ניסאן ג'וק מול פיז'ו 2008 מול רנו קפצור מול סוזוקי קרוסאובר
ספורטאז'
אז מה נשתנה? בתחום החיצוניות נעשה מעט יחסית – מדוע לתקן דבר מה שאינו שבור? – אז השינויים מינוריים למדי ומסתכמים בשבכה קדמית ופנסים קדמיים מעודכנים ומאחור צמד פנסים אחוריים מעט מוגדל יותר ועם צביר תאורה מסודר אחרת מהקודם. יהיה עליכם ממש להתאמץ או להכיר את הספורטאז' היכרות קרובה כדי לשים לב לשינויים. חישוקי הגלגלים גם הם שונים ובגרסת URBAN שנבחנה הם עשויים סגסוגת ובקוטר 16 אינץ'.
חלל הפנים לא עודכן כלל במימד האסטתי. הוא עדיין עשוי בחמישים גוונים של אפור ולוקה במשטחים קשים למגע ונבובים לנקישה. בעוד שהקווים מדברים את השפה העיצובית של המרכב, הדיסוננס שיוצר השימוש בחומרים קשים למגע וגוונים כהים. "קודר" הייתה המילה בה השתמשנו אז וגם הפעם היא רלוונטית.
חבילת האיבזור של URBAN (גרסת הבסיס החדשה במחיר 149,900 שקלים) כוללת 4 חלונות חשמליים, חישוקי סגסוגת, ציפוי עור על גלגל ההגה וידית ההילוכים, חיישני גשם ולחץ אוויר בצמיגים וחשוב מכל מולטימדיה בה הוטמעה מערכת ניווט של WAZE – נכון עם SIM קטן והכל. המולטימדיה לבדה מצליחה למסך במידה רבה את העדר בקרת האקלים, חיישני החניה או גג פנוראמי.
השיפורים החשובים באמת נעשו מחוץ לטווח הראיה. ראשית, שולב מנוע הזרקה ישירה חדש אשר מביא עימו הספק ומומנט משופרים (166 כ"ס מול 163 ו-21 קג"מ מול 19.5), וזמינות כוח עדיפה. הוא עדיין משודך לתיבת הילוכים אוטומטית עם שישה הילוכים (מבית קונצרן יונדאי) ומניע רק את הגלגלים הקדמיים. הקיטורים שלנו על NVH בינוני הביאו את השיפור במימד הזה על ידי שימוש בשמשה קדמית מבודדת, תותבי תת-שלדה חדשים, כיול מתלים ומוטות מייצבים מעודכן.
נהיגה
למרות שהעין רואה כמעט את אותו ספורטאז' – הישבן מספר סיפור אחר (יש יאמרו "שר שיר אחר"). העדכון שעבר הדגם שינה מאוד את חווית הנסיעה ושינה אותה לטובה. הנוחות בעיר עדיפה, לא מעט גם בזכות צמיגים בחתך 70 גבוה, הספיגה של מהמורות קטנות שופרה מאד וכך גם בידוד תא הנוסעים בהקשר זה. רמת הקרקושים שהיו בעבר, פחתה לכמעט אפס והקיה ספורטאז' חש מהודק ואחוד יותר תחת הישבן.
בעיר גם קל למדי להבחין בשיפור בידוד רעשי המנוע והחוץ. אבל יש לציין שגם המנוע כאן – כמו מנועי הזרקה ישירה רבים – אינו שקט במיוחד והוא נוכח בעיקר כשעומדים מחוץ למכונית. גם זמינות הכוח עדיפה, אם זה ביציאה מהרמזור או במיאוצי ביניים בתחום שבין 30 ל-60 קמ"ש. זמינות הכוח של התיבה מפצה על פערים ביחסי ההעברה של תיבת ההילוכים – בעיקר בין הילוכים שלישי לרביעי.
חלל הפנים לא הביא עימו בשורה מיוחדת. המושבים "בסדר" אבל לא יותר מזה, ומי שיישב מאחור ייהנה מכניסה מאחד נוחה ומרווחת אבל מספסל בסיסי למדי שבדיוק מספיק אבל לא הרבה יותר מזה.
לתא המטען הגדול (נפח של 564 ל') תגיעו דרך מתג הנסתר בעיצוב (אגלה בסוד שהוא בין הפגוש לכנף הדלת האחורית. שם תמצאו – לאורה של נורית קטנה – שקע מתח, 4 אוזני עגינה, ומושב שמתקפל 1/3-2/3.
אם בתוך העיר ספורטאז' היה עדיף על קודמו, מחוץ לעיר הוא משמעותית טוב ממנו. וזה אמור בעיקר בנוחות נסיעה הרבה יותר טובה, בידוד רעשים מצויין וזמינות כוח טובה. שיוט על כביש מהיר הרבה יותר נעים עתה, כשרוב רעשי הרוח, הכביש והמנוע אינם נוכחים או מאד מוחלשים וברקע. המולטימדיה הצליחה לעצבן אותי עם חוסר עקביות בתגובה של מסך המגע, וקליטת רדיו בינונית באיכותה. השילוב של WAZE הוא בהחלט רעיון חיובי אבל לא נטול מגרעות. ראשית, צריך לזכור כי מדובר במכשיר סלולארי לכל דבר הצורך DATA – אם ממנוי הטלפון שלכם או ממנוי שתעשו במיוחד עבורו. שנית, אם במקרה תגיעו לאיזור ללא קליטה – מפות הניווט לא תוכלנה להתעדכן (בוודאי בשטח) ותיוותרו ללא ניווט.
עדכוני השלדה/מתלים נוכחים מאוד גם בכבישים מתפתלים. ריסון המרכב הרבה יותר טוב, התמיכה בכוחות צד עדיפה ובסך הכל הכלי משדר הרבה יותר בטחון-עצמי מבעבר. ההיגוי החשמלי גם הוא הפריע לי פחות מאז באותו מבחן ראשון בשנת 2011 – אולי התרגלתי אולי אין ציפיות. בכל מקרה לא מדובר באיזמל נהיגה מחודד וזו גם לא הייתה כוונת המשורר מלכתחילה.
פרק השטח הוגבל להדרגת היצרן לגבי נהיגה בשבילים ודרכי עפר. שמחתי וגם הופתעתי למצא בקרת מהירות במורד, מערכת לסיוע בזינוק בעליה וכמובן בקרת משיכה. כל אלו ביחד עם מרווח גחון של 17 וחצי ס"מ מאפשרים תנועה בטוחה ונעימה על שבילים כבושים ומסודרים. כשאיתגרתי את בקרת המשיכה היא לא אכזבה וסיפקה אחיזה אחרי כשתיים-שלוש שניות של סחרור גלגלים. אם תזכרו שלא מדובר בכלי שטח קשוח – יוכל ספורטאז' לתגמל אתכם ולתת את אותו ערך מוסף השמור רק לרכבי פנאי.
צריכת הדלק המשולבת של המבחן עמדה על 8.0 ק"מ/ל' – לא מבריק במונחים של ימינו – ודי הרבה בקונטסט של הרכב הזה.
סיכום
תאומי הפנאי של קונצרן יונדאי התעדכנו והתבגרו. וזה נכון ליונדאי IX35 כמו גם לקיה ספורטאז' שעל עמוד האינטרנט הזה. יחידת ההנעה יעילה יותר מבעבר – ומספקת זמינות כוח עדיפה אבל לא מצליחה לשפר את נתוני צריכת הדלק. העיצוב הנאה נשמר – לא נגענו! – לטוב מן החוץ, ופחות טוב מן הפנים אשר עדיין קודר ויוצר דיסוננס מול היופי המוטורי של החוץ.
קיה עמדה בהבטחה ל-NVH משופר ואכן חווית הנסיעה הרבה יותר טובה ונעימה משהייתה בעבר. גרסת URBAN מנגישה (כמו IX35PRIME) במובנים רבים את הספורטאז' לקהל חדש – כזה שעד היום חשב שרכב פנאי בגודל כזה מחוץ להישג ידו. יתרה מזה, הפער בין המחיר של ספורטאז' אורבן לבין הג'יפונים היקרים יותר (כמו שברולט טראקס למשל) עומד על פחות מ-10%. חומר למחשבה.